תמר פרלשטיין
עורכת מוצש לשעבר
הכתבות של תמר פרלשטיין
"הייתי רוצה להתבונן ברבי שלום שבזי, ששיריו הם הפסקול של השבט שלי"
"אני קורא ספר או שניים בשנה לפי המלצת אשתי"
"השנה אני עוקפת בגיל את אמא שלי, הייתי מספרת לה על הסמארטפון"
"זה מביך את הילדים שלי כשאני חוטפת עוד התקף צחוק"
"מצחיק אותי שבאמצע דיון הלכתי יבש בתלמוד מופיעה פתאום בדיחה"
"קבוצת הווטסאפ המשפחתית קרויה על שם השיר שלי"
"הייתי מתחלף עם האפיפיור ליום אחד ומסדר את הנכדים שלי לכל החיים"
"אני זמרת אופרה קלאסית והשיר שהכי מרגש אותי הוא של משה פרץ"
אילת כהן, נשואה ואם לשלושה, גרה ברמלה. זמרת סופרן ומנטורית לקול, מופיעה באופרה דון פסקואלה
"גדלתי במשפחה שעבורה הומור הוא דת"
גיורא חמיצר, 54, גרוש בזוגיות, אב לשניים, גר בתל–אביב. יוצר סדרות טלוויזיה וכותב ספרים
"אני זוכרת את שלגייה ושבעת הגמדים של דיסני בקולנוע באיראן"
"כיסיתי את העיניים עם חתיכת בד ואבא שלי הסתובב סביבי בשקט"
"אני זוכר את תחושת הקדושה כשהגשש החיוור הגיעו"
"רוב הילדות שלי שהיתי במפעל הטקסטיל של אבי"
"יחד הם עמוד השדרה של ההומור הישראלי"
"עד היום אני זוכרת סצנות שלמות מהספר הזה, שבבירור לא היה לגילי"
נועה סוזנה מורג, 37, נשואה, גרה בתל–אביב. סופרת ועורכת ספרות. ספרה השני ״סיום מדומה״, ראה אור לאחרונ
"החוויה המוזיקלית של המימונה עיצבה את חיי"
"הוא היה החבר הסופר היחיד שלי והייתה בינינו הבנה שאין לי כמותה יותר"
"בהתחלה זה הפריע אבל בשלב מסוים הבנתי שזו ההצגה האמיתית"
"אני מתגעגע לקפה עם הקיסר הדמיוני שלי"
"אני אף פעם לא נוזף בילדים שלי שהם יותר מדי מול מסכים"
גיורא חמיצר, 54, בזוגיות, אב לשניים, גר בתל–אביב. יוצר סדרות טלוויזיה וסופר
"מדהים אותי שמוזיקאים יהודים המשיכו ליצור בתקופת השואה"
"הייתי רוצה להבין איך פועל הראש של סולן רדיוהד"
"להומור הנפלא של דני סנדרסון אין תחליף"
"סבא כתב לבן גוריון ואחרי כמה ימים ראש הממשלה הגיע אליו לאוהל"
"רבי עקיבא ידע להעריך אהבה ותשוקה"
החרדי סיפר לי עם דמעות בעיניים שהוא התגייס ואף אחד לא יודע
רצה הגורל, וביום ההפגנה של החרדים מצאתי את עצמי על ספסל ציבורי עם א'. וזה לא היה פשוט לשנינו
"הייתי מת לצפות באדם הקדמון: במשפחה, בחינוך, בזוגיות, בקהילה"
אליסף פרץ: "אמא לימדה אותנו שבבית שלנו אין פרטיות"
"יש כמה מילים בלתי נסבלות שאני רוצה לאסור את השימוש בהן"
"עד היום יורדות לי דמעות כשאני מספרת לילדים את הסיפור על הרופא"
"כשטיל איראני החריב את הבית שלי הרגשתי כמו ילדה אבודה"
"אני קורא מסמכים צבאיים ומתפוצץ מצחוק"
"עינב צנגאוקר היא מגדלור של אמת, שלום וצדק"
"כמה זה מנחם לשמוע מהרב קוק שמותר לי להיות אני"
"אין לי ווטסאפ – אני מעדיף לצמצם את הסחות הדעת בחיים שלי"
"נעזרתי בצ'אט GPT לשיחות נפש. שייקספיר הכי מצחיק, הרמב"ם כבד אך מפתיע"
"בחתונה הכפולה של אחי ואחותי נבט הזרע שהוביל למה שאני היום"
"הייתי רוצה ללמוד את כוחות העל של אלישע הנביא"
"אם הייתי האדמו"ר מגור הייתי מכריחה את החסידים ללמוד על מלחמת מצווה"
"קוקו שאנל תמיד הייתה ההשראה שלי"
"לא אשכח שאריק איינשטיין נתן לי הזדמנות ראשונה בגיל 16"
"אחת התלמידות בגן באה מבית לא יציב ובסוף ההורים שלי אימצו אותה"
"הייתי רוצה לשבת לכוס קפה עם המנקה של התיאטרון"
שרון פרידמן, 45, רווק, אב לבת, גר בתל–אביב, כוריאוגרף. בימים אלה הוא מעלה מופעי מחול בספרד ובישראל
"גל של צחוק שטף את האולם, לקח שבע שנים עד שחזרתי לנגן מול קהל"
"יש לי אלרגיה לקבוצות ווטסאפ"
"אמא הייתה יושבת איתנו ומספרת סיפורים עממיים אתיופיים כל הלילה"
"הייתי שמחה לשבת על פחית דיאט קולה עם בנות צלפחד"
"בשבילי המסעדה היא לא רק עבודה אלא מקדש מעט"
סל תרבות: שקד פחימה, 31, נשוי, גר בשוהם. השף והבעלים של מסעדת "אולה אולה"
"רוצה לשמוע את הפרשנות של משה רבנו למה שעובר עלינו"
