מקרתיזם מצד שמאל

בראיון ל"מעריב" מתבכיינת נעמי חזן על מה שעושים לה. בדיקה קצרה על ההיסטוריה של הקרן החדשה ונעמי חזן חושפת ממצאים מדאיגים. על הדמוניזציה של ישראל בחסות הקרן ועל מקרתיזם נוסח חזן. הסיפור שלא סופר

אין ספק שזה היה השבוע של הקרן החדשה. למעשה - שבועיים. מאז פרסום הכתבה של בן כספית, על התחקיר של "אם תרצו", פורסמו עשרות מאמרים בתקשורת בנושא. רבים מהם ב"מעריב", ובאתר NRG. התוצאה מדהימה. בודדים עסקו בטענות עצמן. רוב מוחלט של הכותבים, גם ב"מעריב" ובאתר NRG, יצאו נגד הביקורת על הקרן. הם לא רצו דיון. הם לא רצו חופש ביטוי. הרי הבמה הציבורית, מאז ומתמיד, הייתה שייכת לתומכי הקרן. הקוזק הנגזל הופיע במלוא הדרו. הערעור על ההגמוניה התקבל בניסיון להשתקה. 

הטענה המרכזית הייתה שהקרן תומכת בעשרות עמותות חשובות ובקידום זכויות של קבוצות שונות. זה נכון, אבל זה רלבנטי. הטענות היו על הסיוע לגופים שמסייעים לדה-לגיטימציה של ישראל. זו ביקורת לגיטימית ודמוקרטית, ענו רבים. לא מדויק. משום שצריך לראות את התמונה הכללית. ישראל היא המדינה המושמצת ביותר בעולם. לא משום שהיא הגרועה באומות העולם, אלא משום שהיא המדינה היחידה בעולם שעומד מולה קמפיין אדיר, משוכלל, משומן, עתיר תקציבי ענק. הון זר בסכומי עתק נכנס לישראל על ידי קרנות, מדינות, האיחוד האירופי ואנשים פרטיים. ההון הזר הזה מפרנס מאות פעילים. צבא ענק של תועמלנים, עם הופעות ללא הפסקה בעולם.

עמותות דומות פועלות כמעט בכל מדינה בעולם. אין שבוע שאין בו כנסים על ישראל. ההון הזה עומד גם מאחורי "פעילים" של איסלאם רדיקלי שמנסים לפוצץ כל כנס שבו מופיעה אישיות ישראלית. חלק קטן הוא ביקורת לגיטימית. הרוב המוחלט הוא תעשיית השקרים והדמוניזציה. ישראל היא השעיר לעזאזל של עשרות ארגונים משבדיה ועד קנדה. אין עוד קמפיין כלל עולמי כזה.  

רוב הקמפיין נגד ישראל עוסק בדמוניזציה של ישראל. קמפיין עם מטרה פוליטית. קמפיין שהופך את ישראל, בשיטתיות, ל"סכנה לשלום העולם". כאשר כל פעולה ישראלית הופכת ל"טבח", "ג'נוסייד" או "שחיטה", זו לא ביקורת. זה משהו אחר ומפחיד. זו שנאה יוקדת. האם הקרן והעומדת בראשה עוסקים בביקורת לגיטימית, או שמא חלק מקמפיין הדמוניזציה? ובכן, מתברר שהרומנים האנטי-ציוניים של הקרן התחילו הרבה לפני גולדסטון. בדיקה רצינית מגלה שמדובר בהיסטוריה מטרידה, שמחייבת מחקר הרבה יותר מקיף. להלן ציוני דרך.  .

ביקור גורלי בישראל

השנה היא 1989. ד"ר אוולין סגל הגיעה לביקור בישראל. הביקור הזה עשה לה משהו. מאז החלה סגל להפיץ את הרעל שלה נגד ישראל. השבוע פניתי אליה, כדי לספר על השפעות אותו ביקור. היא כתבה לי כך: "יהיה עליך לומר לי מדוע אתה רוצה לדעת. האם אתה מחבר עוד רשימה מחורבנת על יהודים אנטישמים?". שאלתי אותה אם עליי להתחפש לאיש חמאס, כדי לזכות לשיתוף פעולה. לא ציפיתי לתשובה, שלא הגיעה.

אלא שמפה לשם מצאתי מסמך אותנטי של אותה סגל. ובכן, מתברר שהיא כתבה מכתב לג'רוזלם פוסט, ב-23 במרץ 2001, שבו היא מספרת: "הייתי מזועזעת לגלות את הבוז הגזעני של ישראל ושל אזרחיה לעבר הפלסטינים, לא רק אלו שבשטחים, אלא גם אלה שגרים בישראל  ... (ואיך) מייסדי הציונות זממו מהתחלה להשתלט, בכל אמצעי נחוץ, על פלסטין כולה ולבצע טיהור אתני בפלסטינים". סגל גילתה את בני החושך. בני ישראל כמובן.

