
לכבוד חג דירות הארעי, ספר שמחברו מאמין שלכולם מגיעה האפשרות לקנות בית אמיתי. יצאנו אופטימיים


כמה אנרגיה אנחנו משקיעים בקירות שבתוכם אנחנו חיים? "הבית האופטימי" הוא הסכת על הקשר בין האדם למבצרו




אם יש לנו בית לשוב אליו, אפשר באמת להרשות לעצמנו ללכת לאיבוד










האם אני באמת מוגנת בין ארבעה קירות או שזה סתם סיפור שאני מספרת לעצמי?








אחרי שהצלחתי להיפרד מרהיט אחד בבית, הבנתי שאני בתקופה של התכנסות

יש בית שנלחמים עליו, יש בית שנזכרים בו בנוסטלגיה ויש בית שחוזרים אליו בחלומות



