פחות קשב, יותר קצב: סיכום 2025 בתחום ההסכתים

שנת 2025 בעולם ההסכתים לא הביאה עימה בשורה מרעישה לתחום, אבל כן הסתמנה הבנה רבה יותר של מגבלות הפורמט - הכלכליות, העריכתיות והציבוריות.

כלי התקשורת המרכזיים בישראל, ובהם גם מקור ראשון, הקליטו ופרסמו הסכתים מצליחים עוד לפני שנת 2025, אך נדמה שבהתאם למגמה בארצות הברית, קיימות שתי תנועות בולטות בעולם ההסכתים. הראשונה היא בתוך השדה העיתונאי - הפודקאסט הופך לחלק אינטגרלי יותר, לרבות סדרות בהסכתים של התקשורת הממוסדות שכוללות כמה פרקים ייעודיים לנושא מסוים, תחקירים, סדרות תיעודיות וכיוצא בזה.

המגמה השנייה הפוכה לחלוטין: אובדן הקשב ועידן הפוסט־אמת שאנחנו חיים בו נותנים את אותותיהם, ומאזינים פונים פחות להאזין למומחים בתחומם, ומאזינים יותר לשיחות סלון בלתי מתווכות, שאינן מחויבות לבירור עובדות או לסטנדרט מקצועי. מה שמכונה "סיפור ענק ואולי אפילו נכון".

גם הסכתים בז'אנר "שיחות הסלון" ההומוריסטיות שאינן עוסקות באקטואליה ממשיכים להתרבות, בהתמקדות בקול הנשי. זה קורה בין היתר משום שהפורמט מאפשר אינטימיות, הזדהות וחוויית קהילה - אלטרנטיבה לשיח הציבורי הגברי.

ב־2025 גם התחדדה ההבנה שהסכת עיתונאי הוא לא "אייטם מוקלט". עורכים ויוצרים החלו לראות באודיו פורמט בעל חוקים משלו: קצב, מבנה, פתיח שממקם את המאזין, וסיום שמפתה את המאזין לחזור. זו הייתה שנת הפריצה של הווידאו־קאסט - הפודקאסט המצולם - לפתע הדמויות שהתרגלנו לשמוע בלבד לבשו צורה וצבע. מרכיב מרכזי שהתחדד השנה בהיבט הזה הוא כוחם של האלגוריתמים. הווידאו־קאסט לא רק הוסיף מצלמה לאולפן - הוא שינה את יחסי הכוחות. המאזין הפך לצופה, הדובר למופיע, והאודיו למופע. שפת הגוף, הכריזמה והנראות קיבלו משקל שלא היה קיים קודם, ולעיתים על חשבון התוכן עצמו.

עוד ועוד הסכתים מואזנים דרך יוטיוב, טיקטוק וקטעי רילז קצרים, ולא דרך אפליקציות אודיו ייעודיות. המשמעות אינה רק חזותית, אלא תוכנית: האלגוריתם מתגמל קולות קיצוניים, קצב, הצהרות חדות ורגעים ויראליים - ופחות עומק, זהירות או מורכבות. במובן זה, לא רק הקשב נשחק, אלא גם שיקול הדעת העריכתי.

השינוי הבולט ביותר בעולם ההסכתים נובע קודם כול מדבר אחד: שחיקת הקשב. הסכתים רבים נעשים קצרים יותר, בעלי דיבור חותך ובקצב מהיר יותר, כדי להשאיר את המאזין בקשב כמה שיותר. היצע ההסכתים המשיך לגדול, אך זמנו של המאזין לא. התוצאה ברורה: הסכתים כלליים וחסרי זהות ברורה התקשו לשרוד. מנגד, הסכתים נישתיים בנושאי ביטחון, משפט וכלכלה לדוגמה הצליחו לשמור על קהל קטן אך נאמן, והוכיחו עמידות. ואם כבר הסכתים שלא שרדו ב־2025, חובה לציין את "חוויית הדור כאהן" – מההסכתים המובילים בישראל שאיבדנו במרץ.

בהקשר הפוליטי, נכון לומר שפוליטיזציה תמיד הייתה חלק מהז'אנר, אך ב־2025 היא קיבלה אופי אחר. בהסכתים כאלה אפשר להבחין בפחות ניסיון לשכנע, ויותר חיזוק זהות. הסכתים פוליטיים רבים פעלו כמרחב בטוח לקהל משוכנע מראש, ובהם מעט מאוד חיכוך אמיתי בין עמדות. זה לא חדש, אבל השנה זה נעשה גלוי יותר, מודע יותר, ולעיתים גם בשפה בוטה יותר.

ומה לגבי כסף? האמונה שהסכת מצליח הוא בהכרח גם עסק מצליח הופרכה. מפרסמים דרשו נתונים, ביקשו קהלים מוגדרים, והעדיפו יציבות על הייפ. רבים מהיוצרים הבינו שמספר ההאזנות לבדו אינו מודל כלכלי, ושבלי חסות ממוקדת, מימון מוסדי או גב מערכת - קשה להחזיק לאורך זמן.

בסיכומו של דבר, השוק רק המשיך להתרחב, וככל שהוא התרחב, נשחק מעמדו הסימבולי כזירה רצינית, חדשנית ויוקרתית. הוא עדיין כאן - אבל כבר לא מבטיח דבר מעצם קיומו. נקווה שבשנת 2026 הבעל"ט יתייצבו התנודות.