במהלך חודש ספטמבר פירסמתי חמישה טורים ספרותיים ("קו המשווה", ב"מעריב" המודפס). הנה המיקבץ למי שלא קרא ולמי שרוצה לקרוא שוב: 
על יעל הדיה ועל מאיה ערד, על דרור משעני ועל אמיר בן דוד, על "ספר יצירה" הקבלי ועל שלושה מותחנים מתורגמים. וגם:  שורות שירה נפלאות שכתבו דליה הרץ וחיים גורי, נתן אלתרמן ואנה הרמן ואבות ישורון ועוד ועוד   



קו המשווה : טור ראשון
 
תענוגות קריאה
  
דרור משעני ואמיר בן דויד כתבו ספרים מותחים, אבל רק אחד מהם טוב באמת    
 
:
 
מה שמשותף לדרור משעני ולאמיר בן דויד , פרט לחילוניות הישראלית המוכרת ולקבוצת הגיל  (בן דויד הוא בן 46, משעני בן 36),  הוא סוג מסוים של ברנז'איות. משעני הוא עורך המקור של ...

   
 
 
שלושתם עסקו בשירה, ושלושתם היו גאונים מפורשים, כל אחד על פי דרכו: יורם ברונובסקי, דוד אבידן ויונה וולך * על ההערצה בגיל 14 לברונובסקי, הנשיקה הבלתי נשכחת עם יונה וולך והמסע הנהדר עם אבידן בתוך האל.אס.די  
 
 
 
 
 
יורם ברונובסקי: עשר שפות בגיל ארבע עשרה
 
הייתי אז בן ארבע עשרה. נכנסתי לתיכון אוהל שם ברמת גן,וממש בהפסקה הראשונה של יום הלימודים הראשון התוודע אלי נער מן הכיתה החדשה,  ילד בעל פני ירח חיוורות ושיער שחור. הוא שאל אותי אם אני כותב שירים , וכשאמרתי כן (פירסמתי קצת שירים אז ב"מעריב לנוער", במדורו של משה בן-שאול, אבל לא ממש התעניינתי בשירה) , הוא ביקש ממני לצטט שיר שלי. נעניתי וציטטתי, אלא שהוא הפתיע בתגובה ואמר לי שזה  שיר "בוסרי". נדהמתי.  ואז ...

   
 הפייסנות הסאחבקית שנקט נתניהו כלפי שונא ישראל אבו מאזן , בלי לענות לכל שקריו המסיתים , עלולה לעלות לנו בלחץ נוסף מצד הקווארטט, והיו עוד כמה פגמים בנאומו העוצמתי של ראש הממשלה  
 
 
 
מצד אחד,  תועמלני אש"ף מסוגם של גדעון לוי ועקיבא אלדר ב"הארץ" המגדפים את נתניהו על נאומו באו"ם, ממש כמו זורקי הנעליים על מסך הטלוויזיה בכיכר אל מאנאר ברמאללה, ומצד שני, השבחים לנאום , המתעלמים או אינם מבחינים בחסרונותיו, והאמת היא שמדובר אמנם בנאום מצויין חלקית, אבל בהחלט לא נטול מיגרעות, מיגבלות וסכנות . החסרון הגדול ביותר בנאום היתה הנימה הפייסנית כלפי אבן מאזן והרשות הפלסטינאית, הממשיכה בהסתה  נוראית נגדנו, כולל נאומו רצוף השקרים של אבו מאזן, צורר תועמלני, אם גם לא מעשי עדיין תודה לאל. נתניהו לא הגיב ישירות על ההסתה בנאומו ...

   
 
אין מה לעשות, המציאות משתפרת ברוב התחומים,  וראש הממשלה ראוי לתודה גדולה ולהערכה גדולה.  במדיניות ובכלכלה, מול ממשלת ארה"ב ומול טורקיה, בנועם , בתקיפות ובלי התלהמות, מול הערבים ומול הפלסטינאים,   בוועדת הריכוזיות ובוועדת טרכטנברג ובוועדת שישינסקי, בכיבוי שריפות ובחילוץ מאבטחים, בניהול משברים ובפני האו"ם, ובמסגרת כל אילוצי המציאות והגועליציה, ראש הממשלה שלנו פועל היטב. ועוד מעט נהיה כולנו גאים בו בהופעתו באו"ם, מגן על צידקת ישראל, ומצליח בשיתוף הידידה הגדולה ארה"ב להוריד לקרשים את אבו-מאזן ואת כל שאר שונאי ישראל.  האם יש לנו טוב ממנו? הבה נודה שלא. שנה טובה    
 
 
 
 
לא נעים להודות. אני עוד עלול להיחשב כחנפן, למרת שתקפתי שוב ושוב את נתניהו בעניינים שונים, החל ...