את הביקורת על "אווטאר: דרכם של המים" מ־2022, הפרק הקודם בסדרת פנטזיית המדע הבדיוני האפית של ג'יימס קמרון, סיכמתי כך: "אחת החוויות הוויזואליות הכי עשירות ומרהיבות שנוצרו במדיום הקולנועי עוברת בתסריט בסיסי ופשטני. מעט מבאס, אבל בסופו של דבר לגמרי שווה את זה". שלוש שנים עברו, והנה מגיע הפרק השלישי - "אווטאר: אש ואפר". האם החוויה שקמרון מציע עדיין שווה את זה?
העלילה ממשיכה את סיפור מאבקם של ג'ייק סאלי (סאם וורת'ינגטון), בגוף בן הנאבי, ומשפחתו באנושות שמנסה להשתלט על משאבי הירח פנדורה ובקולונל קוואריץ' (סטיבן לאנג) שמנסה ללוכדם. כש"בני האש", שבט פראי בהנהגת הכוהנת הלוחמת וראנג (אונה צ'פלין), נכנסים לתמונה, מאזני הכוחות משתנים, והאיום על גיבורינו נעשה גדול מתמיד.
קמרון הוא עדיין קמרון, גאון חזותי שאפתן שפורש את סיפורו על הקנבס הכי גדול שקיים. צפייה בסרט באיימקס תלת־ממדי היא עדיין חוויה חושית מהממת, אלא שהפעם אין כאן ערך מוסף חזותי שמתקרב לחדשנות שהייתה בפרק 1 או לקפיצה הטכנולוגית של פרק 2 שיצא 13 שנים לאחר קודמו. אומנם נוספה שכבה טכנולוגית של הקרנה מתקדמת בקצב פריימים גבוה (HFRׂ) שאמורה לשדרג את הוויזואליה, אבל השיפור באיכות הוא בסופו של דבר מינורי. לרוב הצופים, וקמרון יכול להתפלסף עד שנה הבאה על כל הדקויות הטכניות ששופרו מאז 2022, "אש ואפר" נראה בדיוק כמו "דרכם של המים", וזו כבר בעיה רצינית לזיכיון שדוגל בחדשנות חזותית.
הכי מעניין
גם בגזרת התסריט לקמרון אין בשורות. שוב הוא בוחש באלגוריה הפשטנית המלאה בפאתוס נדוש על אודות פשעי הכיבוש הלבן האכזרי של אמריקה מדי ילידיו האינדיאנים ומערבב את הכול בבליל רעיונות ניו־אייגי' מביך על החיבור המיסטי לטבע ולאדמה. יתרה מזו, העלילה הפעם גם ממחזרת לא מעט מהלכים מהפרק הקודם, כך שמהר מאוד כל הסיפור מתחיל לעייף. היחיד שבכל זאת זוכה לשיפור הוא קוואריץ', שמציג מידה של מורכבות נוכח הקונפליקטים הפנימיים שהתסריט מזמן לו. לאנג המעולה מזרים לדמותו כריזמה ואינטליגנציה ומוסיף לסרט קורטוב של עניין וחיוניות בכל רגע שהוא על המסך. כמה חבל שכל שאר הדמויות בסרט כה חיוורות ונשכחות ושסיפורן אינו מצליח למצוא ולו ביט אחד של ייחודיות.
העוצמה שבה קמרון לוחץ על דוושת המלודרמה הפאתטית משתווה רק לחוסר האכפתיות שלנו מדמויותיו ומגורלן. חשוב להבהיר - "אש ואפר" אינו נופל מקודמו, ולו היינו צופים בו לפני "דרכם של המים" היינו מתלהבים יותר. אבל כחלק שלישי אין לו שום דבר מרענן להציע ולהצדיק את קיומו. אחרי יותר מעשרים שנה שבהן הקדיש את חייו לזיכיון קמרון צריך להפנים שהגיע זמנו להתקדם לדברים חדשים. ובאשר לזמנכם, מדובר ביותר משלוש שעות, לכן לכו רק בתנאי שממש עפתם על החוויה שסיפק הפרק הקודם, ואתם חייבים לראות את המשך הסיפור.
"אווטאר: אש ואפר" / ארה"ב 2025, בימוי: ג'יימס קמרון 197 דקות
אנחנו מכירים?
למקרה שתהיתם מדוע עלילת אווטאר כה מוכרת לכם:
לורנס איש ערב (1962)
סיפורו האמיתי של ת"א לורנס (פיטר אוטול), הקצין הבריטי שהצליח לאחר את שבטי ערב הניצים להילחם בטורקים במלחמת העולם הראשונה. האפוס של דיוויד לין נחשב לאחת מיצירות המופת הגדולות של הקולנוע.
רוקד עם זאבים (1990)
קצין בצבא הצפון בתקופת מלחמת האזרחים (קווין קוסטנר גם ביים) מוצב באזור הספר ויוצר חברות אמת עם שבט אינדיאני מקומי.
הסמוראי האחרון (2003)
קצין אמריקני (טום קרוז) מגיע ליפן במאה ה–19 כדי להביא למקומיים נשק מערבי ומוצא עצמו בליבו של המאבק על עתידה של יפן.