שכול

שכול

אותיות פורחות באוויר | מאיה משל

"אני עדיין כותבת לו 'מחכה שתחזור'": הינדי קוראת את הפתקים של בנה שנפל בג'באליה

בנות הזוג שלהנופלים, אילוסטרציה. | אדר מושאוף

"הותיר אחריו חברה": למדינה חוב מוסרי לאהובות הנופלים

לוויה בהר הרצל בתחילת המלחמה, אילוסטרציה. | נועם ריבקין, פלאש 90

893 אזרחים נהרגו מתחילת המלחמה, כמעט אלף יתומים: נתוני הביטוח הלאומי

אלה פרי. | אריק סולטן

"לא דמיינתי שנעבור את כל חודשי המילואים, ובסוף הוא ילך לעבודה ולא יחזור"

אבי רט. | אריק סולטן

"אני כבר שנה בשטח עומד נדהם מול העם הנפלא שלנו"

"העצב הולך איתך לכל מקום. זה שאנחנו ביחד נותן כוח". שרה וספי, איילת שקד, ורד וספי־צברי. | אייל מרגולין, ג'יני

אם ובתה, שתיהן אמהות שכולות, ואיילת שקד, בשיחה של אמון בעם ישראל

"אנשים אומרים 'עברה חצי שנה'. זה כלום. זה הפסח הראשון, ויום ההולדת הראשון". אורית מרק־אטינגר ואורית צדיקביץ'. | אבישג שאר- ישוב

לחיות אחרי האובדן: כשאורית מכפר עזה פגשה את אורית מעתניאל

רחלי אנקרי ורוחמה בן יוסף - מעוררות אהבה. | אודי גליניק, סלון בן דוסא בתל אביב

"דווקא הדתל"שים מתו על קידוש ה' - הקב"ה מעיד עליהם שהם רעים אהובים"