האלוף אלמוג עם הפולשים הבדואים וחסידות גור עם המפד"ל

 קוראי המדור הזה יודעים כבר מזמן שההתנהלות של המדינה מול הבדואים בנגב לא הייתה מעולם מופת להגיון או לשמירה על שלטון החוק. הנה עוד דוגמא. מתישהו בשנות התשעים פלשו בני משפחת אבו סולב משבט אבו רקייק לקרקע בבעלות מדינת ישראל סמוך לדימונה והתיישבו בה. כשהמדינה ביקשה מהם יפה לקום וללכת, מיהרו אנשי אבו סולב לבית המשפט וביקשו שזה ייקבע שהם בעלי הזכויות בקרקע ושאבות אבותיהם יושבים בה מדורי דורות. המדינה, מצידה, הסבירה שמדובר בכלל במשפחה של נוודים שמעולם לא גרו דרך קבע במקום כלשהו, ובוודאי לא בשטחים המדוברים, שהם בכלל שטחי אש פעילים של צה"ל זה שנים ארוכות. חוץ מזה, בסקר קרקע שבוצע במקום ב- 1962 והוצג לבית המשפט לא נמצא זכר למשפחה הזו. בסופו של הליך זרק אותם נשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר, מכל המדרגות וגם הטיל עליהם הוצאות. עד כאן הפרק הראשון. הפרק השני החל לאחרונה כשהאלוף במיל' דורון אלמוג, הממונה מטעמה של הממשלה על יישום התכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, החליט להקים לאותו שבט פולש ישוב חדש וחוקי. היכן? נכון, באותו מקום אליו פלשו בעבר. אותו מקום ממנו הוצאו בפסיקת בית המשפט. אלא שכעת היה צריך אלמוג לעבור משוכה קשה, שכן השטח ממנו סולקו אז יושב בתוך שטח אש פעיל של צה"ל, קילומטרים ספורים מהקריה למחקר גרעיני. אלמוג קידם את הגשת התכניות לאגף התכנון בצה"ל ונתקל שם בסירוב תקיף. גם ערעור שהגיש ואשר נדון בחטיבת התכנון זכה לתשובה שלילית. אלמוג, שלא התייאש, קבע פגישה אצל סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר נווה, רק כדי לשמוע שוב שאין על מה לדבר. הנושא, הבהיר האלוף נווה, יורד מבחינתי מסדר היום סופית. אלמוג לא ויתר וביקש לקבוע סיור בשטח כדי להציג את התכנית למפקד בית הספר לחי"ר, הנמצא בסמוך, אלא שהאלוף סמי תורג'מן, מפקד זרוע היבשה, הטיל וטו על השתתפות המח"ט בסיור הזה. עוד מעט זמן חלף ואלמוג ארגן פגישה נוספת, הפעם בלשכת ראש חטיבת היבשה, תא"ל אורן אבמן. גם הישיבה הזו הסתיימה בהתנגדות נחרצת של צה"ל לתכניות של האלוף אלמוג. גורמי התכנון בצה"ל, חשוב לציין, לא אהבו את המסע הזה וסברו שיש לקבור את התכנית. "לקראת סוף הפגישה אצל אבמן", מספר גורם צבאי שנכח בה, "אלמוג הכריז: 'הישוב יוקם חרף התנגדותכם, ואם אני אצטרך אלך גם לרמטכ"ל, לשר הביטחון ולראש הממשלה'". אלמוג אכן הלך והרמטכ"ל, בני גנץ, נענה לבקשתו וקבע פגישה נוספת בעניין, שהייתה אמורה להתקיים אתמול. "אין שום הגיון שצה"ל יקים ישוב חדש על שטחי אש, בשעה שאנחנו עסוקים כל הזמן בניסיון להוציא את הבדואים משטחי אש אחרים", אומר אותו גורם, "ואין גם שום הגיון לאשר ישוב אחד לפני שהצבא מקבל קודם כל את כל התכנית הגדולה של אלמוג ושל הרשות להקמת כל הישובים הבדואים". קשה להאמין אבל בעוד האלוף אלמוג מפעיל לחץ כבד על צה"ל לאשר את התכנית, בני משפחת אבו סולב אפילו לא נדרשו לחתום על הסכם שבו יתחייבו כי משיוקם הישוב יפנו את הפלישות הבלתי חוקיות שבהן הם מתגוררים היום בכל רחבי הנגב. 

תגובת דובר צה"ל: "בנושא מתקיימת עבודת מטה אצל הגורמים הרלוונטיים בצה"ל. צה"ל פועל בתאום עם מטה היישום בדומה לעבודה מול שאר הרשויות, תוך שמירה על האינטרסים והצרכים הביטחוניים והבנה מלאה של הצרכים האזרחיים".

