בכל פעם שבגל"צ נתקלים בסקר פוליטי המספרים מתבלבלים

בשבועות האחרונים פורסמו כמה סקרים שבדקו את עמדות הציבור בסוגיית הקפאת הבניה. אחד כזה היה במעריב, אחר בידיעות, שלישי בגלי צה"ל. התוצאות היו דומות. מצד אחד למעלה משליש מהציבור רוצה להמשיך לבנות בכל יהודה ושומרון. מהצד השני עשרים אחוזים שלא רוצים לבנות בשום מקום. באמצע קרוב לארבעים אחוזים בעד בניה בגושי היישובים. במועצת יש"ע היו אמורים ללקק את האצבעות מהסקרים הללו, שכן המשמעות שלהם היא שכשבעים אחוזים מהציבור בעד בניה בגושים ומחציתם תומכים גם בפיתוח של המאחזים הקטנים. אפילו בכנסת אין למתנחלים תמיכה שכזו. כך הוצגו הממצאים במעריב ובידיעות, שאפילו הפך אותם לכותרת מרשימה על שערו. וגלי צה"ל? אוי, גלי צה"ל. שם עבדו קשה כדי לעשות לנתונים הפשוטים הללו מסאג' אינטנסיבי במיוחד לפני שהצליחו לייצר מהם כותרת הפוכה לגמרי ממה שמראים המספרים. תוצאות הסקר בגלי צה"ל קבעו ש- 39 אחוזים בציבור סוברים שאין להיענות כלל לדרישה הפלשתינית להקפיא את הבניה, 33 אחוזים סבורים שצריך להקפיא רק באזורים מסוימים ו- 20 אחוזים בעד הקפאה מלאה. בעברית פשוטה זה אומר ש- 72 אחוזים בעד המשך בניה, מלאה או חלקית, ביהודה ושומרון. חתיכת כותרת. בגל"צ חיברו, לא ברור איך, את מי שמתנגד לכל בניה שהיא למי שמוכן לבנות בגושי ההתנחלויות והגיעו לשורה התחתונה הבאה: "53 אחוזים מהישראלים סבורים כי יש להמשיך באופן מלא או חלקי את הקפאת הבניה...נתון שתומך מאד בצעדיו של ראש הממשלה נתניהו". וואלה.

פעם, מספרת הבדיחה הידועה, נערכה תחרות בין רץ אמריקני לסובייטי. האמריקאי ניצח. בארה"ב דיווחו למחרת כותרות העיתונים שהאיש שלהם הגיע ראשון והרוסי אחרון. בבריה"מ סיפרו שהרוסי הגיע שני והאמריקאי לפני אחרון. אף אחד מהם לא שיקר. גם לא גלי צה"ל.

צה"ל משקר
לפני כעשרה ימים הגישה התנועה הירוקה עתירה לבג"צ נגד מינוי האלוף יואב לגלנט לרמטכ"ל. ברקע העתירה עמדה פרשת פלישותיו לקרקעות ציבור, כפי שנחשפה בסדרת תחקירים ב'מעריב'. מייד לאחר הפרסום על הגשת העתירה מסר דובר צה"ל את תגובתו. "היועץ המשפטי לממשלה וועדת טירקל", נכתב בה בין היתר, "בחנו את הנושא ומצאו כי האלוף גלנט פעל ללא דופי". וזה, גם אם אנסה להיות עדין, שקר בוטה.

במסמך, שהוגש לוועדת טירקל, מסביר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מלכיאל בלס, כמה מאמץ נדרש כדי שגלנט יואיל לפנות את פלישותיו לשטחים שלא שלו. במקרה אחד,  "לאחר שניסיונות לפתור את הסוגיה בטרם פניה לבית המשפט לא הועילו", כתב, נאלצה המדינה לסחוב את האלוף לערכאות משפטיות. בהמשך הוא מפרט גם כיצד בסוף ההליך אסר בית המשפט על משפחת גלנט לעשות שימוש בדרך הלא חוקית שנסללה עבורה. "בשני מקרים", מסכם עו"ד בלס בסוף חוות דעתו, "נדרש האלוף גלנט על ידי רשויות מוסמכות של המדינה להפסיק לעשות שימושים שלא כדין במקרקעין. במקרה אחד...היה צורך לנקוט בהליך שיפוטי בכדי לאכוף את איסור השימוש....במקרה השני, הנוגע לנטיעת עצי זית בשטח של 28 דונם שאינו שלו, ההסכמה מצידו להעתקת העצים באה כשנתיים לאחר מכתב הדרישה של מנהל מקרקעי ישראל ולאחר הגשת עתירה בנושא, וחלפו כשלוש שנים מאז מכתב הדרישה הראשון ועד שהועתקו העצים בפועל". אם דובר צה"ל מבין מהטקסט הזה שהיועץ המשפטי לממשלה חושב שגלנט פעל "ללא דופי", אז יש כאן בעיה. כי האמינות של דובר צה"ל היא האמינות של צה"ל. וכשצה"ל בוחר לשקר למען הרמטכ"ל הנבחר שלו,  שלא יתפלא אחר כך שיש מי שמטילים ספק גם בגירסה שלו בעניין עופרת יצוקה או המשט של המרמרה. 

פולארד בדרך הביתה. שוב

לפני שבוע חשפה אילאיל שחר בגלי צה"ל ש"בירושלים בוחנים מהלך שבמסגרתו ישוחרר המרגל הישראלי ג'ונתן פולארד, בתמורה להמשך ההקפאה ביהודה ושומרון". פולארד הפך עם השנים לסחורה שנשלפת מהבוידעם פעם בכמה שנים כדי לעזור לראשי ממשלה שמבקשים להעניק מתנות לפלסטינים, לרכך את הבשורה. "כדאי לכם", מדליף לנו בכל פעם המנהיג התורן. "אם תסכימו לוותר, נקבל בחזרה את פולארד". באפריל 2005, קצת לפני ההתנתקות, סייע שמעון שיפר לראש הממשלה, אריאל שרון, לשווק את הסחורה הזו. "ישראל מקווה: פולארד ישוחרר תמורת הנסיגה", דיווח שיפר על שער "ידיעות אחרונות" והוסיף ש"בסביבת שרון מעריכים שבוש עשוי לתת לישראל מתנה מיוחדת להתנתקות". גוש קטיף נמצא היום אצל החמא"ס, פולארד נשאר עמוק בכלא האמריקני ובכותרת של שיפר עטפו דגים. עכשיו החליט מישהו  לעשות עוד סיבוב על פולארד. נתראה שוב במו"מ על רמת הגולן. 

תדע כל אם עבריה

במוסף ראש השנה של ידיעות אחרונות סיפרו ארבעה קצינים בכירים על ההתנהלות הזהירה של צה"ל נוכח עינה הפקוחה של התקשורת הבינלאומית. וכה אמר תא"ל ניצן אלון, מפקד אוגדת יהודה ושומרון, בעניין ההתפרעויות השבועיות בבילעין ונעלין: "אמרנו 'היום, חמש שנים להפגנות, אנחנו מוכנים לספוג נזק בגדר כדי לייצר מצב שבו אנחנו מראים שהטענה של הצד השני, שאנחנו לא מאפשרים מחאה לגיטימית ופועלים נגדה באלימות, לא נכונה'. אז אמרנו: 'בואו ניתן להם לפגוע בגדר, לזרוק איזה בקבוק תבערה על כוחותינו ונהיה מוכנים לספוג את זה".

תדע כל אם עבריה.