אני חייב לשתף אותכם במאמר מדהים שקראתי, וחשוב שכולנו, כל עם ישראל, נקרא. חשוב שייקרא גם על ידי האינטיליגנציה החשובה של ערביי ישראל. מדובר במאמרו של ד"ר יוחאי סלע, עורך "מגזין המזרח התיכון" (קיבלתי ממנו רשות לפרסם את המאמר כאן בבלוג כלשונו. תוכלו למצוא את "מגזין המזרח התיכון" בגוגל), המגלה את שיעור העבריינות הבלתי נתפס בקרב ערביי ישראל. בין השאר: אחוז הרציחות בקרב הערבים גדול פי שישה (!) מאחוז הרציחות בקרב היהודים. אחוז האסירים הערביים בבתי הסוהר גדול פי חמישה (!) מאחוז האסירים היהודיים. ועוד ועוד. גם המספרים הכמותיים, לא היחסיים, מחרידים: ערביי-ישראל אחראים על יותר מ-60 אחוזים מסך-כל העבירות הפליליות המתרחשות בישראל (כולל עבירות אלימות במשפחה, עבירות רכוש, עבירות סמים, סחר בנשק, הצתות והשחתת רכוש יהודי המגיעים לשיעורים גבוהים מאוד ...
שלושה שבאו מן המיגזר הדתי-לאומי - הרב בני לאו, המשוררת וחוקרת התלמוד רוחמה וייס והמשורר יונדב קפלון - מוכיחים בספריהם החדשים שוב שמדובר בעילית האינטלקטואלית והרוחנית המשובחת ביותר של ישראל כיום * וכמה ספרים מקבל מבקר ספרותי ביום אחד? (ר' הקטע השני בטור זה)
שלושה ספרים חדשים שאסקור להלן בחטף מוכיחים שוב את מה שאנחנו יודעים מזמן: שאין עילית אינטלקטואלית מזהירה יותר בחיינו מן המלומדים הרוחניים , שבאו מן המיגזר הדתי-לאומי. חלקם נשארו לגמרי במסגרת הרבנית, גם אם מתוך בחירה אישית עמוקה, וחלקם פרצו ממנה בחופש רוחני גדול. הלוואי שכל עם ישראל היה ניראה כמותם. "וכל בנייך לימודי ה' ורב שלום בנייך". במקרה זה, בהחלט גם בנותייך.
נתחיל ברב בני לאו , אחד הרבנים הנאורים לשם שינוי בימינו, שהוציא עכשיו את הכרך ...
עשרה קווים מנחים לשלום מסוג חדש עם הפלסטינאים, ולא חשוב שהם לא יסכימו גם לזה. מה שחשוב זה שהעולם יסכים
אחרי שהסברתי בפוסט קודם מדוע הקמת מדינה פלסטינאית בגבולות 67 פחות או יותר היא אסון לישראל, שיביא בוודאות קרובה להשמדתה ("עשר סיבות מדוע אסור שתקום מדינה פלסטינאית"), אני בא להסביר עכשיו מה הכיוון הנכון, הפתרון הנכון, ההסדר הנכון, ואגיד מייד: למרת שאציע כאן פתרון נפלא, שיכול להיות טוב לפלסטינאים לא פחות מאשר לישראלים, אין כמעט סיכוי - בעצם, אין שום סיכוי - שהפלסטינאים יסכימו לו. אולי אי פעם בעתיד. לכן אפשר להירגע. אז למה בכלל להציע אם הפלסטינאים לא יסכימו? כי מול המיתקפה המדינית וההסברתית הכוללת על ישראל, שהיא הסכנה החמורה ביותר האורבת לנו בשעה זו, חשוב להציב מענה נאור, ליברלי, שיוכל לשכנע את העולם בצידקתו הטבעית ולהפוך ...
בסידרת הרצאות על שירה שקיימתי במסגרת האוניברסיטה המשודרת של גלי צה"ל ניסיתי לגעת בכל ההיבטים המרכזיים של השירה בכלל ושל השירה הישראלית בפרט. הנה למשל שאלה: מה בדיוק הופך שיר למקסים? והנה התשובה: יש שירים שמקסימים אותנו בעדינות שלהם, ויש שירים שמקסימים אותנו בברוטאליות שלהם, יש שירים נפלאים בפשטותם ולעומתם, שירים נפלאים בסתימותם, אבל מה שמשותף לכל סוגי השירה המקסימה הוא פשוט החידוש, כי רק החדש באמת מעניין באמת
כשמדובר על שירה - בעצם, על אמנות בכלל - מה שאיננו מקסים (ומקסים פירושו מקסים מייד, עוד לפני ההבנה), איננו קיים למעשה. כלומר, בלי שיש קורא ששיר מסויים ריגש אותו, הדהים אותו, הקסים אותו, הרעיש אותו, אין שום משמעות לשיר הזה. הוא מונח כמצבת מילים חלולה על הדף. אף אחד לא מתעניין בו והוא לא מתעניין באף ...