האחים הבמאים בני וג'וש ספדי קנו לעצמם שם בשנים האחרונות עם הסרטים "גוד טיים" (2017) ו"יהלום לא מלוטש" (2019) שהובילו את גיבוריהם החבוטים למסעות עירוניים שוברי גוף ונפש, ואת הצופים לחוויות קולנועיות מטלטלות ואינטנסיביות עד כדי מחנק. בשנה האחרונה התפצלה דרכם של האחים: בני יצר את "מכונת המחץ" עם דוויין ג'ונסון, וג'וש ביים את "מרטי סוּפּרים" החדש עם טימותי שאלאמה.
אם אהבתם את סרטי האחים הקודמים אז דעו שמרטי קורץ מחומר דומה של עשייה קולנועית וירטואוזית מחוספסת. יחד עם זאת, נראה כי עם אח אחד פחות על הסט נוצר גם סרט קליל יותר, עם גיבור שבסופו של דבר מצליח למצוא קצת נחת בחייו. אבל אנחנו מקדימים את המאוחר.
העלילה מבוססת בחופשיות רבה מאוד על חייו של אלוף הפינג פונג היהודי מרטי רייסמן. שאלאמה מגלם את בן דמותו של רייסמן - מרטי מאוזר, בחור יהודי צנום ושאפתן מניו־יורק, שמאמין כי גורלו הוא להפוך לשחקן טניס השולחן הטוב ביותר בעולם. אבל ב־1952 זהו ספורט נטול פרסום ומימון, ומרטי התפרן זקוק לכסף כדי לממש את תוכניתו. כשהוא חמוש בנחישות אין קץ, תחבולות למכביר וביטחון עצמי מופרז, מרטי יוצא להשיג את מבוקשו ולא ייתן לדבר לעצור אותו. עם זמן ריצה ארוך של שעתיים וחצי, קשה שלא להתפעל מהקצב המסחרר של הסרט שאינו עוזב את דוושת הגז ולו לרגע לכל אורכו. כך מותירים אותנו ספדי ושאלאמה חסרי נשימה, מתרוצצים מעניין לעניין ממש כמו גיבורם. אבל גם הקצב הכאוטי אינו מטשטש את העובדה שמרטי אינו דמות האנדרדוג הקלאסי שקל להריע לה.
הכי מעניין
התשוקה והתושייה שלו אומנם מידבקות, אך במהלך מסעו הקדחתני, מרטי מסתבך ללא הרף בשקריו ובתחבולותיו תוך שהוא מסכן את עצמו ואת הסובבים אותו וברוב המקרים זהו תוצר של יהירות ואימפולסיביות ראויים לשיפוט. כך הסרט מעלה הרהור מעניין על רעיון החלום האמריקאי ועל הגשמת מטרות בכלל. עד כמה רחוק נכון להרחיק מוסרית כדי להגשים את מה שמרטי מצהיר עליו כייעוד? כי בניגוד למרטי, לנו ברור שהמטרה אינה מקדשת תמיד את האמצעים. אלא שחרף מעשיו, נוכח כל המכות, הכאבים וההשפלות שהוא נאלץ לספוג, קשה שלא לחוש התעלות רוח כשמרטי הפגום רושם לבסוף גם ניצחונות, קטנים וגדולים.
לצד מרטי, הסרט מציג שורה של דמויות־משנה נהדרות שמוסיפות למסע רבדים של עומק ואנושיות. לא תוכלו להישאר אדישים לסיפור הדבש של חברו ניצול מחנה ההשמדה (גאזה רוהריג), לדמותה של כוכבת הקולנוע המזדקנת (גווינית פאלטרו) הצמאה לתשומת לב ולידידתו ההרה עם בנו, רייצ'ל (אודסה א'ציון), שעוברת גיהינום בשל מעלליו. מעל כולם, הסרט הזה הוא כולו שאלאמה, שמוכיח סופית את הטענות על היותו גדול שחקני דורו ונותן תפקיד טוטלי ומסחרר. מרטי סופרים הוא סיפור היסטרי על חלומות ומסע אחד ייחודי להגשמתם. ומה שיפה בו הוא שגם בצאתכם מהאולם, לא תדעו אם הייתה זו מעשיית השראה או אזהרה.
על הדבש ועל העוקץ
עוד כמה גיבורים קולנועיים ערמומיים שהצטיינו במעשי עוקץ:
"אדי פלסון" (1961), "צבע הכסף" (1986): פול ניומן גילם פעמיים את אדי "המהיר" פלסון, שחקן ביליארד מיומן בעל מוסר מפוקפק.
חגיגה בסנוקר (1975): יהודה ברקן וזאב רווח הם חנוכה וגבריאל, שני נוכלים מקסימים שמנצלים את כישוריהם כדי לעזור לאחיו של גבריאל להתחתן עם בת הרב הנאווה (ניצה שאול).
תפוס אותי אם תוכל (2002): לאונרדו דיקפריו הוא פרנק אבגנייל הצעיר שהצליח להתחזות לטייס, לרופא ולעורך דין לפני שנלכד בידי האף–בי–איי.