ריכוזים בדואיים בלתי חוקיים נכללים במפת העדיפויות הלאומית

העיסוק התקשורתי במפת העדיפויות הלאומית שאישרה הממשלה השבוע היה שקוף, צפוי ומניפולטיבי. לפעמים, כשכולם כותבים את אותו הדבר בדיוק, זה מלמד שכולם צודקים. לפעמים זה בדיוק הרגע שבו כדאי לקרוא טוב את החומר כדי לראות אם לא מדובר בסוג של הסתה מדבקת. אז אחרי שקבלתם את הכותרות המתבקשות על ההתנחלויות שהוכנסו לרשימה מול ערי הפריפריה שהוצאו ממנה, הנה סיפור מדהים שלא קראתם בשום מקום.

בין שש מאות ומשהו הישובים שמופיעים במפת העדיפויות הלאומית יש גם שלושים וכמה ישובים בדואים. חלק מהם חוקיים ובמצבם טוב שהוכנסו לרשימה, אבל יש גם אחרים. מתברר שברשימת מקבלי ההטבות מופיעים גם 28 שבטים היושבים בריכוזים בדואיים בלתי חוקיים. מדובר באנשים שהקימו כפר על אדמה שלא שייכת להם ובנו בתים בלי אישורים, בלי היתרים ובלי לעבור בשום ועדה לתכנון ובניה שאזרחים מן השורה מחויבים לעבור בה. עכשיו באה הממשלה ומעניקה להם פרס.

קחו לדוגמא את שבט אל פיניש. רוב השבט הזה מתגורר ברהט, ישוב חוקי למהדרין שמופיע במפת העדיפות הלאומית. שאר בני השבט גרים בתוך שטח אש, מזרחית לחורה, תחת צווי פינוי שהוציאה להם המדינה זה מכבר. נראה לכם סביר שהם יקבלו הטבות על הישיבה שלהם שם?

קחו עוד דוגמא. שבט מסעודין אל עזאזמה שוכן ברמת חובב והמדינה מנסה לשכנע אותו כבר תקופה ארוכה לצאת משם, בגלל בעיות תברואתיות הנובעות מהשכנות עם אזור התעשייה שממול. יד אחת מנסה לשכנע את הבדואים בני השבט הזה לעבור מהמקום, יד שניה מעניקה להם הטבות על ישיבתם בו. הגיוני, נכון?

או אבו אלקיעאן. רוב מוחלט של בני השבט הזה עברו, לפי הצעת המדינה, לשלוש שכונות מיוחדות שהוכנו עבורם בחורה, ישוב חוקי שמופיע במפת העדיפויות. בני השבט הבודדים שסירבו לעבור ונאחזים באופן בלתי חוקי באדמה שבתי המשפט פסקו שהם חייבים להרוס את הבניה הבלתי חוקית שבנו בה, יקבלו עכשיו הטבות.

בחלק מהמקרים אישרה הממשלה להכניס למפת העדיפויות לא את הישוב שבו מתגוררת החמולה, אלא את החמולה או את השבט עצמם. הבעיה היא שהרבה מאד פעמים מדובר בשבט שמפולג ומפוזר בכל רחבי הנגב. שבט כזה לדוגמא הוא ג'נביב, שכל בניו יושבים בריכוזים בלתי חוקיים. חלק מהם ליד רהט, אחרים ליד תל ערד, קבוצה נוספת סמוך לשדה בוקר, חבורה רביעית באזור דימונה וחמישית לא רחוק ממצפה רמון. האם כל בן ג'נביב באשר הוא יקבל סיוע רק משום שם משפחתו?

שבט נצאצרה מחולק גם הוא בין כמה אתרים. שני פלגים גדולים של המשפחה גרים בישובים החוקיים כסיפה ורהט. ריכוז גדול אחר מתגורר בישוב שכולו בניה בלתי חוקית, בצמוד לבסיס חיל האוויר בנבטים. על רקע המגמה להעביר בסיסים צה"ליים לנגב, הוציאה המדינה צווי הריסה למבנים רבים במקום ובימים אלו היא מכינה צווי פינוי לשבט, שגם הוא כאמור נכנס השבוע למפת העדיפויות.

הכנסתם לרשימה של ישובים שהמדינה עסוקה בניסיונות לפנות אותם ממקומם, מתמיהים עוד יותר נוכח ההדגשה המפורשת בהחלטת הממשלה לפיה "אחת המטרות העיקריות של ההחלטה היא...עידוד הגירת אוכלוסיה לאזורים אלו".

 

2

שני מיליון אזרחים ישראלים מתגוררים בישובים שנכנסו למפת העדיפויות הלאומי. 815 אלף מתוכם הם בני מיעוטים שמתגוררים בישובים עצמאיים שלהם. המספר הזה לא כולל בני מיעוטים המתגוררים בישובים מעורבים.  יכול להיות שכל אחד מהישובים הללו ראוי להטבה. למה בכל זאת חשוב לי להזכיר אותו? משום שהוא הופיע בהחלטת הממשלה, משום שלא ראיתי אף כלי תקשורת שטרח להדגיש אותו ומשום שבשבוע שבו אין עיתונאי שלא טרח לצרוח נגד השערורייה שבהכנסת עוד ארבעה ישובים יהודיים קטנים למפת העדיפויות, לא יכול להיות שהנתון הזה לא יהיה גם הוא על השולחן. הערבים מקבלים הטבות באחוזים גבוהים בהרבה מאד מיחסם באוכלוסיה.  

