בימים מתוחים אלו, כשלוחמינו ממשיכים להילחם בעוז רוח בחזית הצפון ומחרפים את נפשם על הגנת המולדת, מתגלות שוב ושוב תעצומות עם ישראל. המערכה העיקשת גובה מחיר כבד מנשוא, אך מתוכה צומחת גבורה אדירה שמטרתה אחת: ניצחון מוחלט והסרת האיום מעל יישובינו. דווקא עכשיו, מול לחצים פסולים מעבר לים הדוחפים ל"הפסקת אש" מיידית ולהסדרים חפוזים, אנו מחויבים להשמיע קול ברור ונחרץ. כמי ששילמו את המחיר היקר מכול, אנו מרגישים חובה מוסרית ולאומית להציב קו אדום בוהק: אסור בשום אופן לבלום את צה"ל לפני סיום המלאכה.

בשבועות האחרונים נדמה כי אינטרסים בינלאומיים קרים מנסים להכתיב למדינת ישראל את קצב הלחימה ומועד סיומה. שיקולים גלובליים צרים, אסטרטגיות של שוק האנרגיה, יציבות מחירי הגז ונתיבי הסחר הימי עומדים בלב הדיונים של הדיפלומטים הזרים. הרצון הבינלאומי בשקט תעשייתי מדומה מוביל ללחץ כבד על המנהיגות בירושלים להניח את הנשק. אולם נבקש להזכיר לעולם המערבי כולו, ובעיקר לעצמנו, אמת כואבת: יקירינו לא מסרו נפשם למען כלכלת העולם או הספינות שעוברות במצר הורמוז.

בנינו הגיבורים לא יצאו להילחם ונפלו על אדמת לבנון כדי לייצב את השווקים הפיננסיים בניו־יורק. הם פעלו מתוך תחושת שליחות אדירה ואהבת הארץ העמוקה ביותר, אך ורק כדי להגן על הבית ולמנוע את הטבח הבא. הם הסתערו קדימה כדי להבטיח שילדי הצפון, שחיים תחת שגרה של טילים ואיומים, יוכלו לשוב לבתיהם בביטחון מוחלט ולחיות בשגרת חיים שלא כוללת אזעקות, נפילות ואיום של לוחמי רדואן על הגדרות.

בשביל אזרחי ישראל זו אינה עוד מלחמה טקטית על משאבים ויוקרה פוליטית. זו מלחמת קיום מובהקת וישירה על הזכות הבסיסית ביותר לחיות בארצנו בלי שאיום השמדה ירחף מעל ראשי משפחותינו. אנו זוכרים היטב את לקחי 7 באוקטובר המדממים, כשהקונספציות התנפצו אל סלעי המציאות. את הטעות הקטלנית של הכלה והסדרי שקט מדומים אנו מסרבים בכל תוקף לשכפל בגבול הצפון.

על רקע השיח המדיני המתרקם, יש לומר בבהירות: רק מדינת ישראל אמונה על ביטחון אזרחיה. הניסיון ההיסטורי הוכיח כי איננו יכולים לסמוך על כוחות בינלאומיים חסרי שיניים, על צבא לבנון או על החלטות או"ם עקרות שהתבררו כריקות מתוכן. הפקדת ביטחונם של תושבי הגליל בידי גורמים חיצוניים או ארגוני משקיפים היא הפקרות ביטחונית ומוסרית שאסור לחזור עליה. איננו יכולים לבצע "מיקור חוץ" לביטחון המדינה, וחובת הממשלה היא לספק ביטחון מעשי וריבוני בכוחות עצמנו ובאמצעות כוחו של צה"ל.

מתוך כך, הקריאה הציבורית שלנו חד־משמעית: אין תחליף להכרעה צבאית ברורה, ויש להילחם עד להשגת הניצחון. כל "הפסקת אש" שברירית שאינה מסירה את האיום מהשורש רק תאפשר למכונת הטרור להתחמש מחדש, להשתקם ולהכות בנו שוב בעוד חודשים או שנים ספורות. דם הנופלים של הימים האחרונים זועק אלינו מן האדמה ותובע מאיתנו להביא ניצחון ברור, ולא להסתפק בהסדרי פשרה רופסים ובדחיית הקץ.

אדוני ראש הממשלה, שרי הקבינט וחברי הממשלה: אנו יודעים שהלחצים המופעלים עליכם מצד הקהילה הבינלאומית אדירים. אולם האחריות המוטלת על כתפיכם כבדה ומחייבת הרבה יותר, שכן היא אחריות ישירה לחייהם ולקיומם של הדורות הבאים.

אנו ניצבים מאחוריכם כחומה בצורה וקוראים לכם: אל תיכנעו ללחץ הדיפלומטי המבקש לעצור את הלחימה בטרם עת. המשיכו קדימה עד להכרעה מוחלטת בלבנון. זהו החוב המוסרי העליון שלנו לאלו שאינם עוד, והדרך היחידה להבטיח את עתיד המדינה.

עופר גרינבאום הוא אביו של רס"מ ישי גרינבאום הי"ד, וחבר הנהלת פורום הגבורה