מוצש
פעם אחר פעם אני מזדהה עם הגבר מהקריקטורה
"אתה יכול ללכת למנגל אבל תדע שבחור ישיבה אמיתי לא היה הולך"
אני לא יודע מה אמרו בישיבה של יוסף לפני ההפגנה, אבל אני יכול לנחש מה לא נאמר
בניגוד להצעה של ממדאני: לא הממשלה היא הפתרון
חמישה גברים מחפשים תקווה והכוכבת העולה של האינדי: מה שעולה השבוע
בשלוש בלילה בדרך לחיפה התרגשתי מפאר טסי
"הוא היה החבר הסופר היחיד שלי והייתה בינינו הבנה שאין לי כמותה יותר"
שעתיים וחצי של שקרים וניצחונות: מרטי סופרים עשוי היטב
"מרטי סופרים" הנהדר ישאיר אתכם חסרי אוויר (בקטע טוב) מהריצה הארוכה וחסרת העכבות של הגיבור
את בת לשושלת של פמיניסטיות דתיות מלאות חוש הומור
הגיע הזמן לחשוף את הסוד: חינוך זה מקצוע מצוין
חינוך הוא לא רק אידאליזם, אלא יכול להיות גם תענוג. והשכר לא רע כמו שחושבים
המוזיקה של שר הטבעות על הבמה בישראל: מה שעולה השבוע
אם לא יוצאים, מגיעים למקומות מופלאים
ערב מצ'וקמק ביחידה צבאית מצ'וקמקת לימד אותי שלא תמיד צריך למהר לחזור הביתה
"בהתחלה זה הפריע אבל בשלב מסוים הבנתי שזו ההצגה האמיתית"
מבוסס על סיפור אמיתי: שש שנים בכלא האיראני
משפחת זגורי מביאה למסך מה שאף אחד אחר לא מעז
יש נטייה להתבלבל בין חופשה לזמן איכות משפחתי
אנשים גרים בדירות מרווחות וטסים לחופשות משפחתיות, ובכל זאת ממשיכים לחפש אושר
טוב שההגה בידיים של המתבגרת
אווטאר 3 מרהיב אבל מעייף
"אווטאר: אש ואפר" נראה מדהים ויחד עם זאת מורגש שהזיכיון הזה מיצה את עצמו
"סיום מדומה" משאיר את הקורא עם יותר שאלות מתשובות
בעל כורחה אייר נקלעת לנקודת מפנה בחייה, ודרך פילטר של הרשתות החברתיות היא מנסה למצוא אחיזה במציאות
פחות קשב, יותר קצב: סיכום 2025 בתחום ההסכתים
פחות מומחים ויותר שיחות סלון ונשים, לא רק סאונד והרבה יותר ויז'ואל. מגמות בעולם ההסכתים
ברבע המאה האחרונה ישראל נפרדה מהנתיב של העולם המערבי וסללה דרך משלה
דן כנר על הבמה ובר צברי בערב אינטימי: מה שעולה השבוע
עם כל כך הרבה לכלוך ציבורי היינו זקוקים לגשם הזה
אולי יש אנשים שמבינים מה קורה עכשיו אבל אני לא. מזל שבא הגשם
אני חולם על קולנוע ישראלי שכולם ירגישו בו בנוח
ההחלטה לערוך טקס קולנוע חדש התפספסה בנימוק שמסיח את הדעת מהבעיות האמיתיות שדורשות תיקון
העונה החדשה גורמת לצופים להתאהב שוב ב"אמילי בפריז"
היוצרים שהציגו את הדתיים כמגוחכים חייבים לנו התנצלות
הגיע הזמן לתיקון דמות הדתי הנלעגת והמוזרה בקלאסיקות התרבותיות של ישראל
הסרט "ג'יי קלי" כולל את אחת הסצנות הכי יפות שראיתי
בעידן של קיטוב, ההסכת "יריב ראוי" מנסה לייצר שיח מורכב
ההסכת "יריב ראוי" מצליח להעמיק בדיון בין מרואיינים מנוגדי דעות, אבל נשאר בתיאוריה בלבד
עדיף מורה טוב בכיתה גדולה מאשר יחס אישי ממורה גרוע
במקום גישת "היחס האישי" במוסדות החינוך כדאי לאמץ גישה של כבוד לתלמידים
לא באג ולא תקלה: למה מוזיקה נעלמת לישראלים
אני ילד בן 38 שכבר לא מתבייש באמא שלו
ילד בן שלושים ושמונה מביט באהבה באימו שחוגגת שמונים, והזיכרונות קופצים בתוך הלב