הרב אברהם סתיו
הרב אברהם סתיו הוא ר"מ בבית המדרש 'שערי ציון' ומחבר ספרים
הכתבות של הרב אברהם סתיו
שלוש שנים לטור שבו שאלתי איך אפשר לשמור על תודעת חורבן בעולם מושלם
דברים שאמרתי לבן המתבגר על יהלומים ומשחקי מחשב
דבר לא הצית את דמיוננו בקיץ כמו הגרלת המכסים של מעדן החלב "באדי". לראש הישיבה היה משהו לומר גם עליה
כשהחייל שלא הרשה לנו לוותר נשבר, רק הערצנו אותו יותר
כשמארק היציב, המסור והמקצוען נאלץ להקשיב ללב (ולפסיכולוג) ולעזוב את המילואים
פגיעה מינית היא דבר מבלבל ולכן אסור לגמגם
כשהגעתי למוצב הרגשתי כמו מולאן
לא אקדח ולא חרב: הגיבורים האמיתיים הם אלה שמנצחים את העייפות
הקרב האמיתי קורה עכשיו בממ"דים ובמקלטים. קרב מתיש וארוך וסיזיפי
הספר היחיד שנכתב בדיוק על המלחמה הזאת
למרות האנטישמיות של העולם, צריך להתייחס לשאלות המוסריות בעזה
אם לומר בכנות, מבחינה תועלתנית לא ברור שהמוסריות החדשה מועילה במשהו למישהו
מתח חילוני-דתי וקריסת הדרג המדיני: "המזח" מוכיחה שלא המצאנו כלום
לראות בימים אלו את הסדרה ״המזח״ זו חוויה קצת טראומטית, ועם זאת יש בה גם ממד של הקלה
הילדים הזדעזעו מצלבי קרס, אני חשבתי על עשרת הדיברות
לכאורה לא הגיוני לתלוש מילים מסוימות מתוך ההקשר שלהן, אבל זה בדיוק מה שעושה הזוהר על עשרת הדיברות
גם בישיבה וגם במילואים, תמיד הייתי רחל ואתה רבי עקיבא
אין דבר שאני שונא יותר ממילואים, אז איך אני מתנדב בשלושה גדודים?
המלחמה שורטת באופן עמוק, ודווקא מתוך כך צריכים וחייבים לשוב אליה כשמגיעה הקריאה
משה כהן־אליה קורא לזה "מנטליות של עבד"; אני קורא לזה בגרות
במשך השנים הציונות הדתית למדה להיות בטוחה בעצמה, ואינה מפחדת להיות גם דתית וגם אנושית
מילואים זה לא מספיק: החינוך שלי השתנה אחרי ה-7 באוקטובר
חשבתי שאסגור את הפינה של החינוך בעזרת ההליכה למילואים. אז חשבתי
שלגיה מהדורת 2025 הוא משחק מילים בעלות 209 מיליון דולר
המג"ד שלי ונחשון בן עמינדב מבינים דבר אחד
ברגעים של שבר קיומי, כשכולם צועקים אחד על השני, צריך מישהו אחד שילך קדימה
מעשיות או לא להיות: המתח רב השנים ביני לבין אבא שלי
אף פעם לא אהבתי לשלב סיפורים ברעיונות תורניים, אבל אז באה המלחמה
הסדק שנפער ביני לבין החרדי הפנימי שבתוכי
שעתן היפה של המסגרות היחידתיות
דווקא כשצה"ל הגדול קצת התערער בעקבות המלחמה הגיעה שעתן היפה של המסגרות היחידתיות
מה פתאום טראומה: בדרך לחופה פלשבאק זרק אותי לעזה
השנה כשנספר על אסתר המלכה נזכיר גם את התצפיתניות
פורים הוא לא סיפור על נס של הצלה, הוא סיפורו של עם שלם, שדווקא מול איום קיומי מחריד מוצא את זהותו
עמלק, עזה והחתול של שרק: אסור לשכוח את הרוע
הסיפור החסידי הכי יפה על זוגיות מלמד אותנו גם על פוליטיקה
אם נאמץ מבט חומל כלפי הצד השני נבין שהפגמים והשריטות שלו הם גם שלנו
לא לצנזר את הגמרא, גם כשהיא עוסקת במיניות
המציאות במילואים הפוכה משיר גיבורי העל של התקווה 6
כשהמנהיגים מקללים, הציבור לא יודע שזו בכלל הצגה
החברה הישראלית היא שתי משפחות שרועדות ברוח בפתח של חאן אחד
תנו לי חרדי אקראי ואני די בטוח שאצליח להעמיד אותו על האמת. אבל יש לי גם מחויבות להעמיד אותו על השלום
המיתוג המחודש של דיסני לא יעזור: אני יודע שסקאר הוא רשע
הנבלים בסיפורים המכוננים של ילדותנו מתבררים בעיבודים החדשים כישרי דרך. וזה לא עידון אלא סחרור
התקווה תבוא דרך האבות השכולים, כולל זה שגידף אותי בשוק