למה רק אלימות של יהודים מעניינת את התקשורת?

התמונות שיצאו השבוע מהר הבית היו צריכות לפתוח את כל מהדורות החדשות. קבוצה של ילדים קטנים עם פאות, חובשי כיפות שחורות, נראו בהן כשהם עולים עם הוריהם לסיור על ההר. לא מאיימים על אף אחד. לא מתגרים באף אחד. לא מתפללים. סתם נראים יהודים. זה הספיק כדי שהמון של מאות ערבים משולהבים יקיפו אותם, ייצמדו אליהם בטווח אפס ויצרחו באזניהם "אללה הוא אכבר", כשאחדים משליכים לעברם חפצים שונים וכסאות. הילדים היו אחוזי אימה. חלקם פרצו בבכי. משטרת ישראל, כהרגלה במקום הזה, לא נקפה אצבע מול התוקפים ומיהרה להבריח מהמקום את היהודים.

ערוץ 2 קיבל את התמונות הללו בבלעדיות, כאילו שצריך בלעדיות כדי להבין שחייבים לשדר תמונות כאלה, אבל לא מצא פנאי במשך שתי מהדורות כדי לשלב אותן בחדשות שלו. כעבור יום עלו התמונות ביוטיוב. כעבור יומיים זפזפתי על כל תחנות הרדיו המרכזיות בניסיון לשמוע מישהו מראיין את הילדים המספרים בהתרגשות על רגעי האימה. לשווא. ביום חמישי בצהריים היה "וואלה" האתר הראשון והיחיד שהעלה את התמונות ובכותרתו הראשית. רק בעקבות זה נזכרו בערוץ 2 שהסיפור אולי בכל זאת מעניין מישהו ופרסמו אותו גם הם.   

ידידי, עיתונאי וותיק, הסביר לי את מה שהוא מסביר תמיד בנסיבות כאלה. "תמונות כאלה מתארות שגרה, שהרי ערבים תוקפים יהודים בהר הבית מדי יום, ושגרה לא מעניינת". בקשתי שיסביר לי, אם כך, איך הוא מפרש את העובדה שפיגועים שבוצעו השבוע בגליל – לא בשומרון, שם זה מובן והגיוני ומתקבל על הדעת ושגרתי – לא עניינו גם הם אף אחד. מדובר בשני אירועים שונים שבהם הושלכו בקבוקי תבערה על רכבים נוסעים בכבישי הגליל. האחד, ביום ראשון בערב, סמוך לישוב אבטליון. השני, למחרת, ליד הישוב אשחר, שם העלו סריקות של אנשי המשטרה עוד בקבוקי תבערה מוכנים להצתה. נו, שאלתי אותו, בקבוקי תבערה באשחר ואבטליון שווים כותרת או לא? הרי עוד מעט, כשיתחילו לפגע גם שם מדי יום, תגיד לי שוב שזו שגרה ושגרה לא מעניינת, אז לפחות בינתיים זה צריך לדגדג למישהו בדסק החדשות, לא?

ממש במקביל להתקפה על הילדים החרדים בהר הבית זכה לסיקור נרחב סיפור תקיפתם של שני כבאים על ידי צעירים מהישוב בית אל. שמעתי השבוע קרב של גרסאות סביב השאלה מי התחיל, מי הרים יד ראשון ומי חימם את האווירה. זה בכלל לא חשוב. מי שתוקף באלימות אנשי כיבוי אש הוא עבריין. נקודה. ובכל זאת ניסיתי לשאול את עצמי מה הביא את הסיפור הזה לכותרות. מה זיכה את הכבאי בראיון ממושך בגלי צה"ל, למחרת בשמונה בבוקר. האם זו העובדה שמדובר בגורם הצלה שנפגע? לא, זו לא יכולה להיות הסיבה. איך אני יודע? כי שיטוט קצר בגוגל יגלה שניידות משטרה ואמבולנסים של מד"א מותקפים כל הזמן באלימות, בדרך כלל זה קורה בישובים או בשכונות שבהן עברית היא לא השפה הראשונה. אם הדאגה לשלומם של גורמי ההצלה הייתה טורדת את מנוחתו של מישהו, היינו שומעים אותם מעל גלי האתר כל יום. ואנחנו לא.

