





אני לא חייל בשדה הקרב, ולא פוליטיקאי שמקבל החלטות הרות גורל. לכן אני חייב עוד יותר לזכור


זיכרון הוא לא רק העלאה במחשבה, הוא פעולה ממשית של שמירה והנצחה



ארבע דקות מאתגרות במיוחד הרחיבו את הנשימה והזכירו לי מישהי שהייתי פעם, לפני המלחמה, ושאולי עוד תחזור

תמונה של חומייני, משפחת שאוליאן ועיתון יומי אחד: שלושה זיכרונות ילדות שצפו לי השבוע

זיכרון קולקטיבי זה דבר מדהים. אבל כשזיכרון קולקטיבי נפרט לזיכרונות אישיים זה כבר פלא









איננו זקוקים ליום מיוחד כדי לזכור את הכאב, אלא כדי להיאחז בגבורת הלוחמים והעם





ככל שאנחנו מתקרבים ל–7 באוקטובר הלב מתמלא כאב נוסטלגי, אבל ראש השנה מלמד שאפשר לשלוט בזיכרון















מה דחוף למוח שלי לשריין כל כך הרבה מקום לפרצופים שהוא פגש רק לרגעים ספורים


עניבת פסים שקניתי בת"ת של הישיבה באיזה ערב סטנדרטי החזירה אותי לזיכרונות נהדרים

בלימוד שפה, כל מילה היא קצה קרחון של סיפור מרתק שאנחנו לא מספרים




