נדמה לי שבסתר ליבם גם ערביי ישראל המומים מאיתנו. לפני עשר שנים הם פתחו במרד אלים נגד המדינה ואזרחיה היהודים. הם רגמו מכוניות, שרפו והציתו מכל הבא ליד, ניפצו שמשות של מוסדות שלטון, חסמו באלימות כבישים ראשיים, ניסו לרצוח יהודים ובמקרה אחד גם הצליחו. הגליל נסגר לתנועה. יהודים פחדו לנסוע. עשר שנים אחרי הפכה אותם התקשורת הישראלית, לא ברור איך, לקרבנות. לפרעות ההמוניות שלהם לא היה בשבוע שעבר זכר. מי שעקב אחרי פסטיבל חגיגות העשור למהומות אוקטובר 2000 היה יכול להתבלבל בקלות ולחשוב שהיהודים הם שעלו בהמוניהם על הערבים האומללים. שאנחנו שרפנו, אנחנו התפרענו רעולי פנים, אנחנו ניסינו לרצוח. כל הראיונות שעסקו באירועים דיברו על לקח אחד שצריך להפיק מהם: לא לקפח את הערבים. ערביי ישראל, עשר שנים אחרי שפרעו בנו, הם המאשימים. הקרבנות. אנחנו, אזרחי ישראל היהודים שמקבלים מהם פעם אחר פעם בראש, נמצאים תמיד בעמדת התגוננות ובקשת סליחה. לא שמעתי בשבוע שעבר בשום ראיון עם מנהיג ערבי מילה על ההתפרעויות. אף אחד מהם לא נדרש להסביר דבר. התקשורת הישראלית החליטה שזה הגיע לנו. שאנחנו אשמים. למה? כי אם אריק שרון עלה להר הבית והמשטרה לא נערכה כראוי והתקציבים לקלנסואה לא עברו בזמן אז מגיע לנו שיהרגו אותנו.
את הבלוף על הקיפוח של ערביי ישראל הגיע הזמן לסיים. בהתחשב באפס המוכנות שלהם לתרום למדינה ולהתגייסות האוטומטית שלהם לצד כל מי שקם עליה לכלותה, אזרחי ישראל הערבים הם אוכלי חינם שמנצלים את טמטומנו. כשהם מתפרעים ורוצחים אנחנו מבקשים מהם סליחה על ההזנחה. כשהם יוצאים לפוגרום בעכו וצועקים "אטבח אל יהוד" אנחנו מתנצלים על הקיפוח. כשהם מקימים מדי שנה אלפי בתים בלתי חוקיים בנגב אנחנו ממהרים להקים ועדה שתבדוק איך אפשר לסייע להם בדיעבד להפוך את כל ההתנחלויות הפיראטיות הללו לישובים מוכרים. אחת לתקופה נחשפת חוליית טרור עם תעודות זהות כחולות. בעופרת יצוקה ברמלה הניפו דגלי חמא"ס, ביפו צעקו "בדם ואש נפדה את פלסטין", בכביש 6 השליכו בקבוק תבערה ובנחל עירון נחלצה נוסעת יהודיה מלינץ'. כשמבקשים מהם בנימוס להשתלב ולתת משהו, אפילו על שירות לאומי הם לא מוכנים לשמוע. אז עם כל הכבוד לפוליטיקלי קורקט ולחומוס הנהדר שלהם, צריך לדרוש מאזרחי ישראל הערבים להחליט באיזה צד הם נמצאים. זה הלקח האמיתי והיחיד של מהומות 2000.
