זיכרון ילדות תרבותי. כמעט כל זיכרונות הילדות שלי קשורים לספרים. אני זוכר איך בגיל חמש ניגשתי לאבא שלי ושאלתי "איך מבטאים את סימן הניקוד הזה?" (סגול); את קריאת העמוד הראשון (המדהים) של "אחשוורוש היהודי הנודד" שלקחתי מהספרייה בגיל מוקדם מדי ואת הרגע שאבא שלי אמר לי שאני יכול להתחיל לקרוא ספרים של מבוגרים ונתן לי את "סוכן האינטרפול" מאת אליסטר מקלין; אני זוכר היטב גם את מדף הספרייה בישיבה התיכונית שבו מצאתי את סדרת "המוסד" של אסימוב (משום מה קראתי אותה בסדר הפוך).
ספר שקראת פעמיים. כמעט כל ספר שאני באמת אוהב קראתי יותר מפעם אחת. בקריאה השנייה, כשמכירים את הדרך ואת העלילה, כבר אפשר לקרוא בנחת וליהנות מהנוף. אז "החיים הוראות שימוש", "מהתלה אינסופית", "פנין", "התגנבות יחידים", "כוכב ושמו שאול", "הטירה" ועוד. אבל הספרים שקראתי הכי הרבה פעמים הם חמישה חומשי תורה (למרות הסוף העצוב), ובשנים האחרונות אני מגלה את קסמיו הדרמטיים של ויקרא.
דמות שמעניקה לך השראה. ז'ורז' פרק, הסופר האהוב עליי, עיבד את הטראומה שלו לספרות מלאת חזון, תנופה, הומור והמצאה, ולימד אותי לנסות לראות את היופי שנמצא בכל פרט שולי ובכל חפץ יומיומי. לא רק הוא; סופרים ואמנים מכל הסוגים מעניקים לי השראה; אני חושב שהם מבינים את הסוד של החיים.
הכי מעניין
עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. עם שני אנשים: הראשון הוא אחי אודי, אבל הוא נרצח בפיגוע לפני 15 שנים, כך שזו משאלה שכבר לא תתגשם. השני הוא אנטון שמאס, מגדולי הסופרים הישראלים וכותב שהספרות שלו מייצגת מבחינתי אפשרות לעתיד משותף של פלסטינים ויהודים. לצערי הוא גלה לאיווה, אז אני חושש שגם זו אפשרות רחוקה.
עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם ניל ארמסטרונג ביום שהוא נחת על הירח. אבל אני לא קטנוני. זה יכול להיות כל אדם שנחת על הירח וגם אין לי עניין שהנחיתה תשודר, אני רק רוצה להניח רגל על הירח ולראות משם את כדור הארץ, זו חוויה שקשה לדמיין. יום אחד, אני עדיין מקווה, אזכה להגיע למאדים.
מי מצחיק אותך. הקומיקאים הבריטים דייויד מיטשל ורוברט ווב. היצירה שלהם היא שילוב נהדר של עומק והשכלה עם רוח שטות פרועה. גם התלמוד מצחיק אותי מאוד, בעיקר כשבאמצע הדיונים ההלכתיים היבשים ביותר מופיעה פתאום בדיחה מקורית. אני חושב שזו דוגמה מושלמת לכך שהומור טוב הוא עניין הכרחי אם אנחנו רוצים להיחלץ מהקיבעונות שלנו. רוצים לשמוע בדיחה של התוספות?
שיר שנוגע בך במקום מיוחד. כמה וכמה שירים של רם אוריון. כרגע זה השיר "סיכה" מאלבומו האחרון, אבל במשך זמן רב השיר היה "יותר", ולפני כן "פצצה" וגם "השלמה". השירים של רם מנגנים אצלי על תדר אישי ורגשי, מוזיקלית ומילולית.

