לבלום את עסקת שליט המטורפת

ונניח שהחמאס יסכים להצעה הנוראית החדשה, ויאשר את "גירוש" הרוצחים הפלסטינאיים הכבדים לחו"ל  במקום לשטחי הגדה - מה אז? אז הרוצחים המקצוענים האלה ירצחו יהודים או ישראלים בחו"ל (זה מה שקורה כשמפנים אשפה רעילה "רחוק מהבית") , ודמו של כל אחד מהנרצחים יהיה על ראשו של נתניהו. זה בדיוק מה שעלול לקרות, על פי כל הנסיונות הקודמים, אם נשחרר את חיות הטרף האלה לרחוב, גם אם בארץ אחרת, שלא לדבר על זליגה אפשרית שלהם לתוך ישראל מחדש (דרך ירדן,למשל).
זו רק אחת הסיבות שאסור באיסור חמור לאשר את עיסקת שליט המסתמנת. ואסור לקיים אותה בשום תנאי ובשום צורה. מראש ומלכתחילה היה צריך להתנגד לחלוטין לכל מיתווה עיסקת שליט. מראש לא היה צריך להסכים לשחרר אפילו לא רוצח פלסטינאי אחד תמורתו , כי אין שום השוואה בין רוצחי ילדים ונשים ואזרחים לבין חייל תמים אחד שלא רצה אלא לתרום את חלקו להגנת הארץ (במסגרת צבא ההגנה לישראל) , להגן על אזרחיה ולהיות מוכן למות כדי לחסום בגופו את שלוחי הרצח. אבל יש הבדל מוסרי מוחלט בין רוצחים לנרצחים, בין מי שיוצא להתגונן בפני הרצח לבין מי שבא לרצוח.  לכן, עיסקת שליט העומדת על השולחן, גרועה וזוועתית ופוגעת קשות בעצם תחושת הצדק הכי בסיסית שלנו. לכן גם הלב הוא נגדה, לא רק הראש.

עיסקת שליט בועטת בכל הרגישות העליונה הזאת ברגל גסה. עצם ההשוואה בין חייל צה"ל שנחטף לבין רוצח פלסטינאי הוא חתירה נגד עצם הצדק ועצם המוסר. כי המחבלים הפלסטינאיים  שייכים לצבא ההשמדה הפלסטינאי, שכל מטרתו היא רצח ישראלים. פשוט כנופיות רצח נתעבות, שרק גיבורי השמאל המטומטמים שלנו והמנהיגים רופסי הדעת שלנו הכתירו אותם כ"לוחמי חופש" (זוכרים את ברק שאמר שאילו  היה פלסטינאי , הוא היה מחבל?).

אז מה כן היה צריך לעשות בעניין שליט? לחכות. לחכות. לחכות.עד שיבשילו האפשרויות.   לחץ כבד יותר על מעגל החוטפים, לחץ כבד  יותר על החמאס, לחץ כבד יותר על רצועת עזה, ולבסוף, אם צריך ואם אפשרי, גם פעולה צבאית.המקסימום שניתן לשחרר הוא את השרים חברי הפרלמנט החמאסיים, שישראל כלאה  כחלק מן התגובה למעשי חמאס.

 לכן, ישראל עומדת לעשות טעות איומה בעיסקת שליט, ולא איכפת לי שכבר כתבתי את זה. אני מוכן בהחלט לחזור על המילים מחדש. וגם עכשיו, שלושה שבועות אחרי שפירסמתי את הפוסט הקודם בעניין זה, אני אומר:  רק נתניהו , אם יתעשת, יכול עדיין לבלום את העיסקה המטורפת הזאת. מדובר לא רק בהתעללות חמורה  בנפש המשפחות השכולות  ובזכר הנרצחים והנכים, ולא רק בשיחרור חיות טרף אל הרחוב הישראלי, אלא גם במשהו נרחב בהרבה : בליבוי ובתידלוק המלחמה הבאה.

אם עיסקת ג'יבריל המליכה את אחמד יאסין וחוללה את האינתיפאדות (כשמשוחררי  עיסקת ג'יבריל רוצחים עוד יותר מ-180 ישראלים)  , ואם עיסקת טננבאום הגדילה את נסראללה והביאה בסופו של דבר למלחמת לבנון השנייה (כשבין לבין נרצחו עוד 37 ישראלים על ידי משוחררי העיסקה ההיא) , גם עיסקת שליט תחולל תבערת דמים איומה, אולי בראשות הרוצח הגדול ביותר בין הרוצחים הפלסטינאיים שישוחררו (מי זה יהיה? מבצעי הטבח הדולפינריום? מבצעי הטבח במלון "פארק" בנתניה בליל הסדר?  מדרדר האוטובוס לירושלים? חאלד משעל?  מארוון ברגותי? מי שזה לא יהיה, זה יהיה איום ונורא. לכן, לא נכונה הקלישאה השיקרית שלא מפסיקים לחזור עליה , שהלב כביכול אומר כן לעיסקה והראש אומר לא. גם הלב אומר לא גדול לעיסקה הנוראית הזאת.

אם ליבו של נתניהו יהיה רך ורופס בעניין הזה, אם ייכנע ללחץ הלא-מוסרי של המשפחה (כן, לא מוסרי לדרוש שיחרור רוצחים מועדים כדי לשחרר את בנך!), אז הוא לא יהיה ראוי להיות ראש הממשלה.