
למתנגדי ההדתה אין בעיה עם סנטה קלאוס, אבל מול דוכן תפילין בנתב"ג נשרפות להם העיניים

נשיא הגון במערכת רקובה וסוכן למוד קרבות שלא יודע למי להאמין. נשמע מוכר, ובטח לא מחדש

בהסכת "הפודיום" מדברים ספורט כמו שהקהל אוהב לשמוע, ומשאירים את התוכן הרכילותי לתקשורת המיינסטרים

"ג'יי קלי" לא יטלטל את עולמכם, אך יש בו מספיק עניין ורגש שמצדיק צפייה



אני לא נרתע מעונש מוות למחבלים, אבל כן מתעכב על השאלה כיצד זה יקרה

אסור למערכת החינוך להתעלם מהטכנולוגיה החדשה, אבל אסור גם לסגוד לה



אור אינו רק פוטונים, הוא מיקוד של תשומת לב, התבוננות שמעצבת מציאות


"פרנקנשטיין" החדש מספק חוויה קולנועית רומנטית מרהיבה, אך לא מצליח להפוך לקולנוע מסעיר

לדור האלפא יש סיבה טובה לשפה הסגורה שהמציא לעצמו. ולא, המטרה היא לא לעצבן את המבוגרים

אני נפעם מהילדה השלישית שלי, ובפעם הראשונה בחיים מבין משהו על אבהות

למה גיבורי התרבות של הדור החדש לא חובשים כיפה אבל כן לובשים ציצית

אני מתגעגע לסבא ראובן הפא"יניק ולאופציה החרדית–לאומית שהציבו הוא וחבריו


בקטע עמוק ומסתורי יש הלימה בין היצירה של אביתר בנאי לחיים שלי


בעידן שבו פודקאסטים קומיים צצים ונעלמים במהירות, יש אחד מעבר לים שמצליח ובגדול

צפייה בסדרה "יקוּמוֹת" גורמת לתחושה של חוסר אוריינטציה. לפעמים זה סוחף ולפעמים זה מתיש

אחרי שנתיים של שיאים ונפילות מתח, אנחנו נדרשים למצוא את הדרך חזרה לחיים הבנאליים מקום לא שמח

לפני 120 שנה, אנטון צ'כוב כתב סיפור כל כך רלוונטי לימינו. ספר כיס בהוצאה מחודשת שכדאי לכם לחזור אליו

האם אנחנו מצפים ממנהיגים ועיתונאים לבקר אותנו או לחבק אותנו?

"מרשעת: חלק 2" לוקח את הסיפור למקום אפל ומדכא. הוא עדיין מרהיב אך הרבה פחות מהנה מקודמו

המלחמה עדיין כאן בינינו, לצידנו, בתוכנו. אנחנו הסיפור שלה, והיא הסיפור שלנו



מסיכומי שיעורים ועד מכתבי אהבה לארוסות. כתיבה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי