שנת הלימודים תיפתח היום, וכמו בכל בית גם אצלנו מדובר במבצע לוגיסטי מורכב. חמישה מששת הילדים שלי ילמדו השנה בבית הספר, עוד אחת תתחיל מכינה, ומתוך החמישה יש שניים שיגיעו למוסד חינוך חדש לחלוטין.

מלבד החשיבה הלוגיסטית הכרוכה בקניית כל הציוד (והשנה זה ממש כל הציוד. מתחילים מאפס) הריכוז הנדרש ממני בקבוצות הוואטסאפ החדשות, כולל לזכור את שמה של המורה החדשה, את מערכת השעות של היום הראשון, וגם רשימת כללים שלא קראתי מעולם, אני מוצאת את עצמי חושבת לא מעט על מערכת החינוך באופן כללי.

פעם הייתי חלק ממנה. עמדתי בעצמי מול כיתה, הכנתי שיעורים, בדקתי מבחנים וניסיתי לגרום לקבוצה של תלמידות להתעניין במה שנראה לי חשוב מאוד, בשעה שהייתה יכולה להיות הרבה יותר מוצלחת בעיניהן אם רק היו בדרך לאיזה מעיין מרענן.

היום אני עומדת מהצד השני, כאמא לשישה ילדים, ומגלה שהחלומות שלי בנוגע למערכת החינוך נשמעים כאילו מעולם לא דרכתי בה.

כלומר, אם נפרוט זאת לפרטים, אולי אלה לא חלומות מוגזמים כל כך. אני רוצה בשבילם בית ספר שיש בו אנשים טובים, תוכן טוב, דרישות גבוהות ומקום גם למי שקצת יותר קשה לו למצוא את מקומו. ומעל כל אלה, בראש ובראשונה, אני רוצה להם מורה טוב.

כי ילד יכול לשכוח את רוב חומר הלימוד שלמד בבית הספר, אבל יש סיכוי טוב שהוא יזכור את המורה שגרם לו להאמין בעצמו. זה שראה נקודות חוזק במקום שאחרים רואים בו רק חולשה, הציב גבול בלי להשפיל וידע להתעקש בדיוק ברגע שבו התלמיד עצמו כבר החליט לוותר.

אבל כדי שיהיו לנו מורים כאלה, צריך להתייחס להוראה כמקצוע ראוי ומכובד. לא מספיק להגיד שהמורים עושים עבודת קודש ולכתוב בכל מקום שזה המקצוע הכי קשה שיש. מי שאנחנו רוצים שיישא על כתפיו את הדור הבא צריך לקבל תנאים שיאפשרו לאנשים איכותיים לבחור במקצוע ולהישאר בו לאורך שנים.

זה כולל כמובן שכר ראוי. אבל הכבוד למורים צריך להופיע גם במעמדם בחברה ובאופן שבו אנחנו מדברים אליהם. אני יודעת כמה העבודה הזו ממשיכה הרבה אחרי הצלצול האחרון. שיעורים, בדיקות, שיחות עם הורים, ישיבות, מחשבה על כל תלמיד ותלמידה. זה מקצוע שדורש ידע, כישרון והמון סבלנות והתמדה.

אני רוצה שהילדים שלי יפגשו בבית הספר מורים מצוינים שמרגישים שמעריכים אותם.

לצד זה, הייתי רוצה לראות בבית הספר יותר דרכים ללמוד.

להציב רף

אני אוהבת ספרים, אוהבת ידע ואוהבת שהילדים שלי יודעים דברים. אני רוצה שהם יקראו טקסטים, יבינו אותם, ילמדו היסטוריה, מדעים, מתמטיקה, ספרות ותנ״ך. אני רוצה שיהיה להם בסיס רחב, אוצר מילים ויכולת לחשוב.

אני רוצה מערכת חינוך שמבינה שהיום למידה יכולה להגיע בצורות רבות.