איך זה בדיוק קרה? מי פתח את עיניה? הרי עשרות ומאות אלפים מבקרים בישראל. זה לא הופך אותם לשונאי ישראל. אז מה היה שונה אצל סגל? ובכן, היא מספרת באותו מכתב: "חונכתי כציונית, אך לא מצאתי זמן כדי לבצע 'חאג'' לישראל עד שהגעתי לגיל 56, בשנת 1989, כאשר הצטרפתי לסיור לימודי של הקרן החדשה של ישראל".

אז הנה לנו הסיפור כולו. הסיור מטעם הקרן פתח את עיניה. אין ספק, זה היה שיעור מזורז באהבת ישראל.

השגריר עזמי בשארה

ישראל חגגה לפני קצת למעלה מעשור את יובל החמישים שלה. אירועים התקיימו בכל רחבי העולם. גם בארה"ב. מכון סמיזסוניאן בארה"ב תכנן סדרת הרצאות, בשיתוף עם הקרן החדשה לישראל. ואת מי החליטה הקרן לשלוח? את עזמי בשארה, שהיה כבר אז הסמן הרדיקלי ביותר של האוכלוסייה הערבית. יש בקרב ערביי ישראל גם אחרים, שפויים והגונים. אבל הקרן בחרה את הקצה של הקצה. הטענות על כך שזה קצת מטורף להזמין את בשארה נתקלו, כמובן, בטענות על "מקרתיזם". זה היה צפוי. כאשר המארגנים הבינו עם מי יש להם עסק, שיתוף הפעולה עם הקרן בוטל. 

זה היה עוד שיעור באהבת ישראל. בחסון הקרן החדשה.

הטיוח של הקרן

פעמיים ציינתי שהקרן מסייעת לעמותת "זוכרות". לא רק ב"מעריב", אלא גם במאמר ב"ג'רוזלם פוסט". אנשי הקרן קפצו וטענו שהם אינם מעבירים כספים לארגון הזה. התגובה עצמה מעודדת. משום שאפשר ללמוד ממנה, שגם להם, אולי, יש קווים אדומים. הייתי שמח לטעות. הרי אני רק עיתונאי.

אלא שיש שתי בעיות. ראשית, לא טענתי שהקרן מעבירה כספים. כתבתי שהקרן מסייעת. הסיוע נעשה באמצעות שתי"ל, גוף שהוקם על ידי הקרן לצורך סיוע לעמותות. כדי להיות מדויק, גם צירפתי לינק לאתר של שתי"ל, שבו מופיע הקשר לארגון "זוכרות". ולמי שיאמר - אבל זה שתי"ל, ולא בדיוק הקרן, יובהר שהכותרת מעל שתי"ל היא של הקרן. כך שההתחמקות הייתה קצת מגוחכת. בינתיים, אגב, הורידה הקרן את העמוד. המומחים ביניכם, מן הסתם, יוכלו לשחזר את המקור.

אלא שהמחיקה הזאת לא תעזור. ראשית, משום שיש די והותר הוכחות על שיתוף הפעולה בין הקרן לבין העמותה. ושנית, הסיפור חמור יותר. הקרן הוסיפה וטענה, שהיא אינה מעבירה כספים לעמותה. ובכן, גורם מסוים טרח יותר ממני. הוא רצה לבדוק את הטענה הזאת לגופה. הגיעה אליו תכתובת בין אדם שרצה לסייע לעמותת "זוכרות", ופנה לנציג הקרן בחו"ל. האם אני יכול להעביר את התרומה דרך הקרן? הוא שאל. כן, בוודאי, ענה לו נציג הקרן, הקרן תשמח לקבל את הכסף ולהעביר אותו לעמותה.

התכתובת שמורה אצל עבדכם הנאמן. 

חזן הקדימה את גולדסטון

האם פרופ' נעמי חזן, שעומדת בראש הקרן, היא סיפור שונה?  חזן חברה גם ב"נציבות נשים בינלאומית" (IWC). הגוף הזה כולל נשים מאוד בכירות ממדינות רבות בעולם. חזן מכהנת כיו"ר המזכירות בישראל. עם פתיחת המבצע בעזה, נוסחה עצומה המגנה באופן חריף את מדינת ישראל. התגובה הישראלית תוארה בעצומה של חזן כ"שחיטה" של הפלסטינים. זה לא קרה לאחר שבוע או שבועיים. זה קרה ביום ראשון, ה-28 בדצמבר. המבצע התחיל, כזכור, יום לפני כן. ביקורת או דמוניזציה? 

