יעל שבח
משתפת מהרהורי ליבה בטור קבוע בדיוקן
Followהכתבות של יעל שבח
עוד לא סיימתי להתאבל על הבית הזה
זו הייתה שנה מלאה טוב עד השרפה - וגם אחריה
בשביל להפסיק את החרם על נתניהו צריך נכונות לשלם מחיר
מי שבאמת רוצה לעצור חרם פוליטי לא יכול רק להלין על החרמתו שלו.הוא צריך לבדוק למה לא רוצים לשבת איתו
אני רוצה שהילדים שלי יתאמצו
הבית שלי לא נשרף בגלל החטאים שלי
בחירות הן לא מלחמה ויריב פוליטי אינו אויב
יש לי בית חדש אבל אין בו נשמה
לצד הבהילות לסיים כבר את החורבן, ההבנה המתגבשת לאט היא שהבית שאבנה מתוך האפר יהיה אחר מזה שהיה
החברים מהשמאל שהתגייסו להושיט יד לאנשי חוות גלעד
בשבוע האחרון גיליתי ביתר שאת מי לא מסכים איתי אבל הוא אדם טוב ואפילו חבר, ומי ראוי לבוז ואף יותר
אנחנו מסרבים לתת לאויב להכתיב איך תראה השגרה שלנו
תפסיקו להגיד שפוליטיקה היא עסק מלוכלך
כמה אומץ נדרש בשביל להשתייך לקבוצה של אלמנות
אנחנו אוהבים להתבונן בהערכה ובהערצה על נשים חזקות, על מי שמתגברת. אבל יש כוח שנמצא גם בהסכמה להישבר
הבאת לי תחושה מופלאה שלא דומה לשום דבר אחר
מחיזוק קרית שמונה ועד חווה בשומרון: המשימות נופלות על אותם אנשים
הארץ שבה אנשים יושבים בבתי קפה ולא חושבים על מלחמה
הבנות שלי נוסעות עם הוריי לטיול שורשים בפריז, ואני מייחלת שהן ישובו עם יותר מאשר סרטון טיקטוק באייפל
התלמידים שמתמודדים עם בגרויות השנה לא מקבלים מספיק הערכה
לפעמים הנוקשות ההלכתית היא מה שמחבר אותנו לתורה
אם אני רוצה לראות בעצמי בת לעם הנבחר, גם אני צריכה לבחור. ובדיוק ברגעים שהבחירה הזו לא פשוטה לי
בצפון מתרחש עכשיו משהו בלתי נתפס
כמצביעת ימין מובהקת, אני שמחה במועמדים שמאתגרים את המחנה שלי
בשבעה של ימנו זלקה ניסיתי להבין את ההבדל התהומי בין הילדים
השיחות שלי עם הנכדים שעוד לא נולדו לי
זה לא קרה לי קודם: השנה חיכיתי בקוצר רוח ליום הזיכרון
יום הזיכרון מצליח להמחיש איך שכבות כאב חדשות לא מוחקות את אלו שקדמו להן. לכן, השנה אני כמעט מצפה לו
מי שמגנה את "אלימות החוות" - מגנה את ההתיישבות כולה
"כמה קשה לילד להודות בפחד כשהשיח סביבו עטוף בכל כך הרבה גבורה"
מפרעה ועד חמינאי: העם הקטן שלנו עומד מול אימפריות עצומות
בליל הסדר השנה אני מוותרת על עוד עיקרון שהחזיק מאז הרצח
הסירוב העקשני שלי לקחת על עצמי תפקידים של אבא בפסח שעבר נגמר רע. מאז הבנתי שזה עליי
אני תושבת חוות גלעד ויש בי גם ערכים שמאלניים
מאוכל ובינג' ועד תהילים: מדריך האסקפיזם המלא
כשאני קוראת את המגילה אני חושבת על אסתר היתומה
ביטול מסיבת פורים לצורך התחשבות במשפחות שכולות היא ההפך מרגישות
גיליתי שאני כבר לא מסוגלת לכתוב
אני עדיין שם. משוטטת מפוסט לפוסט, קוראת, עוקבת, מתעצבנת ומתרגשת כמו כולם. פשוט, לא מסוגלת לכתוב