כולנו יאיר לפיד
יאיר לפיד מעולם לא ראה את עצמו אינדיבידואל. מאז שהיה ילד הוא הביט בראי וראה את הקולקטיב הישראלי. בכתיבה שלו אין "אני", יש רק "אנחנו". יש כאלה שנוהגים כך מטעמים של צניעות. לא לפיד. אצלו זה הפוך. הוא משוכנע שהוא כולם וכולם הוא. כשהוא יושב מול המקלדת הוא מרגיש שכולנו לוחצים איתו על המקשים. כשהוא נכנס לשירותים הוא בטוח שהוא יושב שם בשם דורות של יהודים, שמצטופפים איתו על האסלה. מדובר בהזיה מגלומנית נדירה שלא לגמרי ברור מה מקורה. שכן, החברה הישראלית, זו שלפיד מוכן להישבע ששיגרה אותו לדבר בשמה, נמצאת הרחק ממנו. כך לפחות מלמדות תוצאות הבחירות. אבל לפיד, כאמור, שכנע את עצמו שהמצב שונה. בחלומו הוא צועק "אחרי", מציץ מעבר לכתף ורואה את המוני בית ישראל הולכים מכות מי ירוץ ראשון. לפני כמה חודשים הוא ראיין את השר אלי ישי בעניין העובדים הזרים והפך אותו בשם "כולנו" לגזען שונא ילדים. בעמוד אחר של 'ידיעות אחרונות', ממש באותו היום, התפרסם סקר של מינה צמח שלימד שהרוב של "כולנו" דווקא חושב שישי צודק ולא לפיד, אבל לפיד לא קרא אותו. הוא קורא רק את עצמו. בשבוע שעבר הוא כתב שוב על "הישראלים", שהם "ציוניים, יהודים, לאומיים במידה...שלאט לאט מחלחלת לתוכם התחושה שכל מפעל ההתנחלויות עולה להם יותר מדי". אחרי ההקדמה הזו מגיע לפיד אל "כולנו". "המתנחלים...מתעלמים גם מאיתנו: אזרחים מצויים, משלמי מיסים ועושי מילואים המעוניינים לחיות במדינה נורמלית...שאינם מבינים מדוע עליהם לשאת בתוצאותיה של אידיאולוגיה דתית שהם אינם שותפים לה...ארבעה אחוזים מתושבי המדינה אינם יכולים להחליט שהם היחידים שיודעים מה נכון". האמת שקשה לדעת מאיפה להתחיל להתייחס אל ערימת הגבבה הזו. ארבעה אחוזים? איפה היית כשהיו כאן בחירות, יאיר? לא שמעת שהימין קיבל כאן 65 מנדטים, וזה בלי לספור מתנחלים כמו עתניאל שנלר מקדימה? אתה נושא בתוצאות אידיאולוגיה שאינך שותף לה? אוי, אוי, אוי. תתמודד בבחירות ותנסה לשנות. ככה זה עובד בדמוקרטיות. בינתיים, הרוב חושב אחרת ממך. הוא רוצה התנחלויות, הוא רוצה יהדות, הוא רוצה ציונות והוא רוצה בניה. הרבה בניה. בכל מקום. אגב, גם אותי לא שאלו לפני שתכניות פוליטיות של אנשים כמוך הביאו לכאן נהרות של דם אחרי אוסלו, לפני שאידיאולוגיה שאתה תמכת בה גירשה עשרת אלפיהם איש מבתיהם ולפני שתפיסת בטחון דומה לשלך הזמינה אלפי קסאמים להרוג, לפצוע ולהרוס את חייהם של אנשים רבים כל כך. בתי הקברות מלאים באנשים שבחרו ימין, שמחו לגלות שהם הרוב ואז שילמו בחייהם כשהממשלה כרתה ברית עם המחבלים בלי שקיבלה מהם אישור לשנות כיוון. תזכיר לי מה כתבת אז נגד זה.
המתנחלים בקריז
אם תמהתם כשראיתם בשבועות האחרונים את תושבי שילה מסתובבים כמו זומבים ואת שבילי כפר עציון עמוסים נשים אחוזות קריז, כנראה לא קראתם את 'הארץ' ביום שישי שעבר. "ספק החשיש של המתנחלים מואשם בסחר בסמים", בישרה שם הכותרת. כמה מאות אלפי תושבים יש ביהודה ושומרון, 16 מהם הודו שרכשו סמים מהסוחר, אבל ב'הארץ' לא יפספסו הזדמנות כזו לתת להם בראש. לכולם. כי המתנחלים, לפחות לפי 'הארץ', הם כולם רקמה אנושית אחת. הם לובשים ביחד את אותו דובון, יורים באותו עוזי ורוכשים את החשיש שלהם באותה באסטה. כולם. כל השלוש מאות וחמישים אלף. מי שקורא את 'הארץ' בכל פעם שסיפור שקשור למתנחלים נופל לו ליד, לא יכול שלא להתרשם שמישהו בעיתון הזה שואף בעצמו משהו.