אני לא יודע אם ראיתם או שמעתם על העימות התוקפני שהתקיים ביני לבין ישראל בונדק, אבי הרדיו המזרחי , בתכנית "שמח" של ירון אילן בערוץ 24, בעקבות המאמר המקוצר שפירסמתי במעריב ובאנ.אר.ג'י על תרבות השלוכים/שלופים שהולידה טיפוסים כמו קובי פרץ או ישראל בונדק, ואשר מעמידה את כולנו בפני סכנה אמיתית, שניטמע וניבלע במרחב הערבי שסביבנו. אין אגב כל הצדקה להגדיר כ"ים תיכוני" את הזמר הזה שרובו ירוד(רובו, לא כולו צריך להדגיש ולחזור ולהדגיש. אייל גולן, למשל, מרעיד לפעמים ביופיו) . זהו פשוט זמר ערבי בעברית (נחותה ,ילדותית וקלישאית בדרך כלל). הים התיכון , לעומת זאת, הוא מקום ששוכנות ושכנו בו תרבויות מפוארות, מתרבות יוון, דרך תרבות רומא ואיטליה עד תרבות צרפת וספרד. אז קודם כל, אל תקראו לזה "זמר ים תיכוני", אלא אם כן מדובר בשירים נחמדים ממש, מבריקים איכשהו, וה ממש לא שירים בנוסח "אני אותך אוהב/ נכנסת לי אל הלב", שזו בערך רמת שירי המזרח שלנו.
ובחזרה לעימות האולפני עם ישראל בונדק: הרגשתי לגמרי נחמד באולפן החם והחביב, אבל מבחינה רוחנית נכנסתי לדאגה אמיתית מן הגטו היהודי-הערבי שנתקלתי בו באולפן של ירון אילן (בחור נחמד, אבל משתף פעולה עם ההרס הברברי של התרבות) . וכן, היה כיף גם עם רקדנית הבטן הסקסית באמת שהביאו למעני (כאילו אני מתנגד לתרבות רקדניות הבטן. אני?!) , ובכלל, אין ספק שקל ונחמד להתנועע לצלילי המוזיקה המזרחית (ואכן התנועעתי, ובונדק ראה בזה צביעות) , אבל כמות הקיטש הדביק , החנופה המזרחית, והשינאה האנטי-אשנכזית באולפן , בניצוחו של בונדק שהתעמת מולי, היתה ברמות מדאיגות ממש.
מדובר בתכנית טלוויזיה יומית (!) בערוץ 24 שהפקיעה את עצמה מן הכלל הישראלי, והיא מביאה אך ורק שירים של זמרים ממוצא יהודי-ערבי. אפילו הפינות בתכנית זו (כגון הפינה על הפנויים המבוקשים , שמגישה עדי, חברתו של אלי אוחנה) מוקדשות כולן לפנויים ממוצא מזרחי. אשכנזים או ישראלים "לבנים" - יוק . כלום. בל יימצאו ובל ייראו. גזענות בוטה ומכוערת ממדרגה ראשונה, המחזירה לחיינו את הגטו המזרחי, כמו שיכוני עולי מרוקו משנת החמישים. פשוט לא ייאמן עד כמה מחזירה אותנו השירה הנחותה הזו לאחור.
בדיוק בשעה שהשירה הישראלית המזומרת הגיעה בעשור הקודם לשיאים של עידון ושל מורכבות , עם זמרים מופלאים כמו ברי סחרוף ואהוד בנאי (שניהם אגב ממוצא מזרחי, נדמה לי. גם ברי סחרוף נולד בטורקיה או משהו כזה), התחיל פתאום גל ברברי של פשטנות מזרחית שהלך והתגבר בעשור האחרון ובעיקר בשנה האחרונה. ממש כמו הברברים שכבשו את רומא (וגם הם ,אגב, באו מצפון אפריקה) , כך הזמר המזרחי מן הזן הנחות פושט על חיינו, ואם לא נחסום אותו ואם לא נכבוש ממנו מחדש את מעוזי התרבות ואת ערוצי התרבות, נמצא את עצמנו מובסים. כבר לא יהיה הבדל אמיתי בינינו לבין ארצות ערב השכנות. למה להם לנסות לכבוש אותנו בטנקים ובמטוסים , אם הם יכולים לכבוש אותנו בצלילי המזרח. זהבה בן ואתי לוי כבר מחכות בתור להופיע לפני מלך מרוקו.
