מניפולציה, שקרים ועדכונים בפרשת אדם ורטה..

לאחר שפרסמתי את המאמר שלי בעניינו של אדם ורטה ועיתון "הארץ" קרו דברים נוספים שמבהירים את התמונה. הדבר הראשון הוא פרסום, כביכול מלא, של הקלטת שיחת השימוע. בנוסף, הגיע אליי תמלול השיחה, שהיה אמור להיות זהה לחלוטין להקלטה שפורסמה.

באופן מוזר משהו, מדובר בשני מסמכים שונים. ההקלטה שפורסמה באינטרנט מכילה שיחה מחוץ לשימוע, אבל היא לא מכילה חלק מאוד חשוב מהשימוע עצמו. בתחילת השיחה שאלה מירב עטרי מאורט האם מישהו מקליט. אדם ורטה הודה שהוא מקליט. היא הבהירה שאין בעיה, אבל ביקשה לקבל עותק מההקלטה. השימוע עצמו ארך כ-45 דקות. אולי קצת יותר.

לאחר השימוע, עטרי שוחחה ביחידות עם ורטה. היא ביקשה שזו תהיה שיחה פרטית, לא להקלטה. שיחה שבה אפשר לומר דברים שלפעמים לא נאמרים בשימוע מוקלט. למרות זאת, ורטה הקליט גם את השיחה השנייה, שהייתה אמורה להיות פרטית.  

בהקלטה שפורסמה באינטרנט יש בישול של שתי השיחות. אין רגע שבו עוברים מהשימוע הרשמי לשיחה הפרטית. הקטע כולו הוצג כ"שימוע". מותר לחשוד שורטה העביר את החומר לעיתון "הארץ". מי שבישל עשה רק נזק לורטה. אולי זה ורטה בעצמו. משום שגם הקטע הנוסף, הפרטי, רק מכניס את ורטה לבעיה.

אבל חמור מכך: היה גם קטע שהושמט מההקלטה הכביכול מלאה שפורסמה ב"הארץ". בקטע שהושמט אומר ורטה: "כשעומד האני מאמין שלי מול הנהלים, לא תמיד אבחר בנהלים". אפשר להגיד שמדובר באדם מצפוני. אבל רגע, רגע. לא מדובר באיזו פקודה לא חוקית. אף אחד לא ביקש ממנו ללחוץ על ההדק מול חפים מפשע. אף אחד לא ביקש ממנו להתעלל במישהו. מדובר בנהלים של מערכת החינוך. לא רוצה לכבד אותם? זכותך. אבל מה אתה עושה שם?

גם בלי קשר לבישול, כדאי לשים לב גם למה שכן נאמר שם, בהתבסס על השימוע המלא, על התמלול, ועל השיחה הפרטית שמופיעה בהמשך לשימוע.  

1. מתוך הדברים עולה באופן ברור שזה לא היה שימוע לקראת פיטורים, והמורה לא קיבל התראה על פיטורים. צודק מי שטוען שהליך "שימוע" הוא הליך לקראת פיטורים. אלא שהתמליל עצמו מבהיר שמדובר בבירור. כך היה צריך להיות וכך היה.

2. במהלך השימוע אכן התברר שהיו התנגשויות קודמות בין המורה לבין התלמידה. פעם אחת הוא דרש ממנה להתנצל והיא לא התנצלה. פעם אחרת הוא נדרש להתנצל והוא אכן התנצל. הטענה של מנכ"ל אורט שהמורה אישר את טענות התלמידה איננה מדויקת. במהלך השימוע טען ורטה שרוב טענות התלמידה על דברים שאמר הן שקר גמור.

3. הטענות של המורה נגד התלמידה חייבות גם הן בבירור. המורה העלה טענות קשות. אם יש בהן ממש, וגם אם דברי התלמידה היו במסגרת הפייסבוק, זה עניין שמקורו בבית הספר וזה עניין חינוכי שמחייב הליך של מעין שימוע גם לתלמידה. בדיוק כשם שאי אפשר היה להתעלם מטענות התלמידה, אי אפשר להתעלם מטענות המורה.     

4. במהלך השיחה המורה מודה שהוא אכן אמר "ויוה פלסטין". לפי דברי ורטה עצמו, זה קרה באירוע לרגל פתיחת תערוכה של האמנית מיכל רובנר בניו-יורק. סגן השר דאז דני אילון נשא שם דברים. ורטה טען שדברי אילון היו "דברי שטנה" נגד ערבים, ולכן הוא הגיב עם "ויוה פלסטין".  

