שר החוץ אביגדור ליברמן הוא קרוב לוודאי השר הכי מושמץ בממשלה הזאת. "הארץ" מרכל לנו היום, כי אחרי ויעוד השגרירים אתמול,שבו הודיע ליברמן שלא יסכים בשום אופן לתיווך טורקי במו"מ עם סוריה, התלחשו כמה שגרירים ש"התנהלות השר היא בושה";  בוז'י הרצוג, חנפן-על, היפנה היום תלונה לראש הממשלה על דברי ליברמן באותו כינוס; ומצרים ,כידוע, מסרבת בכלל להכניס אותו לגבולותיה , ולכן ביבי לוקח איתו למובאראק את פואד ולא את איווט. ועדיין , למרות כל ההשמצות והחרמות, שר החוץ של ישראל הוא הטוב ביותר בין האפשרויות, המחסום יעיל ביותר בין ישראל לבין מחוות השלום ההתאבדותיות שמציעים לנו אוייבינו וידידינו התמימים.   
 
ליברמן הוא המחסום בין אהוד ברק לבין מימוש עיסקת שליט המטורפת, שתביא על ישראל רצח ועוד רצח. הרי רק השבוע נוכחנו שמחבלים פלסטינאיים המשתחררים מהכלא ...

   
אני שוב פורש זמנית וחלקית מענייני היום, החל מהפוליטיקה המבחילה , הקונה פוליטיקאים בכסף ובמישרות, דרך תרופת התמיפלו שקטלה אשה הרה, קאמלה אנעני, ב"סורוקה"  (אומרים שהיא מתה מ"שפעת החזירים", אבל היא מתה מהתרופה שניתנה לה, כפי שסיפר בעלה, זויתן,מורה ותיק בכסייפה, ותמיפלו ידועה - תפתחו גוגל- כתרופה שאחת מתופעות הלוואי שלה היא מוות), ועד להצעת החוק המאוסה הדורשת להעניש לקוחות של זונות (לא צריך להעניש זונות ולא לקוחות. צריך להסדיר את הזנות, למען האנשים הבודדים). אני עוזב את כל זה, כדי לעסוק באחת השאלות הרוחניות והדתיות החשובות ביותר, העולה היום שוב בחג המולד, במלאת 2010 שנה להולדתו של ישו (שנולד שמונה ימים לפני ראשית הספירה, והספירה מתחילה ביום ברית המילה שלו). האם יכול להיות שהנוצרים צודקים וישו היה המשיח? ממש לא. כי על פי התנ"ך (שישו האמין בו ...

ונניח שהחמאס יסכים להצעה הנוראית החדשה, ויאשר את "גירוש" הרוצחים הפלסטינאיים הכבדים לחו"ל  במקום לשטחי הגדה - מה אז? אז הרוצחים המקצוענים האלה ירצחו יהודים או ישראלים בחו"ל (זה מה שקורה כשמפנים אשפה רעילה "רחוק מהבית") , ודמו של כל אחד מהנרצחים יהיה על ראשו של נתניהו. זה בדיוק מה שעלול לקרות, על פי כל הנסיונות הקודמים, אם נשחרר את חיות הטרף האלה לרחוב, גם אם בארץ אחרת, שלא לדבר על זליגה אפשרית שלהם לתוך ישראל מחדש (דרך ירדן,למשל).
זו רק אחת הסיבות שאסור באיסור חמור לאשר את עיסקת שליט המסתמנת. ואסור לקיים אותה בשום תנאי ובשום צורה. מראש ומלכתחילה היה צריך להתנגד לחלוטין לכל מיתווה עיסקת שליט. מראש לא היה צריך להסכים לשחרר אפילו לא רוצח פלסטינאי אחד תמורתו , כי אין שום השוואה בין רוצחי ילדים ונשים ואזרחים לבין חייל תמים אחד ...

  א. הדאוין של דארווין, על פי יונתן סוויפט, פנחס שדה ומאיר אריאל 
בימי החנוכה האלה, ממש לא בא לי לדבר בעניינים פוליטייים. זה כל-כך מאוס. כל-כך תקוע. כל-כך לא מואר. אז אוקיי. החמאס דחה את עיסקת שליט. וטוב שכך. זו היתה עיסקה נוראה. אז אוקיי. ברק חושב שהוא יכול לבטל את ההסדר עם ישיבת הר ברכה. עוד מעט הוא ייווכח שאיננו יכול. כי נתניהו יתערב בזה (גם אם יטען שאיננו מתערב) , או שחובשי הכיפות הסרוגות יכריזו, כי "תורתם אומנותם" ויצטרפו לרבבות החרדים הפטורים מצה"ל. כך ישבור ברק את שידרת הלוחמים הטובה ביותר. אוקיי. ליבני עושה קולות של תמיכה בברק. זה לא יעזור לה. ממשלה היא לא תצליח להקים. לא אז ולא עכשיו. אז על מה נשאר לדבר? אולי על האפלות המרכזיות בחיינו, שחובה להאיר אותן. כי נר קטן יכול לגרש כידוע חושך גדול, ואני מדבר במקרה זה על החושך האוולוציוני הדארוויניסטי, במלאת 150 ...