לא היית צריך להכיר באופן אישי את עדי טלמור ז"ל כדי שהידיעה על מותו תכה בך בבטן בעוצמה. קולו הרדיופוני, שליווה אותנו כל כך הרבה שנים, הפך את כולנו לסוג של מכרים שלו. ובכל זאת, הדרך שבה סיקרה התקשורת את מותו הותירה מועקה קשה. 
אקדים ואומר, אין לי שום כוונה לדון כאן בדרך שבה בחר טלמור לסיים את חייו. איש מאתנו לא היה רוצה להיות בדילמה הזו במקומו. איש מאתנו גם לא יידע לעולם מה בדיוק התרוצץ לו בראש לפני שגמלה בליבו ההחלטה לשלוח יד בנפשו. ובכל זאת, עשרה ימים אחרי לכתו, נדמה לי שאנחנו כבר יכולים לשאול את עצמנו כמה שאלות על התפקיד שראוי לנו למלא באירועים שכאלה.
עדי טלמור השאיר אחריו צוואה מפורטת. הוא ניסח בקפידה את הידיעה שתבשר על מותו. הוא הותיר רשימת שירים מדויקת, שתשודר לזכרו. הוא גם ביקש מחבריו להתכנס עם שקיעה ליד הספסל שאהב בטיילת בתל אביב. את יומן המסע שלו, ...

  (המדור פורסם לראשונה ביום שישי במוסף לשבת)

אני עוקב אחרי עמיתיי העיתונאים, המובילים את הקריאה ל"צדק חברתי", ואני אומר 'אתם יודעים מה? יאללה, בואו נלך על זה'. ומכיוון שפערי השכר במקצוע שלנו - בין טאלנטים שמביאים הביתה 50-80 אלף שקל לבין העורכים בדסק, התחקירניות והמפיקים שמקבלים עשירית מזה -  הוא מהגבוהים במשק, אולי זה המקום למעט דוגמא אישית. לפיכך, אני מציע כאן שנצהיר על "חוק הצדק החברתי מס' 1": משכורתו של הטאלנט הכי גדול בגוף תקשורתי לא תעלה על פי שש ממשכורתו של התחקירן, המפיק או המגיה. כי אין קפיטליזם חזירי גדול יותר מלקבל את התלוש של יונית לוי, כזה ששווה למה שמקבלים עשרה או 15 תחקירנים גם יחד, ולהטיף למהפכה חברתית. אם יש צדק חברתי, שיופע אצלנו תחילה. 
והדוגמא האישית הזו אסור לה שתעצור כאן. היא חייבת להמשיך הלאה גם אל לוחמים חברתיים ...

 
ההפגנות במוצאי השבת האחרונה היו מרשימות. נטלו בהן חלק הרבה מאד אנשים.ובכל זאת, כשפתחתי את עיתוני יום ראשון ידעתי שכולם משקרים לי. שכל מי שכתב שבהפגנות בכל רחבי הארץ היו 150 אלף איש, ידע שהוא לא אומר את האמת. איך ידעתי? קודם כל כי אני סובל מסוג של הפרעה שגורמת לי, כשאני רואה רשימות של מספרים, להתחיל מייד לחשב, כדי לראות אם לא עובדים עלי. והפעולה החשבונאית הפשוטה הזו גילתה שאם מחברים את סך כל המפגינים שספרו כל כלי התקשורת בכל הארץ מגיעים למשהו שבין 75 ל- 130 אלף. אז איך, לעזאזל, שאלתי את עצמי, אצל כולם אמרה השורה תחתונה 150 אלף? בנוסף, שמתי לב שכלי התקשורת מצטטים את מספר המפגינים מתוך "הערכות המשטרה" ובכל זאת גיליתי הבדל של מאות אחוזים בין "הערכות המשטרה" של העיתונים השונים. האם יכול להיות שהמשטרה שמרה לכל עיתונאי בלעדיות על מספר אחר? בלית ברירה טלפנתי אל כל ...