מעניין מה תעשה הממשלה למגרון הבדואי בנגב

הכפר הבדואי הבלתי חוקי אלזרנוג, נראה על פניו כמו רוב הכפרים בנגב. עוד נקודה על המפה שבה נפגשים פלישה עבריינית ובניה בלתי חוקית עם אזלת ידה של המדינה.

ובכל זאת, ההתנהלות אל מול הכפר הזה, שיושב על ציר באר שבע-דימונה, מעט אחרי המושב נבטים, מקוממת במיוחד. תושביו, המונים היום כמה אלפים, התיישבו לפני כשלושים שנה על הקרקע, כשהם מתעלמים מהעובדה שהיא נמצאת בבעלותם הפרטית של כמה יהודים שרכשו אותה בשנות השלושים של המאה הקודמת, ובנו עליהם את בתיהם.

אחד מהרוכשים הללו היה שלמה איסמעילוף, יהודי ציוני שנמנה עם קהילת "אנוסי משהד" בפרס, קהילה שהצטוותה לקבל על עצמה את דת האיסלאם, ועלה ארצה כמה שנים קודם לכן. האנוסים, שנאלצו לחיות חיים כפולים, היו יהודים בביתם ומוסלמים בצאתם. הגברים בקהילה קיבלו שני שמות. אחד, יהודי, בברית המילה שנערכה בסתר. השני, מוסלמי, לשימוש בחיי היום יום. לשלמה איסמעילוף קראו במשהד עבדול קארים. כשעלה לארץ השתקע בשכונת הבוכרים בירושלים, ניסה את מזלו בעסקים ומשכשל עזב לאנגליה. מפעם לפעם הקפיד לבקר בישראל. באחד הביקורים הללו, בשנת 1935, רכש יחד עם אחיו 150 דונם של אדמה ריקה מאדם בנגב. 981 לירות שילם אז, כך לפי הניירת שהשתמרה עד היום, על החלק שלו. 504 דונמים נוספים בחלקה הזו נרכשו על ידי משפחה נוספת. תשע שנים אחר כך הלך שלמה איסמעילוף לעולמו והוריש את הקרקע לילדיו. היום מחזיקים בבעלות משותפת על הקרקע הזו כלתו, לאה שמואלי, ונכדו מארק איסמעילוף. הנכד שב לארץ בשנות השבעים, למד משפטים באוניברסיטה העברית ובמשך אחת עשרה שנים, עד לאחרונה, שימש כיועץ המשפטי של הסוכנות היהודית.

במשך שנים המתינה חלקת האדמה הזו בשיממונה. לפני כשלושים שנה השתלטו עליה בני משפחת אבו קווידר, פלשתינים שהגיעו מעזה, והקימו עליה כמה מבנים. אלו הלכו והתרבו וארבעת המבנים שהחלו את הכל היו לכפר המונה היום למעלה משלוש מאות בתי קבע. איש מגורמי אכיפת החוק של מדינת ישראל לא נקף עד היום אצבע כדי לעצור את ההשתלטות הבלתי חוקית הזו.

עם הזמן החלו ארגוני השמאל הקיצוני לפרוש את חסותם על תושבי הכפר. עמותות שונות החלו להציע להכיר בו כישוב חוקי. את היהודים הרשומים כחוק כבעלים אף אחד מהם לא ספר. גם עיתונאים, שהגיעו מפעם לפעם אל הכפר, הסתפקו בעיסוק בסיפורים נוגעי לב על הביוב הבלתי מוסדר ועל מערכת החשמל הלקויה. עיתונאי ב"גלובס" סיפר לפני כמה שנים כיצד הקימו הבדואים את הכפר הזה לפני קום המדינה. אלא שתצלומי אוויר מראים בבירור שעד שנות השבעים לא היה במקום אפילו אוהל. בשנות השמונים נראים בצילומים הללו כמה מבנים. היום, כאמור, יש כבר ישוב פורח עם בתי אבן ומבני ציבור.

