"אני זוכרת את שלגייה ושבעת הגמדים של דיסני בקולנוע באיראן"

זיכרון ילדות תרבותי. 48 שנים אחורה, באיראן של תקופת השאה. צפיתי בסרט “שלגייה ושבעת הגמדים" של דיסני, יחד עם דודי האהוב. אני זוכרת את האולם החשוך, את ההתרגשות, ואת היד שלו מחזיקה בשלי ברגעים המפחידים. זהו זיכרון ילדות שנחקק עמוק בליבי, תזכורת לתקופה אחרת, תמימה יותר.

ספר שקראת פעמיים. “מה שצריך לקרות", של אורלי קראוס־וינר. ספר רגיש העוסק באהבה, זהות ומשפחה, הכתוב בשפה קולחת וסוחפת. ספר שמרגש, מעורר מחשבה ומשאיר תובנות עמוקות על החיים ועל הקשרים בינינו. קראתי אותו בתקופה של צומת אישי, והוא גרם לי לעצור ולבחון מה באמת חשוב לי, ואיפה אני בוחרת להיות אמיצה יותר.

דמות שמעניקה לך השראה. את ההשראה והכוח שלי אני שואבת מהרבה דמויות, ובעיקר מחיילות וחיילי צה״ל, שבזכותם יש לנו מדינה. הגבורה שלהם ראויה לשבח והערצה. כשאני רואה את הבן שלי על מדים, אני מרגישה בו־בזמן דאגה עצומה וגאווה שאין לה שיעור. הם מזכירים לי מדי יום מהי שליחות.

תמונה על הקיר שלך. תמונה של ילדיי שהיא התזכורת היומיומית למה שבאמת חשוב. זו תמונה שצולמה בבר מצווה של בני, כשכולם צוחקים בלי לדעת אילו תקופות מורכבות עוד מחכות לנו. בכל פעם שאני מביטה בה, אני מבקשת בלב שימשיכו לחייך כך גם בעתיד.

עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. עם סבי פנחאס ז״ל, שהיה השראה גדולה בחיי. הוא נולד באספהאן שבאיראן, היה מיקירי העיר. אדם אהוב, מוכר וציוני בכל ליבו. ממנו למדתי אהבת הארץ, ציונות, אהבת חינם ונתינה. הייתי מודה לו שוב על הערכים שלימד אותנו, ורק מחבקת אותו לזכר תקופה שבה הייתי חוזרת מהצבא, והחיבוק והחיוך שלו היו הדבר הכי מרגיע בעולם. לפעמים אני תוהה מה היה אומר על התקופה הזו, ואיך היה מעודד אותי להמשיך לפעול בגשר שבין העמים.

עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. הייתי שמחה להתחלף ליום אחד עם נשיא ארה"ב. המזרח התיכון זקוק למנהיגים שמאמינים בשלום אמיתי ואמיץ. איראן של ימי השאה הייתה מדינה של שלום, שגשוג והעצמה נשית. קשה להאמין, אך לנשות איראן הייתה זכות בחירה עוד לפני נשות שווייץ. כיום נשים באיראן נרצחות רק משום שהעזו לדרוש חופש וזכויות בסיסיות. לעם באיראן ולנו יש היסטוריה משותפת מתקופת כורש, והיום יש אויב משותף - הרפובליקה האסלאמית. אני מאמינה שיום אחד הקשר ההיסטורי והאנושי יגבר על הפחד.

שיר שנוגע בך במקום מיוחד. “קחי לך" של ריטה. שיר על אהבת אם לילדיה. בכל פעם שאני שומעת אותו, אני חושבת על החיבוק שבין אם לילד לפני יציאה לבסיס. מי ייתן וכולנו נזכה לנחת מילדינו, ושחיילינו ישובו הביתה לשלום, בריאים בגופם ובנפשם.

מה שם קבוצת הווטסאפ המשפחתית שלך. “המשפחה שלי ", פשוט ומדויק.