בדיוק שנה לאחר ש"מרשעת" חרך את המסכים והפך ללהיט ענק, מגיע חלקו השני של העיבוד למחזמר המצליח מברודווי, שנקרא, ובכן: "מרשעת: חלק 2" (השם באנגלית - "Wicked for good" דווקא מצליח לשזור מעט שנינות). העובדה ששני הסרטים צולמו יחד אפשרה לחלק השני להגיע כה מהר, אך המשמעות היא שמבחינה קולנועית החלק החדש אינו מציע שום שדרוג. ההבדל הכי מהותי נותר בעלילה, עם שינוי טונלי שעשוי להפתיע את מי שיגיע ללא היכרות עם המחזמר.
"מרשעת" הסתיים בשבר הגדול בחייהן של אלפבה (סינתיה אריבו) וגלינדה (אריאנה גרנדה) לאחר שהאמת על טבעו האמיתי של הקוסם מתגלה ואלפבה הופכת לנרדפת ומוכרזת כמכשפה הרעה מהמערב. הפרק המסיים מתחיל בסלילת דרך האבנים הצהובות, שמצידה סוללת את הדרך להופעתה (השולית למדי) של דורותי בסיפור. במרכז העלילה נמצאת שוב מערכת היחסים בין שתי החברות שכעת מוצאות את עצמן לא רק משני צידי המתרס הפוליטי אלא גם משני צידיו של משולש רומנטי שצלעו השלישית הוא הנסיך פיירו (ג'ונת'ן ביילי).
הבשורה החשובה ביותר - במיוחד לצופים שאינם בקיאים בסיפור - היא שהטון בסיבוב הזה אפל מאוד. אומנם התלוננו כאן לפני שנה על הילדותיות של חלק א' שעלילתו נסמכה ברובה על תבניות סרטי תיכון, אולם לפחות כך קיבלנו פנטזיית "פיל גוד" קלאסית (לפחות עד לרבע האחרון) - עולצת, משעשעת ונאיבית. הפעם קחו בחשבון שמדובר בסרט שעושה "קצת" פחות נעים בגב ומערבב קנוניות זדוניות, משטרים פשיסטיים, דיכוי וגזענות לכדי מיש־מש של מסרים פוליטיים נכונים ולא מתחייבים, שכל צופה יוכל לפרשן בהתאם להשקפת עולמו.
הכי מעניין
מרשעת 2 | צילום: באדיבות טוליפ אנטרטיינמנט
הבמאי ג'ון מ. צ'ו ממשיך לספק סחורה ראויה בכל הקשור לוויזואליה, אך אל תצפו לווירטואוזיות המלהיבה של החלק הראשון. הטון הרציני לוקח את הכול למקום אינטימי יותר ומבחינת הספקטקל המשמעות היא שהנאמברים המוזיקליים הרבה פחות מורכבים וסוחפים. לא עוזרת העובדה שכל השירים, וזה כולל שניים חדשים שנכתבו במיוחד לסרט, ממשיכים את הקו הבינוני למדי מהסרט הראשון כשהפעם אין לצ'ו בשרוול אפילו להיט ענק אחד דוגמת Defying Gravity. וישנה כמובן סוגיית החיבור למקור הקלאסי של ל. פרנק באום - "הקוסם מארץ עוץ".
כבר ראינו יצירות שלוקחות לעצמן את החופש לחטט, לנבור ולהציע פרשנויות ותוספות לערכי תרבות קנוניים, וכל עוד זכויות היוצרים מכובדות שיהיה לכולם לבריאות. אבל "מרשעת" הוא תופעה תרבותית כה גדולה, שאי אפשר להתעלם מהאופן המטריד שבו הוא ממציא ורוקם את סיפור המקור לגיבורי עוץ. בשורה התחתונה - כמעט אף אחד מקווי העלילה המוצעים כאן לא באמת מסתדר עם סיפורה של דורותי; ודמויות אהובות כמו האריה, הדחליל ואיש הפח זוכות (מי יותר ומי פחות) לעלילות מקור מדכאות שמותירות אותן שונות בתכלית מהדמויות המוכרות. "מרשעת 2" מספיק מרהיב וקדחתני כדי לספק חוויה מספקת למעריציו. צופים אקראיים, לעומת זאת, עשויים להתחבר פחות לארץ עוץ הנוכחית, ובאום, הוא כנראה מתהפך בקברו.