מי שראה בערוץ 2 את כתבתו המרגשת עד זעם ובכי של גלעד שלמור על הישראלית המקסימה אנחליקה מריה גרסז, הקולומביאנית לשעבר, המועמדת לגירוש לקולומביה, אחרי עשרים שנה בישראל – יבין על מה אני מדבר. בעלה, עיתונאי לשעבר בקולומביה,  קרלוס חרמיו, כבר גורש מכאן על ידי משטרת ההגירה לקולומביה, ונרצח שם על ידי מבקשי נפשו (חבורת סוחרי סמים שחשף בעבודתו כעיתונאי), ואילו אלמנתו, אם לבן ישראלי, המדברת עברית מצויינת, נשארה כאן. ומועמדת לגירוש על ידי משרד הפנים ומינהל האוכלוסין ומשטרת ההגירה, כל הגופים האיומים האלה, בטענה שאין הצדקה לשהותה בישראל (אחרי עשרים שנה ובן ישראלי הנשוי לאזרחית ישראלית!) , וכי מן הראוי לגרשה לקולומביה.
אם נעשה את העוולה הזאת ונגרש את האשה הזאת (שעניינה עומד עכשיו לדיון ויוכרע בבית המשפט העליון בשבוע הבא), נחטא שוב חטא גדול כאומה, מסוג החטאים המבחילים שמינהל ...

אין שום קשר בין הצעה חשובה להפליא בתחום הבטחוני שהציע דווקא איש לא בטחוני כמו יובל שטייניץ בכל הנוגע לבלימת גל הטרור לבין תגובה נפלאה ונדירה שהגיבה עיתונאית "הארץ", מבקרת האמנות שני ליטמן, על שערוריית ינון מגל,  אין קשר בין שני הדברים, ובכל זאת, יש קשר: קשר המקוריות בין מי שחושבים באופן עצמאי לגמרי,  מקורי , לא באנאלי, וכך מגיעים למסקנות המאזנות ומשנות את כיוון ההתקרנפות הכללי ויכולות להיטיב עם כולנו.
              
מכאן שטייניץ החושב מחוץ לקופסה הבטחוניסטית , מחוץ לבטונדות, הסגרים, עיבוי הכוחות, וכו כו' (כולם דברים חשובים מאוד ויעילים מאוד, ותודה לכוחות הבטחון) , ומציע בקבינט הבטחוני-מדיני (על פי הציטוט היום ב"ישראל היום") לסגור את הרדיו והטלוויזיה הפלסטינאיים המסיתים ולהשבית לשבועיים  בינתיים את רשת ...