



צפייה בסדרה "יקוּמוֹת" גורמת לתחושה של חוסר אוריינטציה. לפעמים זה סוחף ולפעמים זה מתיש






קומדיה, דרמה ותיעודי - שלוש סדרות שמופיעות על מסכינו - על יתרונותיהן וחסרונותיהן


למרות הפורמט הייחודי, הגרסה הטלוויזיונית של "שיר אחד" לא התרחקה מספיק מההסכת



העונה השנייה של "מותק בול באמצע" נועצת סכין בלב המגזר הדתי–לאומי





עוד לפני שהספיקה לעלות על המסכים שלכם, חוליגנים כבר הספיקה להימכר לחו"ל ונראה שיש לכך סיבה טובה

לראות בימים אלו את הסדרה ״המזח״ זו חוויה קצת טראומטית, ועם זאת יש בה גם ממד של הקלה


"סדרתיות" צולל אל מאחורי הקלעים של ״החיים זה לא הכול״ וזה מרתק ומהנה כמו לצפות בסדרה עצמה








על אף הז'אנר הרווי, "מגרש הרוסים" החדשה של כאן 11 מתעלה מעל למצופה. רק תנו לה את הסבלנות הנדרשת











הרשת סוערת סביב הריאיון של אבישי בן–חיים אצל רוני קובן, אבל אני ראיתי דברים אחרים לגמרי







מה היה מצבנו האסטרטגי, אם שום דבר נורא לא היה מתרחש בשבעה באוקטובר עשרים ושלוש?
