רגע לפני פסח: הטרנד היפני שיקל עליכם לקראת החג

במובן מסוים, הבית הישראלי הוא ניסוי חברתי. כל כך הרבה דברים שנקנו כי היה מבצע, כל כך הרבה פריטי עיצוב שחשבנו לעצמנו "זה בדיוק מה שחסר פה", ועכשיו הם סתם תופסים מקום על המדף או תקועים באיזה ארון. אנחנו לא שופטות, גם אנחנו שם. 

ואז הגיע ה-kanso. קנסו הוא אחד משבעת עקרונות פילוסופיית הזן, שמהווים את הבסיס לאסתטיקה היפנית, ופירושו המילולי הוא פשטות וטוהר. הוא מעודד הסרת כל מה שאינו הכרחי, כדי לחשוף את הטבע האמיתי של חפצים ומרחבים. הוא לא המציא את המינימליזם כטרנד עיצובי, אלא נתן לו עומק. לא צבע אפור על הקירות רק כי כולן עושות את זה, אלא פילוסופיה שלמה שמתחילה בשאלה אחת פשוטה: למה הפריט הזה כאן ומה הוא עושה בשבילי?

הקנסו מגיע מתוך הקשר תרבותי ספציפי מאוד. ביפן השטח מוגבל, רוב החדרים משותפים לכמה בני משפחה ואין הרבה מקום לאחסון. בנוסף לזה, יפן היא ארץ אסונות טבע תכופים, מה שהפך אותה למדינה שחיה עם תחושת ארעיות קבועה. כשיש פחות חפצים - יש פחות מה להפסיד, וכשהתנאים מכתיבים פשטות, הפשטות הופכת לאמנות.

להפחית רעשים ויזואליים

בעוד שמינימליזם מערבי עוסק בהפחתת התכולה, הקנסו עוסק בפחות רעש, פיזי ונפשי גם יחד, הרבה מעבר לסלון. מעצבי פנים ברחבי העולם משתמשים בו כדי לייצר מרחבים עם עצים טבעיים, חימר, פשתן ואבן, חומרים שמביאים את הטבע פנימה בלי לצעוק אותו. מזה יש לנו די והותר. 

הוא מתחיל בהסרת כל מה שאינו פונקציונלי ומשאיר אותנו עם המינימום ההכרחי, כמה פריטי לבוש, שולחן ומיטה. כל מה שמעבר לכך עובר בדיקה. לא הכל חייב לעוף, אבל כל דבר חייב להצדיק את נוכחותו. חלל או מה שנקרא ביפנית "מא" (חלל ריק, רווח או הפוגה), הוא חלק בלתי נפרד מהאסתטיקה. חלל ריק לא מרגיש ריק, הוא מושך את תשומת הלב אל מה שכן נמצא שם, ולפעמים זה בדיוק מה שצריך: פינה נקייה עם אגרטל אחד וכמה ענפים ירוקים או ענפי כותנה בתוכו. לעומת זאת, מדף עמוס בכל מיני פריטי וינטג' שנקנו בשוק פשפשים, זה כבר רעש.

הקנסו לא מסתפק בעיצוב. הוא מיושם בהצלחה גם בעולם העסקי. רשת הלייפסטייל MUJI בנתה מחזור שנתי של 4.9 מיליארד דולר על עיקרון ה"אין מותג, יש איכות". רשת Uniqlo, שאנחנו כל כך אוהבות, בנתה אימפריה של 22.6 מיליארד דולר על בגדים בסיסיים ללא קשקושים או עיטורים מיותרים, ומערכת הייצור של טויוטה היא דוגמה ידועה לתקן עולמי לניהול רזה, בזכות אותו עיקרון של ניקוי והסרת העודף. מה שאומר, שפחות - כשעושים אותו נכון - שווה יותר.

מרחב נקי תורם לתחושת השליטה והרוגע

ברמת הבית האישי, מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הסביבתית מראים שעומס חזותי בסביבת המגורים מגביר את רמות הקורטיזול, הורמון הסטרס. מרחב נקי ומסודר, לעומת זאת, תורם לתחושת שליטה ורוגע, וכדי ליהנות מזה - אנחנו לא חייבות לגור בדירה יפנית של שלושים מ"ר. 

כמו כל פילוסופיה שמגיעה מתרבות אחרת, הקנסו לא מתורגם עד הסוף. אי אפשר להפריד אותו מששת העקרונות האחרים של הזן. ומי שמיישמת רק את החלק האסתטי-עיצובי תוך דילוג על הפילוסופיה שמאחוריו - חיה בחדר וחצי וקונה רק רהיטים בהירים, וחושבת שהיא מאמצת את העיצוב היפני - טועה. זה לא אותו דבר.

החיסרון האמיתי של קנסו הוא שהוא לא תוכנן לבתים עם ילדים. ילדים, מטבעם, הם ההפך הגמור מפשטות: הם מגיעים עם צעצועים, ציורים, חלקי לגו מסתוריים וחפץ אחד שאנחנו עדיין לא יודעות מה הוא אבל אסור לזרוק אותו מהבית. אבל בהכירנו את היפנים - כנראה שיש להם פתרון גם לזה. אנחנו עוד לא מצאנו אותו. נחפש ונעדכן בהמשך.