לכל חובבי שלטון החוק, לכל מי שיש להם בעיה עם בניה בלתי חוקית, לכל מי שדורש לאכוף את החוק על כל עבריינות ועל כל עבריין ולכל מי ששמע את נציגי צה"ל ומערכת הביטחון מסבירים לפני כמה שבועות למה היה צורך להרוס את ביתו של מנכ"ל ועד מתיישבי השומרון, שגיא קייזלר, בקידה. לכל אלה מוקדש האייטם הזה.
בתחילת השבוע נערכה בלשכתו של ראש אגף התכנון בצה"ל, האלוף נמרוד שפר, פגישה שעסקה בבקשת מטה יישום התוכנית להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, שצה"ל יגרע משטחי האש שלו אלפי דונמים ויאפשר להקים בהם ישובים בדואים חדשים. מסיכום הדיון, כפי שהפיצה עם סיומו לירית סרפוס ממטה היישום, עולה כי נטלו בו חלק האלוף שפר ושני קצינים בכירים מטעמו, וכן ראש מטה היישום האלוף במיל' דורון אלמוג עם אנשיו שלו. הקרקע המרכזית עליה מדובר נמצאת באזור המכונה רחמה, סמוך לירוחם. מדובר בשטח אש שאליו פלשו עוד בתחילת שנות השמונים בני משפחות ג'נביב ואל עזאזמה והקימו בן מבנים בלתי חוקיים לרוב, בלי אישור ובלי היתר, בלי בג"צ ובלי בצלם. אחרי שהמדינה נכשלה בניסיונותיה להוציא אותם משם, פנה מינהל מקרקעי ישראל בשנת 1990 לבית המשפט וביקש להוציא מהשטח את 82 המשפחות שהתיישבו בו. בית המשפט, שהבהיר שיש לנהל את התיק "ברגישות", משך את הדיונים עד שנת 97', לפני שפסק כי סיפורי האגדות של הבדואים על אבותיהם שהחזיקו בקרקע הזו מצוצים מהאצבע וכי יש לפנותם ממנה עד אחרון הפולשים והמבנים. הבדואים ערערו למחוזי והפסידו גם שם. בית המשפט העליון, שאליו המשיכו, דחה גם הוא את פנייתם אבל עשה את זה בזהירות ובהתחשבות והמתין עם פסק דינו עד 2007, לאחר שהסכים לדחות את הדיונים פעמים רבות כדי למצוא "פתרון מוסכם". גם כשכבר החליט לחזור על קביעת הערכאות הקודמות ולקבוע שעל הבדואים להתפנות, החליט השופט אשר גרוניס שעל מנת שהבדואים לא יקבלו את הבשורה בהפתעה יש לאפשר להם שנה וחצי לצאת מהאדמה שפלשו אליה לפני שלושים ומשהו שנה. מדינת ישראל, למרות שהחזיקה בידה שלושה פסקי דין ברורים מאין כמותם, לא טרחה מעולם לנסות לאכוף אותם. נכון להיום מונים הבדואים באזור הזה כשלוש מאות משפחות ופרושים על אלפי דונמים, שהלכו והתרחבו עם השנים. עכשיו, נחזור אל הדיון שנערך השבוע. ראש אג"ת נתבקש בו על ידי דורון אלמוג להסכים לגרוע משטחי האש של צה"ל 1500 דונמים, במקום שבו יושבים כעת הבדואים, כדי שהמדינה תוכל להקים להם שם ישוב חדש, ממש כפי שדרשו הפולשים מתחילת הדרך. כאילו לא בנו באופן בלתי חוקי, כאילו לא צפצפו עד היום על כל החלטות בתי המשפט.
אם לשפוט לפי הסיכום שהוציאה סרפוס, השורה התחתונה הייתה ברורה. צה"ל לא עושה בעיות, לא מתעסק בעניינים של חוק ואפילו לא מוצא בעיה לדון עם אלמוג על הקמת ישוב שאין ולא הייתה מעולם שום החלטת ממשלה שאישרה להקים אותו. "הפוליגון המבוקש לרחמה , כפי שהועבר מרשות הבדואים – ישוחרר", דיווחה סרפוס על החלטת האלוף שפר. "...סבב חתימות ואישורים...תוך חודש. ייעשה מאמץ לקצר את הלו"ז". ואם לא די בזה, כך עולה מהסיכום, "אין התנגדות להקמת גן ילדים במקום". הישוב עוד לא עלה לדיון בממשלה, התושבים שלו מחזיקים בכיס שלושה פסקי דין שקובעים שהם עבריינים וצריכים לעזוב את מקומם, אבל צה"ל דן ומביע הסכמה כי בשטח האש שלו כבר יוקם לפולשים גן ילדים.
אבל לא רק על השטח הזה דן האלוף שפר ברוח טובה עם אלמוג ואנשיו. גם על הפעילות הבלתי חוקית בנחל אריכא שליד מצפה רמון, עוד שטח אש שהבדואים פלשו אליו ושמשפחה אחת מהם מתפרנסת בו מהדרכת קבוצות מטיילים אודות הכפר הבדואי, גידול עיזים וכו'. "האלוף מבהיר", סיכמה סרפוס, "שזה אינטרס שלנו שהבדואים יתפרנסו. מבקש לבדוק תוך חודש מה המחיר של מתן אפשרות כניסה לקבוצות באריכא. ככלל, גישתו - אם המחיר אינו בלתי הפיך והוא נסבל - ללכת לקראתם. האופציה של להתחשב היא יותר נכונה ויותר נבונה". צה"ל, בדואים ושלטון החוק.
++
לפני שבועיים ניתחתי כאן את חומר הראיות שהוביל את בית המשפט להכריז על בחירות חוזרות בבית שמש. טענתי שההחלטה נעשתה ללא ראיות של ממש ושהיא הייתה תוצאה של הכללה מכוערת על הציבור החרדי. ומה הביאה לנו מערכת הבחירות החוזרת, שבאה לסיומה השבוע? משה אבוטבול ניצח שוב, כמעט באותו פער שבו ניצח בפעם שעברה. בית שמש חוותה, בחסות החלטת בית המשפט, עוד שבועות ארוכים של קיטוב ושנאה שרק החריפו את מערכת היחסים הרעועה ממילא בעיר. אבל הסיפור המעניין ביותר הוא סיפורה של סיעת "כח - כלל חסידי", הסיעה החרדית שכל החשודים בזיוף באו מקרב אנשיה. בסיבוב הקודם קיבלה כח 2,699 קולות שהספיקו לה למנדט אחד בלבד. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הצליח אז לשכנע את בית המשפט שהפוטנציאל האלקטורלי של הסיעה הזו עמד על 1800 קולות בלבד וכל הזיופים באו לעולם אך ורק כדי לנסות להכניס עוד מנדט. ובכן, השבוע, כשעל כל מצביע הוצב שוטר ואין איש שטוען שמישהו הצליח לזייף, העבירה "כח" ליועץ המשפטי ולבית המשפט שיעור במתמטיקה לגיל הרך, כשקיבלה 3,650 קולות וזכתה להגדיל את כוחה ולהכניס למועצה שני מנדטים. החשודים בזיוף, אם כן, היו היחידים שהרוויחו מהבחירות החוזרות. החלטת בית המשפט היתה, ועכשיו זה ברור עוד יותר, מופת אומלל של טמטום משפטי.