מאז ההתנתקות עבר משהו על דן מרגלית. כך לפחות הוא מציג את זה. הוא לא תומך עוד בגירוש אנשים מביתם. הוא גם מקפיד לכנות את המתנחלים "האחים הכתומים". המתנחלים, שבחלקם הגדול צמאים אחרי שנים של חבטות לחיבוק של הממסד - ומרגלית הוא הממסד - אהבו את האמירות הללו שלו. זו היתה תמיד אחת הבעיות של הציבור הזה, שלא ידע אף פעם להעריך את עצמו ומיהר לתלות על הקיר כל מאמר של עיתונאי שלא דרש במפגיע לזרוק אותו מהבית. באמירות הללו של מרגלית היתה הרבה התנשאות. כי כשמרגלית מדבר על "האחים הכתומים" ברור לגמרי מי מבחינתו הוא האח הגדול, הבוגר והמוביל שעושה מעשה חסד ומי האח הדחוי המחפש חום ואהבה ומייחל לחיבוק שלו. מי שלא מבין את זה צריך להסתכל ב"מועצת החכמים" של מרגלית בערוץ 10. כי מי שבחר את חברי הפאנל בתכנית הזו בחר במכוון להשמיע דעה אחת בלבד. זו של האח הבכור.

עם ישראל, בגדול, מצביע ימין. אפשר לראות את זה בבחירות. בתקשורת, וזה לא חדש, אין לרוב הזה כמעט ייצוג. המיעוט השתלט על כל עמדות המפתח. אלא שב"מועצת החכמים" החליטו לקחת את העניין הזה עד אבסורד. וכך יושבים להם מדי שבוע סביב לשולחן חמישה גברים שמאלנים, שמנים מנחת ומדושנים מעצמם - ארי שביט, דב וייסגלס, אלדד יניב, גדעון לוי וגדי טאוב - ומולם "האחות הכתומה" יפעת ארליך. ארליך היא בחורה נבונה ובעלת השקפת עולם מוצקה אבל מול חמישה כאלה לא יהיה לה שום סיכוי בחיים. בדיוק מה שרצה מי שהרכיב את הפאנל הזה.

בשבת האחרונה התקיים בתכנית דיון  סביב סוגיית "תג מחיר" והפגיעה בפלשתינים במחאה על החלטות ממשלה. בתוך שניות התנפלו הנוכחים על ארליך מכל עבר בצעקות והתחרו מי ישתמש מולה בביטויים קשים יותר. ארליך המסכנה גינתה את מי שפוגע בפלשתינים אבל אף אחד מיריביה אפילו לא שמע את זה. אלדד יניב המשיך לצעוק לה "תגני". וייסגלס האשים אותה בעצמה בהכאת פלשתינים. שביט, אינטלקטואל בעיני עצמו ובריון מתלהם לפי התנהגותו, צרח באזניה כאחוז אמוק והניף את ידיו לעברה מטווח של חמישה סנטימטרים עד שנראה היה שבעוד שניה יחבוט בפניה. ארליך בחרה לקום ולצאת, רק כדי לשמוע את חבורת השחצנים הנפוחה מעצמה קוראת לה בפטרונות שוביניסטית "יפעת, שובי הביתה". רגע לפני סיום התכנית היא הסכימה לחזור רק כדי לשמוע את מרגלית באמירה גברית דוחה נוספת: "אם יפעת היתה מסכימה הייתי נותן לה שתי נשיקות על הלחיים ואומר לה אחותנו את". אה, איזה מיידעלה. 

שמעי לי, יפעת היקרה. אם את רוצה לבזות את עצמך ואת מה שאת מתיימרת לייצג, שובי לתכנית הזו. אם יש לך מעט כבוד עצמי ועוד מעט הערכה לתפישת העולם שאת מייצגת ולעולם הערכים שאת ושכנייך עמוסים בו, אל תעזי להיכנס לשם שוב. השאירי את מרגלית לבדו עם החבורה שלו. שימי להם מראה מול הפרצוף. ברור לך שלו היית מתמודדת בבחירות ראש בראש עם גדעון לוי, הוא לא היה עובר אפילו את אחוז החסימה. אם למרות זאת מרגלית מאפשר לו להרגיש מולך באולפן כמו בעל הבית, אין לך ושלכמותך מה לחפש שם. מקום שבו ארי שביט, שכותב בעיתון שבשאלה היהודית והציונית חצה כבר מזמן את הקווים אל הצד השני, יכול להרגיש נוח להרים עליך ידיים, הוא מקום של שקר. המשיכי בעבודתך העיתונאית הברוכה במקומות אחרים והתפללי שאיש מהמחנה הלאומי לא יקפוץ על ההזדמנות להחליף אותך. מרגלית אולי אוהב את "האחים הכתומים", אבל מעדיף שהם יצפו בו בטלביזיה. את האולפן הוא מעדיף שישאירו לאח הבכור. 

