יש רגעים, צריך להודות, שבהם כל השיאים נשברים. הפעם זה "הארץ", שוב אותו עיתון, שמצליח לשבור את כל השיאים של עצמו. פילוסופית הבית שלו, פרופסור אווה אילוז, פרסמה מאמר שהיה צורך לקרוא אותו פעם נוספת כדי להאמין שהוא פורסם. הטענה של אילוז, בתמצית, היא שהכיבוש ראוי להגדרה חדשה: עבדות. לא פחות ("47 years a slave"). העיקרון כבר מתחיל להיות ברור: אם זה מאמר נגד ישראל - אין שם קווים אדומים. ומה שמעניין יותר הוא, שכת המשוכנעים, אנשי כוחות הקדמה, מאמצים מיד את ההגדרה החדשה.
העיקרון הפופריאני
המילה "דמוניזציה" כבר מוכרת בשיח הגלובלי בנוגע לישראל. דמוניזציה איננה ביקורת. דמוניזציה, בדיוק כשמה, היא ניסיון להפוך את ישראל למפלצת. מדינה שקיומה מתבסס על פשעים נגד האנושות, גזענות, אפרטהייד ופשיזם. זה לא הספיק לקמפיין. עם הזמן התיאבון שלו מתגבר. אז עכשיו זו אילוז, שמספקת את הסחורה. רוב המאמר הוא בלה-בלה שצומח בחוגים מסוימים שמוציאים שם רע לאקדמיה. העיקרון הפופריאני קובע שמה שלא ניתן להפרכה, איננו מדעי. או במילים פשוטות יותר - לא רציני. רוב הדברים של אילוז אינם ניתנים להפרכה, משום שהם שייכים לאסכולת הבלה-בלה. ולמרות זאת, אפשר לעסוק רק בטענות הכביכול עובדתיות. הן ראויות לבדיקה. ולהפרכה.
מרקחת הילדים והכלובים
אילוז טוענת, למשל, ש"נערים פלסטינים בני 13-17 נעצרים לעתים קרובות על ידי צה"ל". כאסמכתא מציינת אילוז את Military Court Watch, ומציגה אותו כ"ארגון ישראלי בלתי תלוי"). היא גם מקנחת את החלק העובדתי בענייני ילדים בטענה ש"צה'ל מפעיל נוהל של כליאת ילדים פלסטינים שהורשעו בעבירות קלות בכלובים (למשך יומיים), כשהם חשופים לקור או לחום". אילוז אינה טורחת לציין כמה "ילדים" כלואים;כמה מתוך כמה; כמה יחסית, נניח, לישראל עצמה; כמה מצויים, רחמנא ליצלן, בתוך "כלובים" בגלל "עבירות קלות". אילוז לא אימתה ולא בדקה. העורכים שלה לא טרחו לבדוק. הרי מדובר בטענות נגד ישראל. הרי כתבה אותן פרופסור לסוציולוגיה, שהופכת לפילוסופית במאמרים שלה על הסכסוך.
כך שצריך לבדוק. ובכן, ראשית, לפי דוח של המועצה לשלום הנוער, בשנת 2012 נעצרו 6,437 קטינים. מתוכם, 606 מהשטחים. כלומר, קטינים מהשטחים נעצרים פחות מבני גילם בישראל. שנית, לפי נתוני "בצלם", רוב מוחלט של העצורים הם בני 16-18, ולא בני 13-17 כטענת אילוז. הצעירים הללו הם המשתתפים העיקריים ביידוי אבנים, שלפעמים פוגע והורג. אלה הנתונים. אילוז הצליחה להפוך את הקערה. שלישית, הארגון שעליו הסתמכה אילוז הוקם על ידי "קרן דליה", שהיא קרן פלסטינית לכל דבר ועניין. מעניין מדוע טרחה אילוז לטעון שמדובר ב"ארגון ישראלי בלתי תלוי". וכי היא חוששת שארגון פלסטיני אינו ראוי? רביעית, סיפור ה"כלובים לפלסטינים" הופץ על ידי אחד הגופים שאילוז סומכת עליהם. אתר "פרספקטיבה" העמיד דברים על דיוקם, לפרטי פרטים. בקיצור, מדובר בדוח של הסנגוריה הציבורית, שהמילה "פלסטינים" או "ילדים" אפילו לא הוזכרה בו. היה נוהל לקוי, שלפיו עצירים ישראלים עוכבו, בזמן מעבר, שעות אחדות ב"כלובים". זה לא בסדר. זה תוקן. אבל כפי שארגוני השקרים יודעים לעשות, הם הוסיפו את המילה "פלסטינים", ואילוז כבר מוסיפה "ילדים". והתוצאה בהתאם. אפילו ה"אינדפנדנט" פרסם התנצלות. לאחר פניית "פרספקטיבה", פורסם תיקון קל למאמר בגרסת האינטרנט. אבל איך זה, שואלת אילוז, מסרבים הישראלים לסמוך את ידם על נתוני הגופים הללו שעסוקים בסילוף ובהמצאת נתונים? באמת לא בסדר.