 

 3

אגב, את אותה מניפולציה שבה בחרו העיתונים - בעיקר ידיעות אחרונות, שעשה את זה עם קצף על השפתיים - לשאול למה ההטבות מגיעות להתנחלויות ולא לקרית גת, אפשר היה לנסח אחרת ולתהות למה קרית גת מחוץ לרשימה ונהלל, תל עדשים או משמר העמק נמצאים בה? האם מדובר בישובים מוכי קסאמים? האם חברי הקיבוץ במשמר העמק רעבים ללחם ונאלצים לחטט בפחים? האם הם באמת כל כך רחוקים ממרכז הארץ?

ב"ידיעות אחרונות" הדגישו ש"במקום לסייע לערים החלשות בישראל, העדיפה הממשלה להכניס לרשימת היישובים בעדיפות לאומית התנחלויות מבודדות וישובים מבוססים כלכלית". גם רשימה צירף העיתון לכותרת הזו, כדי שיהיה ברור באיזה ישובים מרוכזים הנהנתנים הללו. ומי ברשימה? באר גנים, בני דקלים, גני טל, נצר חזני וניצן. חמישה ישובי מפוני גוש קטיף, שגם שמונה שנים אחרי שגורשו מהבית יש מי שממשיך לראות בהם מתנחלים או אולי סתם "ישובים מבוססים כלכלית".

אגב, לפי הטבלה נראה שגם על צירוף מושב שלווה למקבלי העדיפות הלאומית יש ל"ידיעות אחרונות" ביקורת. המושב הזה, למי שלא מכיר, נמצא ליד קרית גת, אבל בידיעות בטח צלצל השם שלו כמו משהו שמזכיר התנחלות מבודדת.

כשלוקחים בחשבון את ביתר עלית ואת אפרת שהוצאו החוצה מהרשימה ומולם סופרים את ההתנחלויות הקטנות שהוכנסו אליה, ברור לכל עיוור שעשרות אלפי מתנחלים שעד אתמול נהנו מהעדיפות הלאומית, לא ייהנו ממנה עוד. לכאורה, עבור מי שטוענים כל הזמן שהמתנחלים אוכלים את הכסף של המדינה, זו הייתה הרי יכולה להיות חגיגה. אפילו כותרת גדולה אפשר היה לצרף. משהו בסגנון :"עשרות אלפי מתנחלים לא יקבלו עוד עדיפות". זה כמובן לא קרה.

ועוד הערה אחרונה לאנשי "ידיעות אחרונות" שהחליטו שסנסנה היא התנחלות "קטנה ומבודדת". סנסנה יושבת ממש על הקו הירוק. היא ממוקמת 3 קילומטר מהבית של מנהיג מרצ לשעבר, חיים אורון, בקיבוץ להב ו- 6 קילומטר מצומת שוקת, כשסביבה שורה של שבטים בדואיים שמקבלים את כל ההטבות בלי שהעיתון של המדינה יראה בהם מקום מרוחק או מבודד.

 

4

לפני כמה שנים החליטה הסופרת והמתרגמת אילנה המרמן שזה לא הוגן שישראלים יכולים לראות אם הים  והפלסטינים לא, והחלה להסיע באופן לא חוקי קבוצות של נשים פלסטיניות מיהודה ושומרון אל חופי תל אביב והמרכז. עיתון "הארץ", שברוב הזמן מעודד את השמירה על רוב החוקים, אהב את היוזמה והחליט לארח אותה על דפיו פעם ועוד פעם, כדי לשתף את קוראיו בהתרגשות של המעבר על החוק הישראלי הרע המונע מפלסטינים לשוטט כאן כאוות נפשם. לפני כשלוש שנים פנה "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" ליועץ המשפטי לממשלה ודרש ממנו שיפתח נגד המרמן בחקירה פלילית "בגין עבירה של סיוע לכניסה והסעה של פלסטינים ללא היתר לתוך שטח מדינת ישראל". המרמן, צריך לציין, לא התחבאה. היא, כאמור, סיפרה על מעשיה מעל דפי "הארץ" וגם באתר האינטרנט של ארגון "לא מצייתות". מדובר, העידו על עצמן שם המרמן וחברותיה "בקבוצת נשים ישראליות המפירות בקביעות ובגלוי את חוקי הכניסה לישראל". חד וברור. המרמן גם הדגישה באופן הכי בהיר שלאף אחת מהפלסטיניות שהיא מביאה הנה אין אישור כניסה כחוק. לפני כמה שבועות החליטה פרקליטות המדינה לסגור את תיק החקירה נגד המרמן בשל "קושי ראייתי". איזה קושי ראייתי יש כאן, תשאלו, כשהחשודה מודה בכל שחור על גבי עיתון? ובכן, "הקושי", כתבה לפורום המשפטי עוזרת לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, "מתבטא בכך שזהות הפלסטינים אותם גב' המרמן והאחרות הסיעו והכניסו לישראל איננה ידועה ולא ניתן להוכיח כי לא היו בידי הפלסטינים שנכנסו היתר כדין". המרמן יכולה להמשיך לשבת על החוף בתל אביב עם פלסטינים שהיא מבריחה דרך המחסומים ולמות מצחוק.

 

5

כתב ההתיישבות של "הארץ", חיים לוינסון, חטא השבוע חטא גדול כשמתח בעיתונו ביקורת על המפלג לפשיעה לאומנית של מחוז ש"י. דובר המחוז הגיב בנחישות וזרק את לוינסון מקבוצת הוואטסאפ של משטרת המחוז. מדהים לראות בכל פעם מחדש איך כל רב פקד משוכנע שהמדינה זה הוא ואיך דוברים, שמקבלים את שכרם מכולנו, לא מבינים שהבוס שלהם זה לא ההוא שנותן להם הוראות אלא ההם שמשלמים להם בסוף החודש.

  דף הפייסבוק של קלמן ליבסקינד