יפעת ארליך סופגת נזיפה מארי שביט (צילום מסך, ערוץ 10)

אין זו אגדה

בשבת פירסם עמיתי, בן כספית, כתבה חשובה המתבססת על דו"ח של תנועת "אם תרצו", הקובע שאחוז גבוה מהחומרים שעליהם מתבסס דו"ח גולדסטון, מקורו בארגונים  שממומנים על ידי "הקרן החדשה לישראל". אתמול הגיבו על כך חברותיי הטובות מיה בנגל ומרב דוד, במאמר שפרסמו ב'מעריב'.

"הקמפיין של 'אם תרצו' עושה דה-לגיטימציה מוחלטת לארגונים שחיוניים מאד לדמוקרטיה הישראלית, גם כשהם משמיעים ביקורת שקשה לשמוע", הן כותבות ומלינות על כך  שהקמפיין מחלחל לעיתונות הישראלית "כאילו מדובר בזרם המרכזי והנורמטיבי של החברה הישראלית". מרב ומיה היקרות, אני חושש שאתן חיות בתוך בועה סגורה ומהודקת היטב. הזרם המרכזי בחברה הישראלית הוא בדיוק זה המזדהה עם הקמפיין ועם תנועת "אם תרצו", לא זה שאתן קוראות עליו כל כך הרבה שנים בעיתונים. כי הזרם המרכזי אוהב את המדינה ומשרת בצבא ומתנדב למילואים ומוכן למסור את נפשו כדי להגן על אחיו תושבי שדרות. ולא, הוא לא מוכן שיקראו לו רוצח בגלל זה. מוזר לי גם שאתן נלחמות נגד דה- לגיטימציה שנעשית, לטענתכן, ל"קרן החדשה לישראל" ובאותה נשימה קובעות שארגון "אם תרצו" הוא ארגון "לאומני עם אידיאולוגיה קיצונית". שום דבר לא השתנה. שהרי זו היתה במשך שנים דרכו של השמאל ונציגיו בכלי התקשורת לסתום את הפה לכל מי שחושב אחרת ממנו. כל מי שרצה לפתוח את הפה הוצג כ"קיצוני", "לאומני", משיחי", הזוי". כבר שנים אני תקוע עם דעותיי הקיצוניות ומקנא בחבריי מהשמאל. אני מציץ לעברם מדי פעם מתוך בית המשוגעים שבו אשפזו אותי ושכמותי כלי התקשורת במשך שנים, ורואה אותם מתונים, נאורים, שוחרי שלום ואיכות סביבה. אה, לו יכולתי גם אני, הלאומני, להיות קצת מכל אלה. "החברה הישראלית", אתן מסיימות, "לא יכולה להרשות לעצמה להוציא אותם (את הארגונים שתחת הקרן החדשה - ק.ל.) מחוץ לשיח הציבורי". היא לא יכולה, מיה ומרב, היא חייבת. בעיקר אם היא חפצת חיים ורוצה להישאר עם מדינה, עם יהדות ועם ציונות. כי על אלה כל הויכוח. לא על שום דבר אחר.

אתמול אחר הצהריים הצטרפה למתקפת הנגד גם מנכ"לית הקרן החדשה, רחל ליאל, כשבמכתב ששיגרה לפעיליה לוחמת חופש הביטוי הדגולה הזו, היא  הזמינה אותם להצטרף בפייסבוק לקבוצה המכנה את "אם תרצו" תנועה "פשיסטית". איזה דיון אינטלקטואלי. בשבוע הבא היא בטח תשלח אותם לעמוד מול בית מעריב עם שלטים "בן כספית קקי" ו"בן דרור ימיני פיפי".

