הנהלת קרן קיימת לישראל נבהלה. נכנעה. הרימה ידיים. אין דרך אחרת להגדיר את זה. לפחות נכון לעכשיו. אחרי לחץ בלתי פוסק של ארגוני השמאל הקיצוני ואחרי תעמולה והסתה שקרית בכל רחבי העולם, החליטה לאחרונה הקרן להפסיק בינתיים את פעולות הייעור בקרקעות הנגב שבהן טוענים הבדואים לבעלות. בתי המשפט אישרו את הנטיעות הללו, כל הערכאות גלגלו את הבדואים מכל המדרגות, פרקליט המחוז אישר שכל העבודות חוקיות אבל קק"ל מעדיפה שלא להלחם. תמונות הכלים הכבדים השובתים כבר חודשיים ממלאכתם מדרום למאחז הבלתי חוקי בערקיב הם כל הסיפור כולו.
בשנת 1999, כשקק"ל החלה לטעת עצים בשטח שמדרום לרהט, לא היה בו איש. הבדואים, שהכירו אז בריבונותה של המדינה על הקרקע, היו מוכנים לשלם לה עבור השימוש החקלאי באדמות. כשהחלו הנוטעים לעבוד, הגיעו בני משפחת אלטורי וביקשו לעצור אותם. "זו אדמה שלנו", טענו. ראיה משפטית לכך ...

(פורסם לראשונה במוסף שבת)

 
את עיקרו של הקטע שאתם קוראים עכשיו כתבתי כבר ביום שלישי, עוד בטרם נודע פסק הדין בערעור של אילנה דיין בפרשת סרן ר'. הרשיתי לעצמי לכתוב מראש משום שידעתי מה תהיה השורה התחתונה. כולם ידעו. כשהגישה אילנה דיין את הערעור, כתב עמיתי בן דרור ימיני שהדבר הכי גרוע שיכול לקרות לה כעת הוא שבית המשפט העליון יקבל את ערעורה, משום שאף אחד לא יקנה את הפסיקה הזו. לאסונם של דיין ושל בית המשפט העליון זה בדיוק מה שקרה.

מייד אחרי הכרעת בית המשפט המחוזי, פיזרה סביבתה של אילנה דיין לכל עבר טיעון אחד מרכזי: השופט נעם סולברג פסק נגדה משום שיש לו אג'נדה. זו הייתה עמדה מעניינת מצידם של מי שכל השנים ניסו להסביר לנו שבית המשפט איננו פוליטי, שהוא איננו מוטה, שהוא פוסק רק לפי ראיות. אני לא יודע איזו אג'נדה יש לסולברג. מה שאני יודע זה שאם יש לו אג'נדה, יש להניח שגם ...

(פורסם לראשונה במוסף שבת)

  הכפר הבדואי הבלתי חוקי אלזרנוג, נראה על פניו כמו רוב הכפרים בנגב. עוד נקודה על המפה שבה נפגשים פלישה עבריינית ובניה בלתי חוקית עם אזלת ידה של המדינה.
ובכל זאת, ההתנהלות אל מול הכפר הזה, שיושב על ציר באר שבע-דימונה, מעט אחרי המושב נבטים, מקוממת במיוחד. תושביו, המונים היום כמה אלפים, התיישבו לפני כשלושים שנה על הקרקע, כשהם מתעלמים מהעובדה שהיא נמצאת בבעלותם הפרטית של כמה יהודים שרכשו אותה בשנות השלושים של המאה הקודמת, ובנו עליהם את בתיהם.
אחד מהרוכשים הללו היה שלמה איסמעילוף, יהודי ציוני שנמנה עם קהילת "אנוסי משהד" בפרס, קהילה שהצטוותה לקבל על עצמה את דת האיסלאם, ועלה ארצה כמה שנים קודם לכן. האנוסים, שנאלצו לחיות חיים כפולים, היו יהודים בביתם ומוסלמים בצאתם. הגברים בקהילה קיבלו שני שמות. אחד, יהודי, בברית המילה שנערכה בסתר. השני, ...