בשנת 1999 חתמה מנהלת הבדואים על הסכם נדיב במיוחד עם הפולשים. אתם תעברו להרחבה של העיר רהט, הציעה להם, והמדינה תעניק לכם שם מגרשים לבניה, חינם אין כסף, וגם תפצה אתכם כספית על הרצון הטוב שהפגנתם. עד שיושלם המעבר, הובטח להם עוד, לא ייהרס אף מבנה בכפר. ברהט לא אהבו את הרעיון והודיעו שחמולת אבו קווידר לא תדרוך בעיר. זו הייתה תעודת הביטוח הכי טובה לפולשים מאלזרנוג. מצד אחד אי אפשר להרוס את הבניה הבלתי חוקית שלהם,  שהרי כך סיכמה איתם המדינה. מצד שני אי אפשר לממש את ההסכם הזה, כי ברהט לא מוכנים לקבל אותם ועל היכולת של מדינת ישראל לכפות את שלטונה בכל מה שנוגע לבדואים כבר נכתב מספיק.

בינתיים הלך היישוב וצמח, הילודה גדלה והמדינה לא הייתה יכולה לעמוד מנגד ולהותיר כך את האזרחים המסכנים. מה עושים? משקיעים. וכך בנתה המדינה לפולשים, בכפר שהוקם על השטח הפרטי של מארק איסמעילוף ושותפיו, בית ספר וגני ילדים וקופת חולים ומעבר עליון מעל לפסי הרכבת, כדי שיוכלו להגיע בקלות לבתיהם שנבנו ללא שום אישור או היתר. בימים אלה סולל להם משרד התחבורה גם כביש אספלט חדש.

השבוע שוחחתי עם חסין אלרפאיעה, עד לא מכבר יו"ר מועצת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב. "זו קרקע של היהודים, אין ויכוח על זה", אמר ונזכר אפילו שאת הקרקע הזו מכנים באזור "ארד אל יהוד", האדמה של היהודים.  "אבל צריך להבין", הוסיף, ,"שלתושבי אלזרנוג אין פתרון. הם צריכים לגור איפה שהוא".

מי שאחראי מטעם הממשלה על ההתיישבות הבדואית בנגב הוא השר בני בגין. בגין, בזירה אחרת, היה גם מי שהגה את רעיון ההעתקה של הישוב מגרון, שתושביו נמצאים במצב טוב בהרבה מזה של אנשי אלזרנוג. על הקרקע שלהם עוד לא נמצא אף פלסטיני שיכול היה להוכיח בעלות. האחרון שניסה לעשות את זה ברח מבית המשפט רגע לפני שנדרש להציג מסמכים, ונאלץ לשלם פיצויים. בזרנוק, כאמור, אין מחלוקת.

את הפרשה המדהימה הזו חשפה עמותת "רגבים". אנשיה מחזיקים במפות, בהסכמי המכירה ובתצלומי האוויר של אלזרנוג. לאחרונה פנתה העמותה אל שרי הממשלה ודרשה להרוס את הכפר בהתאם לפסק הדין בעניין מגרון. "כידוע לכם, מדיניות הממשלה וכן פסיקת בית המשפט העליון מנחות בצורה ברורה כי יש להעמיד את הריסת המבנים, שנבנו ללא היתר על קרקע פרטית, בראש סדרי העדיפויות של רשויות האכיפה", כתב בא כח העמותה, עו"ד עמיר פישר, "וזאת לאור החומרה הנלווית לפגיעה בזכויות הקניין של הפרט, ובשים לב לכך שבניה מסוג זה אינה ניתנת להכשרה עתידית...הנכם נדרשים בזה לעשות שימוש בסמכותכם ולהורות לאלתר על הוצאת צווי הריסה ומימוש הצווים ביחס לכלל הבניה הבלתי חוקית באדמות הפרטיות". כשתגיע תשובתו של בני בגין או של חבריו לממשלה, בעיקר אלה שבשם שלטון החוק סרבו לכל פתרון של הסדרה במגרון, נדווח.

זהירות, פרקליט מסוכן

רק הוקם צוות המאחזים החדש וכבר הצית "הארץ" סערה כשגילה שבצוות חבר עו"ד אלן בייקר, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, שהעניק לא מכבר חוות דעת המוצאת דרך להכשיר את מגרון. כשטליה ששון, חברת מרצ, חיברה את דוח המאחזים וגם העובדים בקפיטריה של משרד המשפטים ידעו מה דעותיה הפוליטיות, לא כתבו ב"הארץ" דבר. למה? כי עו"ד טליה ששון היא פרקליטה ועו"ד אלן בייקר הוא ימני.