כבר למעלה מעשור זה הבית שלי. גם העיתון. גם האתר. היה לי טוב כאן. אני עוזב בלי שמץ של תחושת מרירות. אני מצטער על חבריי הרבים, שעברו בשנים האחרונות מסכת ייסורים.
גם עכשיו, רגע לפני שאני עובר לעיתון אחר, אני לא מוכן לומר מילה רעה על "מעריב" ועל האתר הזה, שהעניקו לי תמיד, אבל תמיד, כתף תומכת. היו בעיות קשות. היה ניהול לקוי ושיווק לקוי עוד יותר. אבל הייתה גם עיתונות ראויה לשמה.
בשנים האחרונות הרגזתי רבים. גם משמאל וגם מימין. ניסיתי להסביר את העמדות שלי. זכיתי לאינספור תגובות, אימיילים, טוקבקים, לייקים. רבים תמכו. רבים אחרים זעמו. למה אתה מתנדנד? נשאלתי שוב ושוב. למה אתה יום אחד ימין ויום אחד שמאל? טעות. אני לא מתנדנד. אני חושב שגם לאלה שקרויים "שמאל" וגם לאלה שקרויים "ימין" יש טענות טובות. אני חושב שכל עניין צריך לבדוק לגופו של עניין, ולא לגופו של ...

גם האיום בפירוק הרשות וגם האיחוד עם החמאס מעידים על כך שיותר משהפלסטינים דואגים לאינטרסים של עצמם, הם דואגים לפגיעה באינטרסים של ישראל * התגובות של נתניהו לאיחוד הפלסטיני עלולות לצרף את ישראל לכלל הברזל הפלסטיני
יריד ההפתעות של המזרח התיכון סיפק לנו השבוע תפנית נוספת. ההתפייסות בין הרשות הפלסטינית לחמאס. בשעות שלאחר הכרזת האיחוד עשה נתניהו את כל הטעויות האפשריות. התגובה הראשונה שלו הייתה: או חמאס או תהליך שלום. זו לא הייתה התגובה החכמה ביותר. משום שנתניהו היה יכול לומר משהו שונה לחלוטין: לשגר ברכות לאחדות הפלסטינית. למה לנזוף כשאפשר לברך? מדוע, לעזאזל, התגובה הישראלית היא קנטרנית, כאשר אפשר להעביר את הצהרות הסרבנות לפלסטינים עצמם? מדוע לא להציב, בדרך חיובית, את תנאי הקווארטט (הכרה בהסכמים קודמים, התנגדות לטרור והכרה בישראל), שהוצבו על ידי הקהילה הבינלאומית לצורך סיוע לפלסטינים ...

המסר של יציאת מצרים היה כפול: שחרור של כל אדם, באשר הוא, מעבדות ומכפייה, כי גרים וזרים היינו; ושחרור לאומי, של חזרת עם ישראל לארצו לחיים של חופש וריבונות. אלפי שנים עברו מאז יציאת ישראל ממצרים. המאבק לחירות נמשך
 
חג החירות הוא חג יהודי. הוא הפך לאוניברסלי. אין אירוע כמו יציאת מצרים שהשפיע יותר על ההגות היהודית ועל מאבק המשועבדים לחירות. הרי הביטוי "שלח את עמי" הפך ל"let my people go", המנון שחרור העבדים השחורים. היציאה מעבדות לחירות הפכה לאירוע מכונן בלי שום קשר לשאלת הדיוק ההיסטורי שבסיפור יציאת מצרים. זה גם לא באמת חשוב. היכן אנחנו עומדים היום בעניין העבדות והחירות? להלן שלושה היבטים. חברתי, פוליטי ואינטלקטואלי.
 
שעבוד האדם


העבדות לא נעלמה. לפי הערכת האו"ם, כ-27-30 מיליון איש מוחזקים כעבדים, ולפי הערכת האינדקס הגלובלי לעבדות ...

המבקרת העיקרית במערב של דיכוי הנשים בחברות המוסלמיות עברה השבוע מסלול של דיכוי באוניברסיטת ברנדייס * נתניהו אש"ף הסברה? * יבוטלו הפריימריס! * אגדת ה"מיליון רעבים" * שלדון אדלסון וחופש העיתונות

מוסר כפול, צביעות והשתקה
אייאן חירסי עלי, ילידת סומליה, לשעבר חברת הפרלמנט ההולנדי, הייתה אמורה לקבל תואר כבוד באוניברסיטת ברנדייס בארה"ב. חירסי זכתה לפרסום בגלל פעילותה נגד הצדדים הדכאניים של האישה באיסלאם. בשנים האחרונות היא עומדת בראש ארגון העוסק בזכויות נשים. תאו ואן גוך, שהיה השותף של חירסי לסרט "סבמישן", נרצח ב-2004. מאז נזקקת חירסי לשומרי ראש, 24 שעות ביממה, בגין האיום המתמיד על חייה.
צריך להודות. לחירסי היו גם התבטאויות צורמות, כמו כינוי האיסלאם "פולחן מוות". זו הייתה הסיבה לכך שמרצים וסטודנטים מברנדייס, שנחשבה לאוניברסיטה יהודית, יזמו ...