5. התקשרתי לאילון. הוא אמר שהשתתף בעשרות אירועים. הוא הבהיר שאף פעם לא פלט מפיו דברי שטנה, או דברים שיכולים להתפרש כך. גם לא זכור לו שום אירוע שבו מישהו התפרץ או צעק לו "ויוה פלסטין". אילון עשה גם טעויות במהלך הקריירה שלו. היו לו הרבה הופעות פומביות. רבות מהן מוקלטות. הוא דובר רהוט בארבע שפות. עשרות אלפי אנשים שמעו אותו בעשור האחרון. גם אלה שחלקו עליו, ויש רבים כאלה, כולל הח"מ, לא שמעו ממנו אף פעם "דברי שטנה". האם אפשר לקחת את הטענה של ורטה ברצינות? האם לא מדובר בטפילת עלילה כדי לתרץ את ה"ויוה פלסטין"? ייתכן שאני טועה. האם מישהו יכול להציג עדות אחת ל"דברי שטנה" של אילון?

6. אם נלך לפי הגיונו של ורטה, ייתכן אולי שהתלמידה ספיר סבח שמעה את המורה והבינה שהוא משמיע "דברי שטנה" נגד המדינה? האם ייתכן ששניהם, כאנשי קצוות פוליטיים, מצליחים לעוות את מה שהם שומעים לפי נטיות לבם?

7. ורטה הודה שזו כנראה הייתה טעות לספר לתלמידים על כך שאמר "ויוה פלסטין".

8. בשום שלב בשיחה לא הביעו אנשי אורט כוונה לפטר את המורה. מי שהעלה את העניין, יותר מפעם אחת, היה אדם ורטה. הוא זה שאמר "אני מודיע שיש לי עילה להתפטרות".

9. בשיחה הפרטית, לאחר השימוע, חוזרים נציגת אורט והמורה לשאלת פתרון הבעיה שנוצרה. היא אכן ממליצה על התפטרות (להבדיל מפיטורים), ומבהירה: "אם לא היית מעלה את זה לא הייתי מעלה את זה".

10. בשלב של השיחה הלא-פורמלית, מבהיר ורטה ש"זה או אני או ספיר. אני לא בא ללמד כל עוד ספיר בבית הספר. אני לא מגיע ללמד. זה לא אומר שאני מתפטר. את יכולה לפעול נגדי".

11. למעשה, עולה מהשיחה שאדם ורטה הודיע לבית הספר שהוא לא יגיע לבית הספר, כדי לגרום לכך שהוא יפוטר. הוא ביקש להיות קורבן.  

עוד הבהרות שאינן קשורות לתמליל השימוע.

ראשית, היה מי שטען נגדי שמאמר המערכת של עיתון "הארץ" נגד העסקתה של פנינה ברוך-שרביט בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א, לא היה בגלל דעותיה של המרצה, אלא בגלל אחריותה לפעולות ב"עופרת יצוקה". כלומר, העיתון הגיש כתב אישום בטענה שפעולות צה"ל הן בגדר פשע מלחמה, והעיתון גם הוציא גזר דין, שלפיו ברוך-שרביט אשמה בדין, בגלל שהיא אישרה את הפעולות, והעיתון גם קבע את העונש המידי, שלפיו אסור לה ללמד. במקום לענות לטענה הכל כך מופרכת הזו, אני מפנה את הקוראים למאמר של פרופסור אשר מעוז, איש הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, "מתקפה חד-כיוונית". אין שום צורך שאוסיף מילים.

שנית, היה מי שטען שליולי תמיר לא היה חלק ונחלה בסיפור המורה ישראל שירן, משום שלא הייתה אז בתפקיד שר החינוך. נבדוק. בסיבוב הראשון הייתה תמיר שרת התיירות. אבל החלק שלה בפרשה היה מרכזי. היא זו שפצחה בפרשה. היא הייתה נתבעת.  בסיבוב השני, כאשר משרד החינוך המשיך בהתנכלות לשירן, הייתה תמיר שר החינוך. היא מופיעה כנתבעת מס' 2 בתביעה שהגיש שירן. בשידור ביום חמישי שעבר בגלי צה"ל, בתוכנית של יועז הנדל, היא חזרה על טענות נגד שירן שכבר הופרכו במשפט. כדאי לקרוא בעניין זה את דבריו של אחד הבלוגרים החביבים עליי ביותר, אורי הייטנר. האם בעקבות הדברים האחרונים של תמיר תוגש תביעה נוספת? פעמיים היא הפסידה. היא מתעקשת על הפעם השלישית.  

שלישית, גורם מאוד מקורב לאדם ורטה טען בפניי שהוא איננו איש שמאל קיצוני. יכול להיות. אני מציג את הטענה, משום שהגדרתו העצמית של אדם בהחלט ראויה לבוא לידי ביטוי. אותו גורם גם טען שכתבתי שהמורה הפגין תחת השלט ויוה פלסטין, אבל הוא לא הפגין תחת שלט כזה. הנקודה הובהרה. גרסתו הוצגה.  

