"דמוקרטיה, דיני מלחמה וזכויות מיעוט לפי משנתו של נתן אלתרמן", זה שמה של חוברת קצרה שהוציא לאור לאחרונה סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, הפרופ' מרדכי קרמניצר. קרמניצר הוא איש שקשה לאתר אצלו יותר מדי גוונים של אפור. יש לבנים (המחזיקים בתפיסת עולמו) ויש שחורים כהים (האחרים). מטרת החוברת, שהוציא עכשיו, לחנך את הימין הישראלי וללמד אותו שניתן להיות איש לאומי ועדיין להחזיק בערכים שקרמניצר שיכנע את עצמו שאנשים לאומיים לא מחזיקים בהם.
קרמניצר מוצא דרך קלה להתמודד עם יריביו האידיאולוגיים (להלן יכונו הימין הישראלי). הוא ממציא להם סט ערכים, כזה שיהיה לו נוח להתמודד מולו, ואז נכנס לתפקיד המחנך. כך, לדוגמא, הוא פותח את החוברת שלו בהנחת יסוד ראשונה, שאיתה יהיה קל ונעים להתווכח. "בישראל של ימינו רווחת ההנחה שתפיסות לאומיות אינן יכולות לדור בכפיפה אחת עם ערכי הדמוקרטיה". באמת? ואיפה בדיוק רווחת ההנחה הזו? אין הסבר. וקרמניצר ממשיך. "לפי הנטען, בטחון המדינה וההגנה על תדמיתה מצדיקים, ואף מחייבים, השתקה של מידע מביך וחשדות לעבירות שבוצעו בידי חיילים...". שוב, גם כאן, לא ברור איפה בדיוק "נטען" ומיהו במחנה הלאומי הטוען שצריך להשתיק עבירות שמבצעים חיילים.
קרמניצר, חסיד גישה משפטית מאד מסוימת, משוכנע שמי שאינו מסכים איתו, נמנה עם מי שמבקשים להחריב את מערכת המשפט באשר היא. לפיכך, הוא מזכיר לו את שורותיו של אלתרמן לפיהן "מאזני המשפט וכס השופט...הם הסימנים הראשונים המעידים על קיום חברתי בר הכרה, והם גם הסימנים האחרונים... ". ובכן, נדמה לי שאני מכיר לא רע את המחנה שמול קרמניצר ואני לא מכיר שם מישהו שמבקש לבטל את מאזני המשפט. למחנה הזה יש ביקורת על הדרך שבה מתנהל בית המשפט העליון וטענות על השקפותיו הפוליטיות ועל עולם הערכים שלו. אפשר להסכים עם זה, אפשר גם לחלוק על זה. אבל מי שחולק על העליון איננו אנטי דמוקרטי. נהפוך הוא. הוא רק מבקש להשמיע את עמדתו, או במילותיו של אלתרמן במקום אחר: "תחי הרוח הבלתי נכבשת אשר קוראים לה חופש דעה".
קרמניצר פונה אל אלה (שוב לא ברור מיהם) שלפי תפיסתו תומכים באי ציות לדיני המלחמה ולאכיפתם, ומצטט להם מטקסט נוסף של אלתרמן. "לא כדאי כה לחשוש לערעור המורל, כי מורל הרואה סכנה בפסק דין המגנה פשעי רצח ברור, הוא מורל שעורער כבר ללא תקנה". מי בדיוק במחנה הלאומי, פרופ' קרמניצר, רואה סכנה בפסק דין "המגנה פשעי רצח ברור"? אבל זה עוד כלום. אחר כך מביא הפרופ' טור של אלתרמן מ- 48' המותח ביקורת על "נער עז וחמוש" היושב בגי'פ בעיר הכבושה ותוך חיוך "בשינים חלב" מחליט "אנסה המקלע". "וברחוב המודבר איש זקן ואשה נלחצו מפניו אל הקיר...רק הליט הזקן את פניו בידיו ודמו את הכותל כיסה". האם שמע קרמניצר כאן בסביבתנו מישהו התומך בירי סתמי של חייל המחייך בשינים לבנות, אל עבר זקן תמים? רגע, ויש בחוברת עוד שיר אלתרמני המותח ביקורת על חבורת נערים יהודים שגנבו אבטיחים ממקשה באזור טול כרם, וגם שיר המגנה את הטבח בכפר קאסם ועוד אחד התוקף חיילים יהודיים שהתנפלו על ערבים, שישבו בבית קפה בחברת יהודייה צעירה.
"הודגם שוב", מסיים קרמניצר את החוברת, שבע רצון מהדרך שבה הוכיח למחנה חובבי הרצח, הגניבה והירי בקשישים, שלא זו הדרך, "כי אפשר לשלב יפה אהבה לעם ולארץ ותפיסת עולם לאומית ובטחוניסטית עם מחויבות אמת לערכי הדמוקרטיה, לשלטון החוק...".
