שכול
"חוויה של אבל כפול": האנשים שאיבדו נכדים במלחמה מרגישים שקופים
קשה להתרגש מראש השנה כשחיים את הימים הנוראים כל יום
"היה שם שקט, ודמיינתי איך הכול נראה ב־7 באוקטובר": הריצה המיוחדת בניר עוז
כשהמילים לא הספיקו: הריצה שעזרה להם לשאת את האבל
“אתם אבות של גיבורים”: מאות אבות שכולים נפגשו לערב של חיבוק ותמיכה
איך ממשיכים לחיות אחרי אובדן בן זוג: הטור של אלמנה ואם לשלושה
הבנים שלנו לא מסרו את נפשם בשביל הספינות במצר הורמוז
כמה אומץ נדרש בשביל להשתייך לקבוצה של אלמנות
אנחנו אוהבים להתבונן בהערכה ובהערצה על נשים חזקות, על מי שמתגברת. אבל יש כוח שנמצא גם בהסכמה להישבר
הפוגה בתוך השכול: הורים לחללי המלחמה במסע תמיכה משותף
ברוכים הבאים לעולם של פוסט המלחמה
הנחמה היחידה היא ההבנה שאנחנו בתהליך של גאולה
דור לדור יביע אומר
"בבית שידע דפיקה בדלת וימי זיכרון, רצינו להכניס כוח אחר - את כוח החיים"
מפקדי טקס המשואות מספרים על השכול שלהם
זה לא קרה לי קודם: השנה חיכיתי בקוצר רוח ליום הזיכרון
יום הזיכרון מצליח להמחיש איך שכבות כאב חדשות לא מוחקות את אלו שקדמו להן. לכן, השנה אני כמעט מצפה לו
צפו: "שירים לזכרם בכנסת" - יום הזיכרון ה'תשפ"ו 2026
אירוע הזיכרון הלאומי "שירים לזכרם בכנסת" התקיים במעמד ראשי המדינה ועומד בסימן "תמונות של תקווה"
"ניצחון בסלון" ומקור ראשון במשדר מיוחד: הקולות והסיפורים של גיבורי ישראל
השנה הבנתי כמה גדול הדבר שנוה עשה בקורונה
"זה מה שניצב מול העיניים: איך משפחה שכולה תרגיש שהיא לא לבד"
בליל הסדר השנה אני מוותרת על עוד עיקרון שהחזיק מאז הרצח
הסירוב העקשני שלי לקחת על עצמי תפקידים של אבא בפסח שעבר נגמר רע. מאז הבנתי שזה עליי
נוה התנדב ב"שמחה לילד". ניסיתי ללכת בעקבותיו
לא קל לי שהסרט שמתעד אותי יצא לאור
המצלמה של חן תיעדה הכול. את הרגעים הקטנים, האנושיים מדי. לא קל לי עם הסרט שלה, אבל חשוב שהוא יצא
הסטאז' עם הילדים שלי הכשיר אותו להתחתן עם אלמנת מלחמה
באמצע זבד הבת מצאתי את עצמי בוכה על חייל שלא הכרתי
המלחמה עדיין כאן בינינו, לצידנו, בתוכנו. אנחנו הסיפור שלה, והיא הסיפור שלנו
אף משפחה שכולה לא צריכה לחשוב ש"מגיע לה"
כשהמאבק הוא מה שמחזיק אותך: האתגר החדש של משפחות החטופים שנרצחו
חוסר הצדק של עקירת גוש קטיף חילק את חיי ללפני ואחרי
בהתנתקות, באובדן האישי שלי, במלחמה. יש זהות שמתעקשת להיוולד בי בכל פעם שטלטלה פוגשת את הנפש שלי
דְּבָרִים שֶׁלָּמַדְתִּי מִבְּנִי הַשַּׁכּוּל
לארבע דקות חזרתי להיות בעולם שלפני השכול
ארבע דקות מאתגרות במיוחד הרחיבו את הנשימה והזכירו לי מישהי שהייתי פעם, לפני המלחמה, ושאולי עוד תחזור
