ההתקפה המתוזמרת שנוהלה בשבוע שעבר נגד אגודת 'אפרת', המתנגדת להפלות, עמדה בכל כללי המשחק המוכרים של העיתונות העברית בעניינים מעין אלה. צפויה, מסיתה, רדודה וחד מימדית. הטענות שהשמיעה אחותה של הצעירה שהרתה לרז אטיאס המנוח, לפיהן מתנדבת של האגודה שכנעה את אחותה שלא להפיל את עוברה, נפלו על קרקע פוריה.
אני לא מכיר את עמותת "אפרת" מקרוב. אני חייב גם להודות שמתוצרי המצלמות הנסתרות שראיתי בטלוויזיה, תוצאה של הסתערות עדרית של כל כלי התקשורת, ניכר שיש בעמותה מתנדבות שמוטב היה להעביר אותן הכשרה מעמיקה יותר בהלכות אלגנטיות. ובכל זאת, דיונים רציניים בנושאים רציניים לא יכולים להתנהל כך. משום שדיון בנושא רגיש כל כך לא יכול להיערך במעמד צד אחד, כשרק עמדה אחת נשמעת. יעל דן, לדוגמא, ערכה סיכול ממוקד לעמותה, תוך התקפה משולחת רסן ששום כלל עיתונאי לא נשמר בה. היא העלתה אמנם לשידור את יו"ר ...

ימים ספורים אחרי שנרצח יצחק רבין, נכנסתי למשרד שבו עבדתי אז. לא פשוט היה להסתובב בימים הם בתל אביב חבוש כיפה. העיר הגדולה כיוונה כתב אישום  חריף אל ראש כולנו. "אתה מגנה"?, זרקה לי אחת המזכירות. עוד כמה זוגות עיניים ננעצו בי, ממתינות. סירבתי להשיב. מה פתאום שואלים את זה דווקא אותי? מה, אני חשוד במשהו? מה לי ולאלימות? אני בקשתם מכם לגנות את הפיגוע בבית ליד? 17 שנים עברו. מאז, זה היה לריטואל. בכל שנה, קצת אחרי החגים, הגיעו הגשם הראשון וההסתה. שוב הניסיון להנשים את הטענה שלא יגאל עמיר לבדו רצח אלא המחנה כולו, שוב הבדיות על ארון המתים לרבין שאחריו הלך בנימין נתניהו, שוב התמונות של רבין במדי אס.אס עם השכחה שלא מועצת יש"ע עסקה בהן אלא סוכן השב"כ. כמעט בכל שנה אני מוצא את עצמי בשבוע הזה יושב מול המקלדת ומשיב מלחמה שערה.
ככל שהלכו חזונותיו המדיניים של השמאל וקרסו, ...