רביעית, יש פגם חמור בעמדתו של צביקה פלג, מנכ"ל אורט, שלפיה אסור לערער, בשום מקרה, על המוסריות של צה"ל. צה"ל עצמו שפט חיילים שביצעו מעשים שלא ייעשו. צריך להציג זאת לתלמידים. צריך גם להציג להם את "על זאת" של נתן אלתרמן, שיר מחאה נגד פשע מלחמה, שבן-גוריון טרח לשכפל במאה אלף עותקים, באמצע מלחמת השחרור, כדי להרתיע חיילים מביצוע פשעי מלחמה.

חמישית, אין לי מילה טובה על ספיר חבס, ובוודאי שלא על הפנייה שלה למיכאל בן-ארי. יש בישראל גידולי פרא גזעניים. הם משתוללים בעמוד הפייסבוק של בן-ארי. חופש הביטוי הוא בהחלט דבר חשוב. אבל מה שקורה שם חצה את הקווים האדומים. צריך לטפל בהסתה לרצח שיש שם, משום שמילים עלולות להוביל למעשים.
שישית, למען הדיוק, ובהמשך לפוסט הקודם, בעיתון "הארץ" הופיעה ביקורת של תום שגב על ההתנכלות לישראל שירן, המורה הימני שהתנגד להנחלת מורשת רבין, והוא גם זכה לתמיכה של עו"ד דן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח, שעליה דווח ב"הארץ". בנוסף, הופיעה ביקורת על יוסי שריד, אז ח"כ, שמתח ביקורת על הדיון בוועדת החינוך בפרשה. אמנם לא נוהל שום קמפיין, אבל בכל זאת הייתה התייחסות ביקורתית. זה ראוי לתיקון ולציון. 
* * *

על רקע האמור עד כה - האם הנהלת אורט פעלה כנדרש? ורטה זומן כדי להציג את עמדתו. הוא הציג אותה. הוא זה שהעלה את רעיון ההתפטרות. הוא זה שאמר שזה או הוא או התלמידה. יש משהו פגום בהתנהלות שלו בנוגע לקלטת, לבישול, להוצאת חלק מהתמלול, ולהקלטת החלק הפרטי, למרות שהחלק הזה לא משפר את מצבו.

מצד שני, אם טענתו של ורטה נכונה, וגם הגרעין הקשה של תלמידים המזוהים עם הימין הקיצוני טוענים שהוא נותן להם במה והוא אינו מכתיב את דעותיו - מן הראוי שהמורה הזה לא יפוטר. אלא שיש עדיין צורך לברר שניים שלושה נושאים. ראשית, את הסיפור על "דברי השטנה". אם יתברר שורטה שיקר, הוא בבעיה. שנית, יש משהו לא מוסרי, ובוודאי לא חינוכי, בהקלטה ובפרסום של שיחה פרטית, גם אם מתברר שהפרסום רק מזיק לורטה. ושלישית, יש לבדוק את הטענות של ורטה נגד התלמידה.

מה שברור הוא, שלא היה שמץ של רדיפה, שאותה גברת עטרי, שניהלה את השימוע, היא לא בדיוק מפלצת שמייצגת איזה פשיזם ישראלי, ושרעיון ההתפטרות היה מצדו של ורטה, ולא מצד אורט. ומה שברור עוד יותר הוא, שעיתון "הארץ", בסדרת המאמרים שלו, עם הדרייפוס-פשיזם-רדיפה-יודונאצים, עשה פעם נוספת בדיוק את מה שהוא יודע לעשות: מניפולציה מדהימה. 

* * *

ההקלטה שפורסמה ברבים והתמלול שהגיע לידי הח"מ, וזוכה כאן לפרסום ראשון, מבהירים את התמונה. זה ברור שהאמת לא תשפיע על עשרת הטוקבקיסטים מימין קיצוני, שימשיכו להציף את הבלוגוספירה בדברי הבל גזעניים, כעידוד לבן-ארי, וגם לא על עשרת הטוקבקיסטים משמאל קיצוני, שימשיכו להפיץ את הארס הקבוע שלהם, על ישראל הפשיסטית-נאצית-גזענית.
הבעיה בעשרים הטוקבקיסטים הללו הוא שהם מחרישים לפעמים את האוזניים. באתרי העיתונים, בפייסבוק, בבלוגים. הם הופכים לבעיה. מצד אחד, זה חלק מהמחיר של חופש הביטוי, גם אם המחיר הופך לגבוה מדיי. מצד שני, צריך למצוא את הדרך להוריד להם את הווליום. לא כדי לפגוע בחופש הביטוי. להפך. כדי למנוע את הפיכת חופש הביטוי לחופש השיסוי.

לקבלת עדכונים על מאמרים חדשים ועוד,
הצטרפו לדף הפייסבוק של בן-דרור ימיני