פירמידות העבדים
אילוז ממשיכה וטוענת ש"הוועד הישראלי נגד הריסת בתים מצא כי ב-2013 לבדה נהרסו 634 מבנים פלסטיניים ו-1,034 בני אדם נושלו מבתיהם. ממספרים אלה ניתן להסיק כי תנאי מחיה בסיסי - קורת גג ובית - נרמס באופן שיטתי ונרחב באמצעות מדיניות הריסת הבתים". נניח שאכן נהרסו 634 בתים. הרי מלכתחילה מדובר בשטחי C בלבד, שבהם חיים פחות מ-10% מהפלסטינים. הרי הריסות יש, והרבה יותר, במגזר היהודי. משרד הפנים, שעוסק רק בחלק קטן מהריסות המבנים הבלתי חוקיים, הרס ב-2013 בלבד 1,685 בתים. לפי ההיגיון של אילוז, ייתכן שכל הישראלים עבדים. וגם כל הסקנדינבים.
גם הנתונים של אילוז לא מדויקים. לפי נתוני "בצלם", ב-2013 נהרסו 173 יחידות דיור. לזכותו של "בצלם" ייאמר שהוא ציין שמדובר ב"בתים ללא רישיון". האיש שעומד בראש הגוף שאילוז הסתמכה עליו, ג'ף הלפר, מסתובב בעולם ומפיץ הבלים על כך שאפילו היוזמה הסעודית היא מזימה ישראלית-ערבית לדיכוי ההמונים הערביים. אצל אילוז הוא מקור הסמכות.
לגופו של עניין, בגדה המערבית חיים בין 1.4 ל-2.4 מיליון בני אדם (יש מחלוקת בין דמוגרפים). איך בדיוק הריסת 173 יחידות מובילה למסקנה על "מדיניות של הרס שיטתי"? האם לסוציולוגים או פילוסופים יש פטור משכל ישר? מפרופורציות? כל שלטון, גם בשבדיה, אינו מתיר בנייה בלתי-חוקית. בנוסף, הרשות בונה בימים אלה עיר שלמה, רוואבי, עם אלפי יחידות דיור. איך זה בדיוק מוביל ל"הריסת בתים שיטתית"? ומה הקשר ל"עבדות"? ואולי בכלל מדובר בפירמידות שבונה ישראל, והפלסטינים הם העבדים?
מגן אנושי
והמצעד נמשך. אילוז טוענת ש"בעופרת יצוקה תועדו מקרים שבהם השתמש צה"ל באזרחים כב'מגן אנושי', נוהג הנחשב לברברי ונאסר בדין הישראלי והבינלאומי". באותו מבצע, אכן, היו שני אירועים בודדים של שימוש ב"מגן אנושי". החיילים נשפטו. האם העובדה שהדין אוסר על הנוהל, ומי שהפר אותו נשפט - מעידה על "מצב עבדות" או שמא הוכחה להתנהלות תקינה? היכן, לעזאזל, איבדה הפרופסור את יכולת הניתוח שלה?
עבדים דה-לוקס
תשעים אחוז מהפלסטינים חיים תחת שלטון הרשות, כמעט בכל מובן אפשרי. רוב המחסומים בתוך הגדה כבר הוסרו, למרות שאילוז מתעקשת שהם עדיין קיימים. יש תופעות מביישות של פגיעה גזענית בפלסטינים, על ידי מיעוט קטן מקרב המתנחלים. צריך להיאבק בתופעות הללו. אבל מה לזה ולעבדות? ואפשר להמשיך בבדיקה פשוטה של מדדים אובייקטיביים: תוחלת חיים שצמחה בצורה מדהימה תחת השלטון הישראלי; תמותת תינוקות שרשמה ירידה אדירה; פיתוח מואץ שגרם לכך שלפלסטינים יש את האחוז הגבוה ביותר של בעלי השכלה גבוהה בעולם הערבי. כל הדברים הללו אינם הופכים את הכיבוש לדבר שראוי להנצחה, והם אינם פוטרים את ישראל מביקורת. אבל דבר אחד ברור. זו לא עבדות.
רק אינטלקטואלים יכולים
אילוז היא פילוסופית הבית של "הארץ". היא כבר שכתבה את ההיסטוריה, וכתבה מאמר על כך שהצרפתים הם נפלאים, כי הם הגנו על דרייפוס, לעומת הישראלים הפשיסטים, שעדיין זקוקים לאמיל זולה. והיא כבר כתבה מאמר מלומד שתוהה מדוע הישראלים צייתנים. צייתנים? הבלוגר אורי הייטנר טען שזה בערך כמו לכתוב מאמר שתוהה מדוע המים יבשים. אילוז לא מוציאה שם רע ל"הארץ" משום שבתחומים הללו כבר שנים שאין לו שם טוב. אבל היא מוציאה שם רע לאינטלקטואלים, ליושר אינטלקטואלי ולאקדמיה. המאמר שלה הוא דוגמה מדהימה לתהליך הדמוניזציה, שקיבל תוספת של "עבדות" ללכסיקון. ג'ורג' אורוול כבר אמר שיש רעיונות שהם כל כך מטופשים, שרק אינטלקטואלים יכולים להעלות אותם. אילוז טורחת, שוב ושוב, לספק עוד הוכחות.
תרגום לאנגלית: Does Israel really practice slavery against Palestinians?
תרגום לצרפתית: Israël pratique-t-il l'esclavage à l'égard des Palestiniens ?
תרגום לערבית: هل تمارس إسرائيل حقا العبودية بحق الفلسطينيين؟
לקבלת עדכונים על מאמרים חדשים ועוד,
הצטרפו לדף הפייסבוק של בן-דרור ימיני