מה אני רוצה לומר בכך? שמאחורי העיסוק המוגבר בכבאים בבית אל היה עניין אחר. זה היה ניסיון להעביר לנו מסר עקיף, בלי להגיד אותו באופן ישיר. זוכרים את מה שעשו החבר'ה האלה לפני שבועיים לחיילים ביצהר? עכשיו הם עושים את זה ללוחמי האש בבית אל. וזה מקפיץ אותי פעמיים. פעם אחת משום שנכון לעכשיו, בניגוד ליצהר, סיפור בית אל נראה כמו סיפור של אלימות נטולת הקשר אידיאולוגי או גיאוגרפי, כזו שיכלה להתפתח באותה מידה ואף מתפתחת מדי פעם בבת ים, ברמת גן או בכל מקום אחר בארץ. פעם שניה, משום שבסופו של דבר לאוסף הראיונות הללו יש שורה תחתונה, שאותה מקבל צרכן התקשורת. ובימים שבהם יש לצרכן הזה על הראש את יצהר ואת בית אל ואין לו את הר הבית ואין לו תקיפת אמבולנסים בשכונות ערביות ואין לו את בקבוקי התבערה באשחר ובאבטליון, אנחנו מסייעים לו לצייר לעצמו תמונת מצב ברורה באשר לשאלה מי הקרבן ומי התוקפן, תמונה שכולנו יודעים היטב שבינה לבין המציאות אין ולו קשר מקרי. 

 2

השבוע חוללה האנדרטה לזכרו של גלעד זר הי"ד, קצין הביטחון של המועצה האזורית שומרון, שנרצח לפני 13 שנה בפיגוע ירי. ראש הממשלה לא גינה. שר הביטחון לא הביע זעזוע. נשיא המדינה לא טלפן המום למשפחה. השר אהרונוביץ לא העלה רעיון לטפל בתושבי הכפר הסמוך.  אתרי האינטרנט של רשת ב', גלי צה"ל ומאקו סיפרו כי את הפגיעה ביצעו "אלמונים". זה מתחבר לדיווח בכותרת הראשית של "הארץ" אודות הפיגוע שבו נרצח קצין המשטרה ברוך מזרחי בדרכו לחוג את ליל הסדר בקרית ארבע. מזרחי, כך עלה מהדיווח על שער העיתון, נרצח על ידי "יורה", "מפגע בודד", "שני חמושים" או "חוליה מצומצמת", בלי שום רמז נוסף שיכול להצביע מיהם ומאיזה קבוצה הגיעו. מקורות יודעי דבר מסרו כי גם באשר לרצח סמוך לחברון וגם בכל הנוגע להצתת האנדרטה לגלעד זר, מדובר ככל הנראה בחוליה נורבגית שפעילה מאד באזור בעת האחרונה.

 3

דיון מרתק ורב גוני התקיים שוב באולפן שישי של ערוץ 2 בליל שבת האחרון, סביב סוגיית הפתרון הראוי לסכסוכנו עם השכנים הפלסטינים. דעות מדעות שונות נזרקו לחלל האוויר, הפלורליזם חגג ובעיקר נשמע באולפן ייצוג של מגוון הדעות בחברה הישראלית, או לפחות כפי שמשקפים את מגוון הדעות הזה החברים באולפן. זה הלך ככה:

אהוד יערי: "אנחנו צריכים להכריח את הפלסטינים, לשכנע אותם, לעודד אותם, להקים את המדינה".

רוני דניאל: "שתי מדינות לשני עמים, להיפרד"

רינה מצליח: "בסוף יקום כאן מנהיג שיבין שיש בציבוריות הישראלית תמיכה גדולה למהלך עם ויתורים גדולים".

 4

יריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו: "החמאס הוא ארגון טרור מתועב, דווקא בשל כך הסכם פיוס פנים פלסטיני הוא הזדמנות לגרום לחמאס להימנע מטרור ולהיות חלק מתהליך השלום עם ישראל". אהה.