מפלגות המרכז הן מצג שווא. הסיכוי היחידי להצלת ישראל מהאסון הזוחל של מדינה דו-לאומית הוא בהקמת מחנה לאומי חדש – ציוני וממלכתי. לפיד ומפלגת העבודה הכשילו את עצמם. גם לבני בדרך. ככל שתפנה יותר שמאלה – כך יקטן הסיכוי להתמודד עם הליכוד שדוהר ימינהלקצוות יש כנראה כוח משיכה מיוחד. מנהיגי המפלגות הגדולות מדברים בלשון ממלכתית, לאומית, דמוקרטית. כשזה מגיע להרכב הרשימות, משהו משתבש להם. לפיד דיבר בשפת המרכז, אבל צירף אליו איש שמאל קיצוני. נתניהו, וזה לא פשוט כשמדובר במנהיג הליכוד, הצהיר על "שתי מדינות", אבל השבוע התברר שהמפלגה שלו בורחת ימינה. הוא עצמו הפך לשמאל הקיצוני של הליכוד. הבודדים שהיו בצד שלו הודחו מהרשימה. אם נתניהו מאמין בנוסחת "שתי מדינות", הרי שצפוי לנו מפץ נוסף בליכוד, בנוסח המפץ שהוליד את קדימה. רוב חברי הרשימה, בעקבות הפריימריס, שייכים בעצם לגרעין הקשה ...

 הפגיעות שספג החמאס לא ישפיעו על העובדה שהוא יצא מהעימות הרבה יותר חזק * פרופסור שלמה זנד מתייצב בחזית תעשיית השקרים כדין לספק הצדקות לפשעי המלחמה של החמאס * הפגיעה באזרחים חפים מפשע - בין נאט"ו לישראל  
תנאי הפתיחה היו הטובים ביותר. מודיעין מצוין, מכת פתיחה מרשימה, תמיכה בינלאומית. אבל תמונת הסיום, הזמנית לחלוטין, מבהירה שהצוות המוביל, בראשות נתניהו, הוביל את ישראל בדיוק לאותה נקודה שבה כבר היינו. החמאס ספג פגיעות קשות. אלא שהחמאס איננו צבא. הוא פועל כמו תמנון. כושר הספיגה שלו אדיר, ולמרות כל הפגיעות, הוא הצליח לשתק חצי ממדינת ישראל, עם טווח רקטות וטילים הולך וגדל. ההרתעה הישראלית נשחקה. התמיכה הבינלאומית התחילה ונותרה ברמת המנהיגות. ברמת כלי התקשורת, גם במערב, החמאס שוב עשה בית ספר למדינת ישראל. ולקינוח, גם הטרור חזר לחוצותינו.
ככל שהימים חלפו, התברר שאנחנו עדיין ...

מדוע לאוסטרלים יש זכות להילחם נגד הג'יהאד האיסלאמי אלפי קילומטרים מאוסטרליה, אבל לישראל אסור להילחם באותו ג'יהאד שצמוד לגבולה? על המאבק בתעשיית השקרים * פרופסור מכובד מפברק מציאות כדי לצייר את אבו-מאזן כרודף שלום ואת נתניהו כסרבן * החוצפה של נועם שליט

הנשמות הטובות יוצאות לדרך. מפעל ההצדקות של החמאס נכנס לפעולה. זה בגלל הסגר, זה בגלל הלחץ, זה בגלל העוני, זה בגלל הדיכוי, זה בגלל המדיניות של ממשלת נתניהו, שלא מעניקה לחמאס את מבוקשו. הרי ברור גם שהם יספרו שמדובר ב"מלחמת בחירות", למרות שהדבר האחרון שנתניהו זקוק לו הוא מלחמונת קטנה. מצבו היה טוב לפניה. הוא נגרר לשם נגד רצונו. זה לא יעזור. המומחים להפיכת המציאות כבר נכנסו לפעולה. היינו כבר בסרט הזה. והוא חוזר על עצמו. עם אותן הפגנות. עם אותן הצהרות. עם אותם נאורים בעיני עצמם, שיש להם הרבה מאוד מה לומר, ורק דבר אחד אינם רואים - ...

אובמה לא יפגע בישראל. נתניהו יודע לעשות זאת בעצמו * אבו-מאזן לא מחמיץ הזדמנות להחמיץ הזדמנות, ונתניהו מצטרף אליו * פרופסור אווה אילוז מצטרפת לעדר האינטלקטואלי שמאוהב בגידוף הישראלים * אילנה דיין חוזרת לעיתונות ראויה  
 
התמיכה הגלויה, או כמעט גלויה, של נתניהו ברומני הייתה אחד המהלכים התמוהים ביותר של ראש הממשלה הנוכחי. הוא אינו הראשון, אך עדיין מדובר בחוסר אחריות. ולמרות זאת, כל התחזיות על "סגירת חשבונות", מצד הנשיא הנבחר, הן הבל ורעות רוח. היחסים לא היו חמים, והם ימשיכו להיות קרירים. הבעיה היא לא אובמה. הבעיה היא נתניהו. אין שום צורך בנשיא אמריקני כדי שישכנע את ישראל לעשות את הדבר הנכון. יש צורך במנהיגות רופסת כדי לעשות את הדבר הלא נכון. אין צורך באובמה כדי שיאמר לישראל: תחליטו מה אתם רוצים - מדינה יהודית או מדינה דו-לאומית. יש צורך במנהיגות אמיצה, שתאמץ את ...