אין מה לעשות, המציאות משתפרת ברוב התחומים, וראש הממשלה ראוי לתודה גדולה ולהערכה גדולה. במדיניות ובכלכלה, מול ממשלת ארה"ב ומול טורקיה, בנועם , בתקיפות ובלי התלהמות, מול הערבים ומול הפלסטינאים, בוועדת הריכוזיות ובוועדת טרכטנברג ובוועדת שישינסקי, בכיבוי שריפות ובחילוץ מאבטחים, בניהול משברים ובפני האו"ם, ובמסגרת כל אילוצי המציאות והגועליציה, ראש הממשלה שלנו פועל היטב. ועוד מעט נהיה כולנו גאים בו בהופעתו באו"ם, מגן על צידקת ישראל, ומצליח בשיתוף הידידה הגדולה ארה"ב להוריד לקרשים את אבו-מאזן ואת כל שאר שונאי ישראל. האם יש לנו טוב ממנו? הבה נודה שלא. שנה טובה
לא נעים להודות. אני עוד עלול להיחשב כחנפן, למרת שתקפתי שוב ושוב את נתניהו בעניינים שונים, החל מהקפיטליזם החזירי (שאני מתריע עליו שנים, הרבה לפני מחאת האוהלים) וכלה בעוולות הנוראיות של מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, עם יחידת עוז המחפירה וערלת הלב שלו (שנואלה בין השאר לרדוף ולגרש את האם הפיליפינית ובתה הפעוטה, למרות מחאת שרה נתניהו), ובכל זאת, בשים לב לאילוצי המציאות ולמיגבלות הגועליציוניות, ומתוך הבנה שנתניהו איננו מהפכן גדול מטבעו (ולכן בין השאר איננו הופך על פיהן את מערכות הרפואה והחינוך, משום שאיננו מבין את מלוא פגיעתן הרעה בחלקה), צריך להודות שנתניהו הוא ראש ממשלה מצויין, שהמציאות בניהולו הולכת ומשתפרת ברוב התחומים, וגם כשהוא שוגה, הוא יודע לתקן, לפעמים בצורה מזהירה. כך היה בפרשת השריפה בהר הכרמל, שבו גייס את כל העולם כדי לכבות את האש, וכך היה בפריצת השגרירות הישראלית בקהיר, שבו רתם לצידנו את הנשיא אובאמה, מתוך הבנה שרק הוא יכול להציל את ששת המאבטחים הישראליים. והציל, תודה לאל.
אבל מעבר לכיבוי השריפות למיניהן, הדברים הולכים ומשתפרים תחת ניהולו של נתניהו בשורה שלמה של עניינים. אבו מאזן עומד להיות מובס באו"ם, וכל רעיון המדינה הפלסטינאית שתוכר באו"ם עולה בעשן האשליה. משרד ראש הממשלה ומשרד החוץ פעלו היטב בעניין זה, צריך להודות, והצליחו למעשה להפוך את הקערה על פיה. כך זה נראה לפחות בשעה זו, בלי לפתוח פה לשטן. אויבינו מדרום ומצפון שקועים במשבריהם הפנימיים, ונדמה שגם אובאמה הפך באחרונה מיריב לידיד אמיתי. גם הדברים בתחום הכלכלה תופסים תאוצה חיובית מאוד. ועדת הריכוזיות הולכת לשפר משהו מהותי במיבנה המשק, ובמקביל, לפי כל מה שנשמע מוועדת טכטנברג ,משהו מהותי עומד להשתנות בהפניית הגב החזירית שנמשכה שנים כלפי ציבור שלם של אזרחים וצעירים וזקנים ועשוקים. הדברים יהיו טובים יותר ללא ספק. זולים יותר.
וקשה להעלות על הדעת שכל מיני זוועות כלכליות כגון שכר המיליון וחצי לחודש (!) של אלי יונס - ימשיכו להתנוסס בחיינו במלוא האנטיפטיות הבוטה שלהם. משהו בתחום זה מישתנה, כי הוא צריך להשתנות. ולחשוב שאך לפני כמה חודשים לא מצא שר המשפטים יעקב נאמן לנכון לבלום חד וחלק את שכר המיליונים המושחת. עכשיו זה ייכפה עליו. עליו ועל כל הממשלה.
ובינתיים קורים דברים גדולים בתחום התשתיות. כבישים ומסילות ברזל מתרחבים לאורך ולרוחב כל הארץ. גדר ניבנית לאורך הגבול עם מצרים. הנחלים מתחילים להיות מנוקים סוף סוף. שלא לדבר על גילויי הגז והנפט שעתידים להזרים לנו אי-פעם מאות מיליארדים (ויפה שוועדת שישנסקי עשתה בעניין זה מה שעשתה).
ולא התנצלנו בפני טורקיה (שבינתיים מצליחה להסתכסך עם כל מה שזז: יוון וקפריסין וישראל ואיראן וסוריה והאיחוד האירופאי, וגם מצרים כועסת על ארדואן שניסה להתערב בענייניה הפנימיים. עוד מעט אינשאללה יצטרך ראש ממשלת טורקיה לחבק בעיקר את עצמו ואת אשתו היפה, אם לשפוט על פי צילומיה בטלוויזיה. אז מי כאן בודד את עצמו?). אכן נהגנו במתינות התקיפה והראויה כלפי טורקיה ומצרים ואבו מאזן.מישהו מנהל כאן את העסק נכון. אפשר להירגע ולהגיד תודה לאל, בעיקר בשים לב לאלטרנטיבה: ציפי ליבני, שמדברת בפשטנות תוקפנית, צעקנית ולא נעימה (ראיתם איך נבחה עליו היום בכנסת?), או שני סגניו הפאתטיים מעט: משה יעלון וסילבן שלום. אשרינו (באמת אשרינו) שזכינו למנהיג מרשים כל כך בזמן הזה. וחכו, חכו לנאום שלו באו"ם. חזקה עליו שישכנע את העולם, גם אם העולם לא יודה שהשתכנע. לא כיף שאפשר לסמוך על ההופעה של ראש הממשלה שלך באו"ם? למה יש לו אנגלית כזו, ולנו אין? אז יכולים כל קטנטני "הארץ" , שהשינאה והקינאה אוכלות אותם, להשמיץ אותו (אני מתכוון לטיפוסים עכורים ומוגבלים מסוגו של עקיבא אלדר או לתועמלן אש"ף מסוגו של גדעון לוי) ויכול תומס פרידמן האידיוט לבזות אותו ב"ניו-יורק טיימס" (במאמר שתורגם מייד לעמודי "הארץ" כאילו מי יודע מה). שום דבר לא יעזור. את האמת רואים כולם, אלא אם כן שמו על ליבם ועל עיניהם מסכי עיוורון. יש לנו ראש ממשלה מצויין. אפשר להירגע. שנה טובה
אקו"ם