אפשר ללמוד דרך ספרים מצוינים, דרך סרט, ויכוח, ניסוי, טיול, סיור, מוזיקה, פרויקט או מפגש עם אדם שיש לו סיפור לספר. בחלק מהשיעורים הילדים יכולים לגלות בעצמם, לשאול שאלות, מתווכחים ומחברים בין מה שלמדו בכיתה לבין העולם שהם חיים בו.

גם הישגיות היא מבחינתי ערך חשוב.

אני רוצה שהילדים שלי יתאמצו. אני רוצה שיגלו שהם מסוגלים להתמודד עם אתגר, להשקיע לאורך זמן ולחוות את הסיפוק שמגיע אחרי שהצלחת במשהו שלא היה קל עבורך.

אנחנו חיים בתקופה שבה לפעמים נדמה שהעיקר הוא להרגיש טוב עם עצמך, גם אם לא עשית שום דבר מיוחד. ברשימת החלומות הזאת אני רוצה להאמין שהרבה מהביטחון העצמי שלנו יגיע אחרי שנעשה משהו שדרש מאתנו מאמץ. זו תחושת מסוגלות אמתית, ואני רוצה שבית הספר ייתן לילדים הזדמנויות לפגוש אותה.

יחד עם הדרישה הזאת, חשוב לי שתהיה גם יכולת לראות את הילד שמתקשה. בלי לוותר עליו ובלי לוותר לו.

אף אחד מאיתנו לא מתחיל את מרוץ החיים מאותו הקו. יש ילד שהקושי שלו לימודי, ויש מי שדווקא יודע את החומר אבל מתקשה להתרכז. יש ילדה שפורחת במבחנים ונכבית בין הילדים בהפסקה. יש מי שמגיע לבית הספר אחרי בוקר מורכב בבית, ויש מי שפשוט צריך שמבוגר אחד יגיד לו שהוא עדיין מאמין בו.

בעיניי, בית ספר טוב יודע להציב רף ובו בזמן לעזור לילדים להגיע אליו.

בעיקר, הייתי שמחה אם חלק גדול יותר ממה שנלמד בבית הספר יהיה מחובר לחיים שהילדים שלנו עומדים לפגוש. שילמדו להתנהל עם כסף. שידעו, במיוחד בדור הזה, לזהות מידע לא אמין. שיבינו איך מנהלים שיחה עם מי שחושב אחרת ושיתנסו בזה שוב ושוב. שיתרגלו עמידה מול קהל, עבודה בצוות ויכולת להביע עמדה. שילמדו להתמודד עם כישלון, לקבל ביקורת, לבקש עזרה ולהתחיל מחדש. אני מרגישה פספוס שלא למדתי את כל אלו בבית הספר בצורה מסודרת.

ועוד חלום, שהתלמידים האלה ילמדו עלינו, על עַם ישראל. לא רק את החומר שצריך להספיק לפני המבחן, מפגש אמיתי עם הסיפור היהודי, עם התנ״ך, עם שאלות גדולות, עם סיפורים, רעיונות, תפילות, שירה ומחלוקות. הילדים שלנו גדלים בתוך עולם מלא בתרבויות, דעות ומידע והצורך בקבלת מידע מסודר על השורשים שלנו נעשה בעיניי קריטי משעה לשנה.

בסופו של דבר, זו רשימת החלומות שלי לקראת שנת הלימודים החדשה. אני רוצה להאמין שהיא לא בלתי ניתנת להשגה ושתהיה יכולת פשוטה וישימה להשיג אותה. אני רוצה שהילדים שלי יצאו מבית הספר עם ידע, כמובן. אבל גם עם סקרנות, ביטחון, יכולת להתאמץ ותחושה שיש להם מה לתת לעולם. ושגם בעוד שנים, כשישכחו את רוב העמודים בחוברות שלהם, תישאר איתם האהבה ללמוד.

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il