בעידן של קיטוב, ההסכת "יריב ראוי" מנסה לייצר שיח מורכב

מילים רבות נכתבו על העלייה בקוטביות המחלקת את החברה לשניים – "אנחנו" ו"הם". מבט חטוף על מדינות המערב מראה שישראל אינה ייחודית בהיבט הזה. השיח בעולם היה לרדוד יותר, מכליל יותר ונטול ענייניות. ולפיכך נדרש לחזק את מי שמבקש לעודד דיון אמיתי על המחלוקות בתקופה הזו.

את ההסכת "יריב ראוי" מפיקה 103fm, תחנה שידועה בהפגשת דמויות מצדדים שונים של המפה, אך לא בהכרח לשיח אינטליגנטי ומכובד, בלשון המעטה. כל פרק הוא בן כ־35 דקות ועוסק בסוגיה חברתית אחרת: שילוב החרדים בחברה הכללית, סוגיות עדתיות והפרטה. מגיש ההסכת, שתופס את עמדת המגשר בדיון, הוא ד"ר אדם קלין־אורון ממכון ון־ליר בירושלים, השואף לקדם דרכי התמודדויות מקוריות עם סוגיות חברתיות בולטות בישראל. בכל פרק מצטרפים אליו שני אורחים משכילים בעלי דעות מנוגדות ושוטחים את משנתם.

זהו פורמט שמציב את עצמו מראש כאנטי־תזה לתרבות הפאנלים. אין כאן שעון חול של 90 שניות, אין "שורה תחתונה" שנדרשת לפני הפרסומות, ואין ניסיון ליצור קליק. שני דוברים, לרוב חוקרים או אנשי רוח, מציגים עמדות מנוגדות בסוגיה חברתית או פוליטית, והמנחה אינו שופט, אלא מתווך. קלין־אורון עצמו הוא מנחה אינטליגנטי ומאופק, שיודע לשאול שאלות טובות בלי להשתלט על הבמה. התוצאה היא שיחות שמבקשות לחשוף הנחות יסוד, ולא רק עמדות. במובן הזה, מדובר בהסכת שמאמץ תפיסה כמעט פילוסופית של מחלוקת: לא כאירוע שיש להכריע בו, אלא כתהליך שיש ללמוד ממנו.

בעידן שבו פני הדור כפני הכנסת, ומרבית השיח הבין־גושי מתקיים בצעקות, "יריב ראוי" מציע מוצר שונה בתכלית. דיון איטי שמוביל לוויכוח מנומק בין בני־פלוגתא אינטלקטואליים, שאינם נדרשים לנצח – אלא להבין את העמדה הנגדית ולהציג את עמדתם לעומתה.

מאידך גיסא, לעומק של ההסכת יש מחירים. ראשית, בחלקים מסוימים יש תחושה מנומנמת של מועדון דיבייט לבני הגיל השלישי; מחיר נוסף – "יריב ראוי" אינו מתיימר להגיע לכדי הכרעה. כמאזין לא יצאתי עם תובנות על המשמעות הציבורית של הדברים, וההסכת נשאר לרוב בעולם הרעיונות.

נוסף על כך, ראוי לציין ששני דוברים מתויגים אומנם כ"יריבים ראויים", מסגור המעניק להם מעמד סימטרי – גם במקרים שבהם קיים ביניהם פער מחקרי או אמפירי. כך, בשם האתוס של השיחה, נוצרת לעיתים תחושת שוויון רטורי שמטשטשת הבדלים בעומק הידע, בהיקפו או בביסוס העובדות.

"יריב ראוי" הוא הסכת חשוב, אך גם מוגבל. הוא מזכיר כיצד נראה ויכוח אינטלקטואלי ראוי לשמו, אך מתקשה לתרגם אותו לפעולה. בעידן שבו כולם מדברים, אבל מעטים מקשיבים, ייתכן שגם זה, כשלעצמו, כבר הישג.

_______________________________

פרקים מומלצים

4: המציג אינו רופא

פרופ' קרין נהון ופרופ' רן בליצר על "תרופת הפלא" - האם בינה מלאכותית תוכל בקרוב להחליף את הרופא?

5: מדינה אחת, זרמים נפרדים

ד"ר תמי הופמן ורוחמה גבל–רדמן על זרמי החינוך בישראל - האם התופעה ייחודית לישראל ועד כמה היא מעיבה על האחדות בעם?

19: אנטישמיות, קווים לדמותה

פרופ' עמוס גולדברג וד"ר כרמה בן–יוחנן על השינוי באנטישמיות מאז 7 באוקטובר - מהם אפיוניה ובמה היא שונה מביקורת לגיטימית?

_______________________________

שווה האזנה

הפודקאסט של נדב פרי: יורם כהן. ראש השב"כ לשעבר על פעילות הארגון ואחריותו ל־7.10, על מינויי זיני וגופמן, השפעת קונספירציות על השב"כ והקרע הפנימי בישראל.

הכול פתוח: מוטי קסטל. אבי שושן מארח את הכתב הפוליטי של ערוץ 14 לשיחה על עבודתו, על יחסיו עם ראש הממשלה והקולגות וגם על הרווקות המאוחרת.

תל אביב 360: מהפכת העתיד כבר כאן. העתידן ד"ר רועי צזנה מסביר כיצד תחומו עובד ועל המהפכות שאנחנו בעיצומן: הייצור האישי, המהפכה התבונית והמהפכה הטבעית.