מפעל נשר וקיבוץ גשר עומדים לייבש אגם נדיר בגליל לטובת חידוש מחצבת הגבס במקום. מה איכפת להם הירוק בעיניים והכחול בנשמה וזעקת התושבים
 
ליד מנחמיה בגליל התחתון שוכן זה עשרים שנה אגם נפלא, 60 דונם גודלו, אחד הנדירים והיפים בישראל, הנובע כולו מן האדמה, ואיכותו איכות מי שתייה מעולים, אבל מישהו (ליתר דיוק,  קיבוץ גשר ומפעל המלט נשר) רוצים לייבש את האגם הזה ולהפוך אותו למחצבת גבס. וראש הממשלה נתניהו והשר לאיכות הסביבה גלעד ארדן - שותקים.  לא ייאמן. בעמודי החדשות במעריב פורסמה כתבה קצרה וחשובה בעניין. רפי רשף ריאיין את פיני ביטון, תושב מנחמיה הזועק את זעקת התושבים. אבל בינתיים כבר הספיקו המשאבות לשאוב חלק מן האגם (שביעית או שמינית לדברי ביטון). מי שצריך לשמוע - עוד לא שמע כנראה.
 
כדי להבין את גודל העוול לכולנו ואת גודל הביורוקרטיה, החידלון ואטימות הלב, ...

   
לא התכוונתי לעסוק בענייני יצחק לאור. במובן מסויים, אני כואב את כאבו. אחרי כל השנים הספרותיות האלה להיות מוכפש בדרך מעליבה כל כך. ומתי? עשרים או עשרים וחמש שנה אחרי שהאירועים עליהם מדובר התרחשו, אם התרחשו. לא נעים. מאוד לא נעים. ובכל זאת, כשאני קורא שרן יגיל, איש ספרות מעודן ,משכיל מאוד ודייקן בדרך כלל,  מוצא דווקא עכשיו לנכון לספר (במעריב ובאנ.אר.ג'י)  את סיפור התקרית ביני לבין לאור, ומצליח לא לדייק פעמיים, אין לי ברירה אלא להגיב. ובכן, קודם כל, ככל שאני זוכר (ואני זוכר) מעולם לא כתבתי שיצחק לאור, בספרו "עם, מאכל מלכים" -  "הניח לפתחנו ערימת גללים", כפי שרן יגיל מצטט כביכול מתוך המאמר שכתבתי על ספרו של לאור.   זהו דימוי מכוער  שאין לי כל קשר אליו. נכון שכתבתי מאמר שכותרתו היתה "הגועל הוא כלום לעומת השיעמום", ...

   
אני לא יודע אם ראיתם או שמעתם על העימות התוקפני שהתקיים ביני לבין ישראל בונדק, אבי הרדיו המזרחי , בתכנית "שמח"  של ירון אילן בערוץ 24, בעקבות המאמר המקוצר שפירסמתי במעריב ובאנ.אר.ג'י על תרבות השלוכים/שלופים שהולידה טיפוסים כמו קובי פרץ או ישראל בונדק, ואשר מעמידה את כולנו בפני סכנה אמיתית, שניטמע וניבלע במרחב הערבי שסביבנו. אין אגב כל הצדקה להגדיר כ"ים תיכוני" את הזמר הזה שרובו ירוד(רובו, לא כולו  צריך להדגיש ולחזור ולהדגיש. אייל גולן, למשל, מרעיד לפעמים ביופיו) . זהו פשוט זמר ערבי בעברית (נחותה ,ילדותית וקלישאית בדרך כלל). הים התיכון , לעומת זאת, הוא מקום ששוכנות ושכנו בו תרבויות מפוארות, מתרבות יוון, דרך תרבות רומא ואיטליה עד תרבות צרפת וספרד. אז קודם כל, אל תקראו לזה "זמר ים תיכוני", אלא אם כן מדובר בשירים נחמדים ממש, ...

  עכשיו מגלה אהוד אולמרט שהוא בעצם התנגד להפסיק את המלחמה בעזה, והוא מאשים  את אהוד ברק שהיטעה אותו לחשוב שכיבוש עזה כולה יהיה כרוך במספר קורבנות גדול מדי מקרב חיילי צה"ל. כלומר, אולמרט היה מוכן להמשיך את המלחמה בעזה עד לכיבושה מידי החמאס, אילו ידע שרק מעט חיילים ישראליים ייפלו במלחמה הזו (לא כולל הבן שלו, הפטור כידוע מהשטויות המלחמתיות האלה). נו, ואם היייינו כובשים את עזה, מה אז? אז ברור: אז אולמרט היה מחזיר את עזה לידי אבו מאזן, ומאחד את הרשות הפלסטינאית מחדש. כלומר, חיילי צה"ל נועדו מבחינת אולמרט להיות מגש הכסף שעליו תקום המדינה הפלסטינאית. קראתי ובירכתי בלבבי את אהוד ברק שהפחיד את אולמרט לחשוב שיהיו יותר מדי נופלים מקרב חיילי צה"ל. איזה מזל! אחרת עוד היינו מוצאים את עצמנו בבוץ העזתי הקטלני מחדש, "עד להכנסת כוחות הבטחון של אבו מאזן". ...