הנשיא האמריקאי ג'יימס קליין נאבק לנקות את הממשל מהשחיתות העמוקה שפשתה בו. אך רבים בוושינגטון מתנגדים לכך ולא מוכנים לוותר על הכוח שהם משיגים ממנה. אלה מעלילים על קליין שהוא מתכנן להשתלט על הדמוקרטיה האמריקאית במטרה להפוך לדיקטטור. הטענות משכנעות רבים בוושינגטון להאמין שקליין עוסק בתכנון הפיכה שלטונית, ובהם גם סוכנים בתוך אנשי השירות החשאי, שאמורים להגן על הנשיא.
מי שצריך להתמודד עם המצב המורכב הזה הוא הסוכן הוותיק אריק היל, שבעברו כבר נפצע כשהגן על נשיא אמריקאי אחר מירי של מתנקש. ההגנה על הנשיא אז גבתה את חיי חברו הטוב של היל, ג'ו קודי. מאז אירוע ההתנקשות ההוא, שטויח והוצג לציבור באופן שונה ממה שקרה בשטח, איבד היל את הנאיביות שלו ואת אמונו בפוליטיקה האמריקאית. למעשה הוא עצמו מתלבט ונקרע סביב השאלה האם כוונותיו של הנשיא טהורות והוא קורבן של מזימה מתוחכמת מצד יריביו או להפך.
איום מבפנים מתיו קווירק, הוצאת תכלת, 472 עמודים | צילום:
הלבטים האלו מלווים אותו גם כשהוא מגן על הנשיא קליין מפני הגורמים העלומים שמנסים לפגוע בו. במסע הלבטים שלו הקוראים נחשפים לאחד ממקומות המפלט של נשיא אמריקאי בעת התקפה: מקלט משוכלל, עמיד אפילו לפיצוצים גרעיניים, ששוכן מתחת להר רייבן שבפנסילבניה.
הכי מעניין
עלילה מסוג זה אופיינית מאוד לתרבות האמריקאית וכל שכן לתחום סיפורת המתח והפעולה האמריקאית. מאז ימי המערב הפרוע ומסעות ההתיישבות בפנים היבשת, מועלים על נס גיבורים בודדים שלבדם יצאו להילחם בכוחות רשע שהם מנצחים בסופו של דבר. מבחינה זו מתיו קווירק, הסופר, עיתונאי לשעבר שסיקר טרור ופשע במהלך הקריירה שלו, כתב מערבון מודרני הבנוי ממש לפי חוקי הז'אנר. זה כולל גם כמובן גיבורה נשית אידאליסטית, בתו של ג'ו קודי שגדלה על ברכי היל, שמסייעת לגיבור.
האתוס הזה הוא לב התרבות האמריקאית והדרך שבה אומה זו רואה את עצמה. סיפורים על הפרש הבודד שמנצח את החזק כנגד כל הסיכויים אהובים מאוד ברחבי ארה"ב, מעין ניכוס של הסיפור התנ"כי על דוד וגוליית לארצו של הדוד סם. זהו גם עקב האכילס המרכזי של הספר. מניעי הגיבורים נותרים ברובד השטחי ביותר כמעט בלי להציג את מחשבותיהם ואת הלבטים שאוכלים אותם מבפנים. אחד מכללי הברזל של הז'אנר הוא שתהיה מערכת דיכוטומית שבה ברור מי הטובים ומי הרעים ללא כל ספק. זה הפגם המרכזי בעלילת המתח והפעולה שלפנינו. נכון, זה אחד מחוקי הסוגה, גיבור שהמערכת הכזיבה ועכשיו הוא יוצא לבדו לקרב אחד אחרון. אולם לדעתי היה ניתן בכל זאת להעמיק קצת יותר בדמויות ובקונפליקטים.
רוב הקוראים, אם ישהו את הרצון למורכבות, לא ירגישו את הפגם הזה וייהנו מעלילה מהנה וקצבית. לי בכל אופן היה קשה שלא לשים לב ללקונה הבולטת הזו שהופכת את הספר לפרסומת אחת ארוכה לצד הרפובליקני במפה האמריקאית. צד שלפיו מה שדוחף את הממשל האמריקאי הוא לא הרצון לכוח ושררה אלא לתיקון עולם.
בכל מקרה, אם נהניתם לקרוא את ספרי טום קלנסי, שכל ספריו מוטים בצורה בוטה מאוד לכיוון הרפובליקני, תוכלו לקרוא בהנאה גם את הספר הזה. בסופו של יום כולנו רוצים שהטובים ינצחו והרעים יפסידו, במציאות זה לא המצב. בספר הזה דווקא כן.