תגובת דורון אלמוג: "הגם שאין לבני שבט אבו סולב זכויות במקרקעין, עדיין יש לדאוג להם למקום מגורים ראוי ומוסדר בהתאם לסטנדרטים תכנוניים מקובלים. לאור זאת, מנסה המדינה מזה מספר שנים, לבחון פתרונות התיישבות שונים. מטה היישום נועד בדיוק למקרים כאלה, בהם המדינה אינה מתקדמת בתהליך ההסדרה של הבדואים ויש צורך לחלץ את העגלה מהבוץ העמוק. לאחר שבחנתי את חלופות המיקום שנבדקו, ומצאתי שעבודת ההכנה שנעשתה הייתה רצינית ומקצועית, פניתי לגורמים המוסמכים במערכת הביטחון. היות שהייתה הסתייגות של חלק מגופי המטה בצה"ל ביחס לחלופה המועדפת ביקשתי לקיים סדרת דיונים נוספת בערכאה גבוהה יותר. זהו חלק מתהליך מסודר של קדם-תכנון. כחלק מתהליך קדם התכנון, נערך סקר בקרב התושבים. ככל שיסתבר שניתן לקדם את הליכי התכנון בחלופת המיקום המוצעת וכתנאי לקידום הליך ההסדרה, יהיה מקום לבחון את השאלה האם נדרש הסכם".

 חרדים לבית היהודי

ביום שלישי נערכו בחירות לראשות הבית היהודי. בשבוע הבא תיבחר הרשימה לכנסת. מדובר במפגן נאה של דמוקרטיה עם 53 אלף מתפקדים. אלא שגם בבית היהודי, כמו בכמה מאחיותיה הגדולות יותר, יש קיני שחיתות. אחד מהם נמצא בשכונת רמת החייל בתל אביב, במתחם קטנטן הכולל כמה בניינים בני 4-5 קומות, שבו מתגוררת קהילה סגורה של חסידי גור. המתחם הזה, שבמרכזו בית כנסת ובית ספר של "בית יעקב", נראה כאילו נלקח ממקום אחר והושתל בתל אביב. קשה להאמין אבל כעשרה אחוזים ממתפקדי הבית היהודי בתל אביב באים מקרב החסידים הללו. ליתר דיוק מקרב נשות החסידים. 130 נשות חסידות גור התפקדו למפלגה ברחוב הזה. בחלק מהבניינים התפקדו כמעט כולן. עד 13 מתפקדות בבניין. אף אחת מהן לא שייכת לציונות הדתית. אף אחד מהן לא תצביע לבית היהודי. למה רק הנשים? ככל הנראה משום שהבעל חשש לעמוד מול האדמו"ר ולספר שהוא התפקד למפד"ל. שהאשה תתפקד. טלפנתי אל המתפקדות, אחת אחרי השניה. אף אחת לא ידעה להסביר מה לה ולבית היהודי. רובן טרקו את הטלפון. בביקור במקום סיפרו לי דווקא כמה מהגברים כי מי שאחראי למפקד הזה הוא סגן ראש עיריית תל אביב, נפתלי לוברט, איש אגודת ישראל, המתגורר גם הוא במתחם. תשאלו מה הקשר שלו למפד"ל? ובכן, לוברט רץ בבחירות האחרונות למועצת העירייה ברשימה משותפת עם המפד"ל. חברו את זה לעובדה שבמקביל לבחירת הרשימה לכנסת תערך בשבוע הבא גם בחירה למועצת הסניף ויש מועמדים שחשוב להם מאד להיבחר וקבלתם התחלה של תשובה. טלפנתי ללוברט. "למה חסידי גור שמתפקדים בבית היהודי נראים לך סיפור וחילוניים שמתפקדים למפלגה לא נראים לך סיפור", שאל. "אם היית מראה לי 130 מתפקדות למפד"ל בקיבוץ אחד של השומר הצעיר, זה היה בהחלט סיפור מעניין", השבתי לו. לוברט לא התייחס לעצם העניין. הוא מעדיף, אמר לי, לא לדבר עם עיתונאים. ולמי ששאל את עצמו, כמוני, הכיצד לא תתביישנה 130 הנשים הללו לעמוד בתור כדי להצביע בקלפי של הבית היהודי, כשהן נראות חרדיות מכף רגל ועד ראש, קיבל ביום הבחירות את התשובה. בסניף המפד"ל בתל אביב היה מי שדאג להן לקלפי מיוחדת בתוך בית הכנסת במתחם המגורים שלהן, מטרים ספורים מארון הקודש. יש התנהגויות, מסתבר, שגם קדושת בית הכנסת לא יכולה לטהר. 

אתם מוזמנים לעשות לייק לדף שלי בפייסבוק:

 https://www.facebook.com/pages/%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93/464441290234888?ref=hl