אז בשם המחנה כולו אני מבקש להודות לך, המורה קרמניצר, על השיעור החשוב שהעברת לנו, ומבקש גם להקדיש לך שיר נוסף של אלתרמן.
אז אמר השטן: הַנָּצוּר הזה
איך אוּכַל לוֹ?
איתו האומץ וכישרון המעשה
וּכְלֵי מלחמה ותושיה עֵצָה לו
ואמר: לא אֶטֹּל כוחו
ולא רֶסֶן אָשִׂים וּמֶתֶג
ולא מורך אביא בתוכו
ולא ידיו אֲרַפֶּה כְּמִּקֶּדֶם
רק זאת אעשה: אַכְהֵה מוֹחוֹ
ושכח שאיתו הצדק
משהו חדש ממשיך
אני לא יודע מי מנהל לשמעון גפסו, ראש עיריית נצרת עלית, את קמפיין הבחירות, אבל נכון לעכשיו אין ספק שהוא מצא עבורו את הנוסחה לאיסוף אהדה בימין. כעומק החקירות, עומק הגזענות וההתלהמות. שמעון גפסו מעורב בשחיתות עד צוואר. כמעט מהיום הראשון שלו על כסא ראש העירייה הוא נתון תחת איזו שהיא חקירה. נכון להיום, תלוי נגדו כתב אישום אחד על קבלת שוחד ובשניים נוספים החליטה הפרקליטות להעמיד אותו לדין בכפוף לשימוע. לאנשי הבית היהודי זה לא מפריע. גפסו בונה מכינה? גפסו מביא יהודים לגליל? גפסו נכנס בערבים? אז שייקח שוחד.
גפסו פיצח את הנוסחה ובחודשים האחרונים הוא מתחרה בעצמו בייצור טקסטים בוטים נגד ערביי עירו. בפרקליטות עובדים על עוד כתב אישום נגדו בעבירות של שחיתות אישית? אז מה. על כל קול שתיקח השחיתות, יגיע קול חדש מימין. לפני כמה שבועות ביקר אצלו השר אורי אריאל והודיע על תמיכת "הבית היהודי" בו. שנתיים קודם לכם העניק גפסו לאריאל את אות יקיר העיר. קודם לכן מינה את הרב הלל הורביץ, מקום 13 ברשימת הבית היהודי בבחירות האחרונות, ליועצו לענייני התיישבות. עד עכשיו לא שמענו איש ב"בית היהודי" שיש לו בעיה מוסרית או ערכית עם העניין הזה של תמיכה במועמד מושחת. כנראה שגם לא נשמע.
גפסו, אגב, הוא לא המועמד היחיד, שמתנהלים נגדו הליכים פליליים והבית היהודי חובר אליו. גם אורי בוסקילה, ממלא מקום ראש עיריית בת ים, הוא אחד כזה. בוסקילה נעצר בעבר ונחקר בעבירות של שוחד. המשטרה המליצה להעמיד אותו לדין, הפרקליטות יושבת על המדוכה ואמורה להודיע על החלטתה, אבל עבור אנשי ה"משהו חדש מתחיל" הוא זכאי. בוסקילה יוביל בבחירות המוניציפאליות הקרובות את הרשימה של הבית היהודי בבת ים.
הציבור הדתי לאומי עוסק במשך שנים בהתפלפלות הלכתית סביב אלף ואחת סוגיות הרות גורל. אנחנו מומחים גדולים בהלכות צניעות ובשאלה עד להיכן צריך להגיע שרוולה של ילדה בכיתה ב', אנחנו אלופי העולם בגידול חסה ללא תולעים, אבל דווקא בענייני טוהר המידות של אישי ציבור אנחנו מוצאים בקלי קלות היתרים והקלות. כמובן במקרה שהגנב הוא משלנו.
...וממשיך
ועוד הערה אחת: במהלך הפריימריס לראשות הבית היהודי ראיין עמית סגל בערוץ 2 את נפתלי בנט ושאל אותו אם הוא ששכר חוקר פרטי נגד יריבו, זבולון אורלב. בנט השיב "לא". בהמשך התברר ששיקר. לפני חצי שנה פרסמתי כאן כתבה גדולה בעניינו של החוקר הפרטי הזה. טרם הפרסום פניתי אל מטה בנט ובקשתי לדעת האם הוא דיווח למבקר המדינה, במסגרת פירוט חשבונותיו והוצאותיו, על העסקת אותו חוקר. התשובה שקבלתי הייתה חיובית. ביום רביעי פורסם דוח מבקר המדינה. בנט, קבע השופט יוסף שפירא, "לא כלל במערכת חשבונותיו הוצאה בגין שכר טרחת חוקר פרטי שאסף עבורו מידע על פעילותו של אחד המועמדים האחרים". יכול להיות שמטה בנט שיקר שוב?