מתקפה חד-כיוונית
דווקא "הארץ", מעוז הליברליות, פסל מרצה שתמכה בפעולה בעזה. כיצד קורא עיתון למנוע העסקתו של מרצה בשל דעותיו?
כפי שהובהר במאמר, "טעם חשוב שלא למנות את שרביט-ברוך למרצה בפקולטה הוא ההכשר שנתנה, כראש ענף הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, להריגתם של מאות אזרחים פלסטינים, רבים מהם ילדים, נשים וקשישים, בשבועות ספורים של מלחמה".
למקרא הדברים אפשר היה לחשוב כי אל"מ שרביט הורשעה כבר בבית משפט בינלאומי. והנה, כל מה שעומד לחובתה הוא כתבה שהתפרסמה באותו עיתון על ידי שני עיתונאים, אחד מהם חבר מערכת "הארץ".
"הארץ" מוסיף וקובע כי "שורה ארוכה של מומחים למשפט בינלאומי ולדיני לוחמה בטרור... הביעו התנגדות ליד הקלה על ההדק שאיפשרה אל"מ שרביט-ברוך במלחמה בעזה". עיון בכתבה מלמד כי רואיינו שלושה מרצים למשפט בינלאומי, כשאף אחד מהם איננו מתייחס לאל"מ שרביט, ואחת מהם אף אינה מתייחסת למדינת ישראל.
"הארץ" פוסק כי "צודקים המרצים באוניברסיטת תל אביב המתנגדים למינוי של אל"מ פנינה שרביט-ברוך למרצה בפקולטה למשפטים".
ביקורת מתוך ישראל
ניתן היה לחשוב שכלל המרצים, או למצער, רובם, עומדים מאחורי הדברים הללו. בעוד שלמעשה מדובר במרצה בודד, אחד מתוך למעלה מ-40 חברי סגל פנים ועוד עשרות חברי סגל חוץ.
המרצה היחידה הנוספת מאוניברסיטת תל אביב שצוטטה ב"הארץ" כתומכת בפסילת המינוי, היא ד"ר ענת מטר מהחוג לפילוסופיה. בדברי הברכה של מטר בוועידה שכותרתה "ועידת חיפה למען זכות השיבה והמדינה החילונית דמוקרטית בפלסטין", היא הביעה התנגדות להקמתה של מדינת פלסטין בצד מדינת ישראל.
וכך היא כותבת: "את אופיה הגזעני של הציונות הבנתי לפני שנים רבות... חזון שתי המדינות איפשר לדבוק בגזענות ללא בושה וללא רגשי אשם... רק ביסוסה של מדינה אחת בפלסטין יוליך להשתלבותה, סוף סוף, במרחב הגיאוגרפי והתרבותי שלה. רק הוא יאפשר בנייה אטית ועקבית של דמוקרטיה. רק במדינה כזו יוכלו אזרחיה היהודים להיפטר
למרות זאת, לא דרשה מערכת "הארץ" לסלק את מטר מהאוניברסיטה. אני עצמי אסרב ללמד באוניברסיטה שתסלק ממנה את מטר בשל דעותיה, מה שלא הפריע לד"ר מטר להביע זעזוע ממינויה של שרביט.
המאמר ב"הארץ" מצער משני טעמים: ראשית, הכותב או הכותבים אינם מבינים מה הוא תפקידה של הפרקליטות הצבאית בעת לחימה. הפרקליטות אינה מחליטה על צעדים אופרטיביים. היא רק מספקת למפקדים את הבחינה המשפטית שלהם.
שנית, וזה העיקר, התופעה לפיה "הארץ" - מעוז הליברליות בתקשורת הישראלית - קורא למנוע העסקתו של מרצה בשל דעותיו או בשל ייעוץ מקצועי שנתן, מדאיגה ביותר. הרעיון להחרים את האקדמיה הישראלית עולה מדי פעם ברחבי העולם, גם במדינות שביצעו מעשים חמורים פי כמה מאלה בהם מואשמת ישראל. מדאיגה התמיכה שמעניק אמצעי תקשורת מוביל בישראל למגמה זו.
פרופסור מעוז מלמד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