אחריה פורסם ב- NRG מאמרה של נגה איתן, המציגה את עצמה כ"דוברת של ארגוני זכויות אדם", עוד לוחמת למען חופש הביטוי, שהזהירה את 'מעריב' ורמזה כי הוא עלול לגרום לג'ק טייטל הבא. את כספית ואת ימיני ואת התנועות "הקיקיוניות" כמו "אם תרצו" היא מאשימה בניסיון להשתיק את הקול הפטריוטי של הארגונים שאותם היא מדבררת. אז ככה, הגברת איתן, הרצתי את השם שלך בגוגל והספיקו לי כמה דקות כדי להבין מה בדיוק את עושה בארגונים הללו. אומר זאת כך: במונחים שלי את פטריוטית כמו שברוך מרזל הוא יו"ר ארגון  'עדאללה'.

ומכיוון שראיתי שתפישת ה"אפס נפגעים לכוחותינו" ב"עופרת יצוקה" מפריעה לך מאד, אני מוכן להציע למטה הכללי שבמלחמה הבאה יתאפשר לך, נגה איתן, לקבוע בעצמך את הוראות הפתיחה באש. איך אני? רק תנאי אחד קטן יש לי לעניין הזה. אני רוצה שרבע שעה לפני שכוחות צה"ל יוצאים לקרב, תכנסי את ראשונה לשטח, תוך הקפדה דקדקנית על הוראות הפתיחה באש שאת בעצמך ניסחת. חיילי גולני הרעים, הברוטאליים, הרוצחים, אלה שפוגעים בזכויות האדם, יגיעו קצת יותר מאוחר. חכי להם ליחד העמוד בצומת הכניסה לבית חנון, מקום שיגור הקסאמים לשדרות. הם כבר יזהו אותך. אני בטוח שלא תהיה לך בעיה עם זה.

איזה יופי של עבריינות

ואפרופו הקרן החדשה לישראל, זו שתורמת כל כך לחברה הישראלית, עדי ארבל מ"מקור ראשון" עלעל באתר האינטרנט שלה ומצא שם את הדיווח הבא: "לאחר הריסתם של 17 בתים על ידי ממשלת ישראל ביישוב הבדווי הבלתי מוכר בנגב "אל-טווייל", המועצה המקומית של הכפרים הבלתי מוכרים בנגב, הפועלת בסיוע הקרן, ארגנה יום של בנייה מחדש. עשרות פעילים עם כוונות טובות, יהודים וערבים יחד, בנו מחדש בתים ונטעו עצי זית על אדמת הכפר". רואים, מתנחלים פאנאטים? זאת עבריינות עם קלאסה. לא כמו שלכם. "כוונות טובות", "בניה", יהודית וערבים". פשוט מרגש. מי מוכן להתערב איתי על כך שבפעם הבאה שיעל דן תראיין את מנכ"ל הקרן החדשה לישראל היא לא תשאל אותו רבע שאלה על זה?

גם אבשלום פיינברג ימני

ומעניין לעניין באותו עניין. לפני שנתיים הכינו שתי בנות אולפנה מעפרה עבודה על איש ניל"י, אבשלום פיינברג. ביום הזיכרון למותו הן הגיעו לקברו והופתעו לגלות שאיש לא פוקד אותו. השתיים תפשו יוזמה, אספו אנשים וארגנו אזכרה. כך הן עשו גם בשנה שעברה. השנה, החליטה תנועת "אם תרצו"  לסייע לבנות בצד הלוגיסטי ואף פנתה באמצעות הדואר האלקטרוני למערכות התקשורת השונות בהצעה לסקר את המעמד. תודו שיש כאן סיפור מעניין. בערוץ 10 קיבלו את המייל וחשבו קצת אחרת. המפיקה, נעה שבתאי,  הוסיפה עליו כמה מהרהוריה ובטעות שיגרה אותו לכתובת הלא נכונה, בחזרה אל אנשי "אם תרצו". זה מה שהיא כתבה:  "בעיני לא צריך להיות שם. זה גוף ימני מארגן וכבר עשינו כתבה על אבשלום...". נפלא.