השאלה הגדולה היא מה קרה לנו ומתי בדיוק התחיל הזמר המזרחי ,עם כל בשורתו הבוסרית והילדותית , להשתלט על חיינו התרבותיים? מתי בדיוק נכנע לו הפליליסט של גלגל'צ? האם זה ביום שבו עזב אלדד קובלנץ את התחנה והשאיר אותה לבאה אחריו , דלית עופר? האם זה התגבר כשקשת רכשה את ערוץ 24 והפכה אותו פחות או יותר לשכונה מזרחית? כל התשובות נכונות, ובכל זאת, מדובר בתהליך שהתקשורת ברובה ובעיקרה איננה מעיזה לצאת נגדו באמת, מפחד שתואשם בגזענות, בסנוביזם, בהתנשאות? הרי כבר הושמעו טענות נגד "ארץ נהדרת" ,למשל, שהיא מתעלקת על מזרחיים, מהמעתוקיות עד התבוריס, למרות שמדובר על הקטעים הכי מוצלחים בתכנית הסאטירית הזאת. אולי משום כך מצאה "ארץ נהדרת" לנכון לרדת, לשם האיזון, גם על קרן פלס ומירי מסיקה (כן, גם היא לכאורה "מזרחית") , בלי לקלוט בכלל את עוצמתן ושיכלולן.
לא במיקרה הפך בימים אלה השיר הארץ ישראלי המרטיט ההוא של יורם טהר-לב על "ההורה, ההיא עם ההיי" ("עוד מזהיב השדה שעזבנו אז/ עוד הארץ נושאת יבולה/ ועוד יפים הם הלילות בכנען/ טרם השמש עולה") לפירסומת לשניצל. איך שר פעם אריאל זילבר (חצי מזרחי,אגב) למילותיו של יענקל'ה רוטבליט (איפה הוא?) :"היו לי פעם ערכים. מכרתי את כולם". לחברת השניצלים ולקשת ולערוץ 24. שם המוכר אגב הוא אבי טולדנו, שפעם שר את השיר הנפלא הזה, ועכשיו בגד בו. כי כבר מותר לבגוד בארץ ישראליות.
יש מקום לשירים מזרחיים נחמדים, מקוריים, חיוניים, כחלק בלתי נפרד מן השירה הישראלית, אבל אי אפשר לסבול את ההשתלטות המזרחית הנרחבת הזאת, שלא מבדילה בכלל בין טוב לרע, ושופכת עלינו כמויות עצומות של טעם רע, מסורעב,קיטשי, ממוסחר ,פשטני וקלישאי. שירים בשתי שקל. כי בעיניה - אם אתה מזרחי -אתה טוב. ואם אתה לא מזרחי - אתה רע.
אם לא נבין שהתרבות הישראלית עצמה היא בסכנה, לא נבין שום דבר. אגב, גם הצעירים הישראליים המעודנים שייפלטו באופן טבעי מתרבות השלוכים המתפשטת , ינסו לחפש את השוק האנגלי והאמריקאי. אביב גפן ואסף אבידן כבר מנסים לעשות את זה באנגלית. הבאזאר המזרחי מטבעו חוסם בפניהם את הכניסה. כך יהיו לנו שתי תרבויות בארץ הזאת: התרבות המזרחית (בעברית ירודה, שתעבור די בקלות לערבית ) והתרבות המערבית (באנגלית לא משהו). לעומת זאת, העברית הישראלית המשוררית המפוארת של אלתרמן ונעמי שמר ומאיר אריאל ושלמה ארצי וברי סחרוף ואתי אנקרי ואהוד בנאי - חמדות חיינו הישראליים - תיעלם לעד. ואיתה יחד אולי הישראליות כולה.
אקו"ם