התשובות שלי למונולוג המהפנט של עוז זהבי

שאלות שגורמות לצד הסטיגמטי שלנו לנוע באי–נוחות

תוכן השמע עדיין בהכנה...

עוז זהבי בפרק סיום העונה | צילום מסך מיוטיוב HOT

עוז זהבי בפרק סיום העונה | צילום: צילום מסך מיוטיוב HOT

לא מזמן הסתיימה העונה השלישית של סדרת הטלוויזיה ״זגורי אימפריה״. הפרק האחרון נפתח בסצנת מונולוג מהפנטת של גיבור הסדרה אביאל זגורי, שמגלם עוז זהבי. זה קטע בסגנון ספוקן וורד, והסצנה כולה מרפררת לערבי ערס־פואטיקה שסימנו בזמנם גל חדש ומהפכני בשירה העברית. זגורי פונה בשיר לאהובתו ומציג בפניה סדרת שאלות לכאורה פשוטות, כאלה שכל אחד יכול לענות עליהן בשליפה, אך במחשבה אחת פנימה, הכול מאוד טריקי, בעיקר עבור מי שחושב סטיגמטית. דווקא לכן, השיר הזה בעיניי מזמין צלילה מרתקת אל תוככי הדי־אן־איי הישראלי המורכב. לא זה הדיכוטומי. לא זה המוחלט. אלא זה שעשוי מגם־וגם ולא רק מאו־או. המונולוג הזה באיזשהו אופן יכול להיות המענה האולטימטיבי לשאלה המפורסמת ״מה ישראלי בעיניך?״ אז הנה חלק מהשאלות של זגורי והתשובות שלי עליהן. מוזמנים לשחק גם.

שנה שלמה הלכתי עם החברותא שלי, אוהד שרוף של מכבי, לאיזה בר ירושלמי לצפות במשחקים. באותה עונה מכבי לקחה אליפות אירופה, ומאז הוא חושב שאני הייתי הקמע

״אהובתי, אריק ואביב או זוהר ואייל? חוה ונורית או זהבה ושרית?

אביב ואריק. חוה ושרית בקטנה.

הכי מעניין

מכבי או הפועל? או בית״ר?

חברותא שלי היה אוהד מכבי שרוף. שנה שלמה הלכתי איתו לאיזה בר ירושלמי לצפות במשחקים. באותה עונה מכבי לקחה אליפות אירופה, ומאז הוא חושב שאני הייתי הקמע. היום אני בעד הפועל ירושלים בכדורסל ובית"ר ירושלים בכדורגל. כן, יש דבר כזה.

תל־אביב, הרצליה, או ירושלים וכל השאר?

ירושלים. מבטן ומלידה ועד היום. אני אוהב לברוח לתל־אביב ואחרי כמה שעות מרגיש צורך לברוח ממנה. הרצליה היא כמו ביתר־עילית בשבילי - שתי ערים שהייתי בהן פעם אחת ואני לא מרגיש צורך לבקר בהן שוב.

צ׳רלי בסנוקר או מציצים?

לא זה ולא זה בטופ חמש שלי. ועדיין, געגוע לרבי אורי זוהר שבברכתו הלכתי ללמוד קולנוע. ואם כבר אז: החיים על פי אגפא, אושפיזין, הבלתי רשמיים וכל דבר עם שולי רנד.

שיכונים או קיבוצים?

סבא יעיש וסבתא סול זיכרונם לברכה גרו כל חייהם בדירת שיכון בשכונת אליהו בבית־שאן. הרבה מזיכרונות הילדות שלי קורים בדירה הקטנה ההיא, עם הריח הטוב ההוא.

שיר השירים או תהילים?

גיל שמונה. שיר השירים בערב שבת, אני קורא בקול את פרק ז׳ וכל בית הכנסת חוזר אחריי. תהילים כל שבת בצהריים, אחר כך מקבלים טרופית וטוב טעם. זיכרון ילדות.

הגורל או א־לוהים?

אלוקים. טאטע. הקדוש ברוך הוא. השם יתברך.

יהודה או ישראל?

ביהודה לכאורה אין מקום לכולם ובישראל לכאורה צריך להיות, אז ישראל.

אשכנזי או מזרחי?

מזרחי שלמד אצל אשכנזים המון שנים ועדיין לא מצליח להפסיק לעסוק בשד הזה בדברים שאני כותב ויוצר.

כסף או זהב?

לא הולך עם תכשיטים למרות שהייתי רוצה. זה קשור ללוק החרדי שלי. אפילו טבעת נישואים אין לי. לא יודע. מרגיש פתטי בגיל 33 להתחיל להתקשט. ואם בכל זאת, אז כסף.

העובדות או הסיפור?

הסיפור. כי עובדות הן עובדות, אין הרבה מה לעשות איתן.

השפה או הדיבור?

יש כל כך הרבה שפות בתוך העברית שכדי להבין את כולן צריך דיבור.

ואילו השירה בקריוקי או בציבור?

בספרי שירה.

שמאל או ימין?

ימנים אומרים שאני שמאלני יפה נפש, שמאלנים אומרים שאני פשיסט. לדעתי אני יותר ימני משמאלני ויש לי יותר חברים שמאלנים מימנים.

בגין או רבין?

אריה דרעי של שנות ה־90.

ימה או קדמה?

ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב.

ביטחון או שלום?

״וגר זאב עם כבש״ בתנאי שאנחנו הזאב (בשם גולדה מאיר כמדומני).

נוגה או מאדים?

מאדים שמחובר לצד הנוגה שלו.

כ"ט בניסן ה׳תשפ"ו16.04.2026 | 13:50

עודכן ב