העצומה לא הזכירה במילה אחת את הקסאמים על ישראל. כלום. בעיני שתי חברות בפורום זה לא מצא חן: קולט אביטל ואתי לבני. הן מחו. הן דרשו גינוי לחמאס. לבני כתבה לאותן נשים: "אפילו משפט אחד לא מצאו לנכון להוסיף, ולא הצליחו לשכנע את החברות הפלסטיניות והבין-לאומיות באשר לעמדה ולמצוקה הישראלית המתמשכת? לבקשות, כמעט תחינות, מצד ישראל להמשיך ברגיעה? האם אנו דנים במאבק בין כוחות האור דהיינו החמאס מול כוחות החושך? מול רוצחים? ההודעה מעוררת תמיהה מבוכה ואכזבה גדולה". גם אביטל כעסה: "אין סיבה, או הצדקה, אפילו לא תועלת, בהתעלמות כה בוטה וחסרת רגישות מהאוכלוסייה הישראלית בדרום. כיצד אתן חושבות לגייס תמיכה בישראל למאבקנו, כאשר אתן נוטות כל פעם רק לצד הפלסטיני ... באשר לדבריה של נעמי שהנוסח הקורא להפסקת הטירוף מתייחס, כביכול, גם לסבל הישראלי - צריך לחפש רמז זה בזכוכית מגדלת".

העצומה פורסמה. קולט אביטל הבינה שאין לה מה לחפש שם. היא פרשה. אתי לבני לא רצתה לוותר. היא חשבה שאפשר להשפיע מבפנים. עבר זמן לא רב והיא פשוט סולקה. חזן, להזכיר, הייתה יו"ר המזכירות. במזכירות היו גם פרופ' גליה גולן וענת סרגוסטי. זה היה מפגן של בולשביזם ומקרתיזם.

והנה, בימים אלה מתבכיינים חזן עצמה, אנשי הקרן, בוז'י הרצוג ותומכיהם הרבים, כולל בתקשורת, על ה"מקרתיזם". איזה מקרתיזם? יש לך מושג על מה אתה מדבר, מר הרצוג? אתה יודע למי ולמה אתה מתחבר ועל מי אתה מגן? האם החלטתם שם לבצע התאבדות של מה שנשאר ממפלגת העבודה? ממתי חשיפת העובדות על חזן או הקרן היא "מקרתיזם"? בפעם הבאה שחזן או מישהו מטעמה יפצחו במצג הבכיינות, כפי שהיא עושה השבוע ב"מעריב", כדאי להציב להם מראה מול הפנים: המקרתיזם הוא שלכם.

ועוד משהו. בוועדת גולדסטון הייתה חברה פרופ' כריסטין שינקין, שחתמה על עצומה נגד ישראל לפני שמונתה לוועדה. גולדסטון, כידוע, דחה כל טענה נגד שינקין. חזן היא שינקין. קודם כל היא חתמה על עצומה שמאשימה את צה"ל ב"שחיטה", ואחר כך, רק אחר כך, הגופים שפעלו בחסות הקרן עבדו שעות נוספות כדי לספק לגולדסטון עדויות שיוכיחו את ה"שחיטה". גולדסטון לא רצה לשמוע את קולונל ריצ'רד קמפ, שרצה להעיד לטובת ישראל. חזן לא הייתה מסוגלת לשמוע את לבני, שסולקה במשפט שדה. ואחר כך היא מתלוננת - איך זה שמעיזים לקרוא לה "חזן גולדסטון". בגללך, גברת חזן, בגללך.

עידוד לג'יהדיסטים 

הקרן תמשיך לפמפם שהיא תומכת בפעולות אזרחיות נהדרות. אף אחד לא יוצא נגד הקרן על פעולותיה הנפלאות. הבעיה עם הקרן היא הרבה יותר גדולה ממה שהיה נדמה. בחיבור שלה, ויותר מחיבור, עם קן צרעות. זה גם לא חשוב אם חמישים או שבעים אחוז מהסיוע הוא לגופים כשרים, ורק עשרים או ארבעים אחוז לגופים עוינים. העניין הוא שלקרן יש אג'נדה. הקרן הזאת עומדת מאחורי "סינדרום דרבן", שכולו שנאת ישראל. חזן שייכה את עצמה לכיוון הזה. היא קבעה מראש ש"ישראל ביצעה שחיטה". ואם ישראל ביצעה שחיטה, היא גם ראויה לשחיטה. "Slaughter the Jews" ("שחטו את היהודים"), צעקו השבוע סטודנטים ג'יהדיסטים בבריטניה לסגן השר דני אילון. הם לא היו זקוקים להשראה מחזן. הם הרי צעקו את הסיסמאות הללו לפני ההצהרה של חזן וגם לפני שלושים וחמישים ומאה שנים. הבעיה היא שעכשיו יש להם הצדקות מחזן. הקשר הזה, בין ג'יהדיסטים ל"חסידי זכויות אדם", מתפשטת בעולם. רק השבוע נחשפה תמיכה של "אמנסטי" באיש טליבאן. בשם "זכויות האדם" כמובן. החושפת הייתה מישהי מבפנים. לפי תקדים חזן, אפשר להניח שהחושפת תסולק. הרי אסור להשמיע דעה אחרת.

זה הסיפור של הקרן. זה הסיפור של יו"ר הקרן, שלוקה גם בדמוניזציה של ישראל וגם במקרתיזם. והסיפור הזה חייב להיות מסופר.