האנטישמיות של יוסי שריד..

במקור, עליי להודות, כתבתי את הקטע הזה על אתר שמאל, שמצא הצדקות לאנטישמיות, בעקבות התנגדות גורמים שונים למינוי צ'אק הייגל למזכיר ההגנה האמריקאי. טענתי שהאתר הזה אינו מייצג את השמאל. אבל המציאות טפחה על פניי. כאשר הדברים שלי פורסמו, ביום שישי בבוקר, התפרסם עוד מאמר. הפעם של יוסי שריד. והאיש הזה עקף אפילו את אתר השמאל הרדיקלי. כך שהדברים צריכים להיכתב מחדש. משום שמדובר בתופעה חמורה. מסוכנת.  

"לו הייתי מחוקק אמריקאי," כתב שריד, "היה זרע האנטישמיות נובט בתוכי ... קבוצה קטנה ותוקפנית של יהודים מנסה להשתלט על וושינגטון בכוח כספה. חברי קונגרס שאינם סרים למשמעתה מועדים לחיסול ... זאת לא 'נאמנות כפולה': נאמנותם שמורה בראש וראשונה לעצמם, לאינטרסים האישיים שלהם. אלה הם, ברובם, אנשים עשירים מאוד, שלא אוהבים לשלם מסים".

עד כאן שריד. הוא הצטרף, כאמור, לאתר שמאל ישראלי, שפרסם ביקורת על ההתנגדות בקרב חוגים יהודיים בכלל, ואיפא"ק בפרט, למינויו של הייגל. אותו אתר מספר על הימין האנטישמי בארה"ב, שמצא כינוי לשליטה היהודית בארה"ב: ZOG (Zionist Occupied Government). והנה, אותו אתר הוסיף וטען ש"השימוש בביטוי הזה נחשב כמזהה אוטומטי של אדם כאנטישמי. הבעיה היא, שבצורה שבה ישראל מתנהלת בארה"ב, בניצוחו של האמריקנולוג הידוע בנימין נתניהו, הביטוי ZOG הופך יותר ויותר סביר ליותר ויותר אמריקאים".

כך יוסי שריד. כך אתר השמאל הקיצוני בישראל. הם מעניקים הצדקות לאנטישמיות. הם מבינים אותה. הם מסבירים אותה. לקרוא ולא להאמין.

יש משהו מתסכל בעצם הצורך להפריך טענות אנטישמיות. אבל אין מנוס. ובכן, יוסי שריד יודע, בדיוק כמו האנטישמים, שרוב האליטות היהודיות בארה"ב הן ביקורתיות כלפי ישראל. הכוח של פיטר ביינרט, שמצוי משמאל למרצ, ושל תום פרידמן, שנמצא באזור מרצ, גדול יותר, הרבה יותר, מהכוח של הימין היהודי. שניהם, אגב, מקורבים לאובמה.  שריד יודע, בדיוק כמו האנטישמים, שהקמפוסים בארה"ב עמוסים בפרופסורים יהודיים, לא רק נעם חומסקי ונורמן פינקלשטיין, שקרובים יותר לעזמי בשארה מאשר לנתניהו. שריד יודע, כמו האנטישמים, שלא מדובר רק באליטות. רוב היהודים מחזיקים בעמדות ליברליות. הם הצביעו לאובמה. ובכל זאת, שריד מנפח לממדים מפלצתיים את אותם יהודים, והוא יודע שהם מיעוט, שחושבים שיש להם זכות להביע עמדה אחרת. הרוב נמחק. המיעוט שחושב באופן הפוך ממנו הופך להצדקה לאנטישמיות. ובדיוק כמו אתר השמאל הקיצוני, שריד והאנטישמים רוצים לשכנע אותנו, ואת העולם, שקומץ יהודים מהימין, שפרסם מודעות בעילום שם נגד הייגל, הם הוכחה לאסכולת ה-ZOG. אבל הנה, זו בדיוק הגישה של הימין האנטישמי, של השמאל האנטי-ציוני, וגם של יוסי שריד.

אסור לשכוח את העובדות עצמן. הממסד היהודי, גם זה שתומך בישראל, כמו איפא"ק, הרחיק את עצמו מהדיון, בהתאם למדיניות הרשמית של "אי התערבות במינויים נשיאותיים". הימין היהודי, לעומת זאת, התלונן על שתיקת איפא"ק. כלומר, רוב מוחלט של היהודים, וזה כולל את הממסד היהודי ואת איפ"אק, לא היו מעורבים בהתנגדות למינוי. אבל גם האנטישמים וגם שריד חייבים לשקר, ולהפוך את הממסד היהודי לתמנון רב-זרועות. צריך להצמיד לו את השקר של מעורבות במינוי, כדי להסביר מדוע בעצם, כדברי שריד, אם הוא היה שם, הוא היה הופך לאנטישמי. שריד משקר. אולי אפילו ביודעין. אין כאן שום חדש. זו השיטה והמסוגרת והגישה. בדיוק כמו שהימין האנטישמי לוקח לעצמו פטור מעובדות כדי להפוך את היהודי לשטן, אין צורך בעובדות כדי להפוך את ישראל ותומכיה למפלצת.

ועדת הסנאט של הקונגרס, אגב, אישרה את המינוי. מעניין שהתמנון היהודי המסוכן ששריד צייר לנו לא בדיוק הצליח. אבל אפילו את העובדה הזאת שריד אינו טורח לציין. הרי זה יפגע בהצדקת האנטישמיות מבית מדרשו.
שקר אחד אינו מספק את שריד. עם האוכל בא התיאבון. ואם כבר מתדרדרים במדרון המסוכן - אז עד הסוף. ולכן, שריד ממשיך וטוען שביקור אובמה הוא "מלכודת". בוודאי. הרי היהודים הללו, ששייכים לתמנון של זקני ציון, מפילים ברשתם את מנהיגי העולם. עכשיו זה אובמה. ולכן, הוא גם ממליץ לו להישאר בבית. הרי לא ייתכן שהוא יודע מה הוא עושה. אז שריד התגייס כדי להציל אותו מזרועות התמנון היהודי שמקיפים אותו מכל עבר ומשבשים את דעתו.

מתברר שאין צורך באתרים של ה"ZOG" כדי להפיץ עלילות דם מודרניות על התמנון היהודי. יוסי שריד, באמצעות עיתון "הארץ", עושה זאת מצוין בעצמו. 

 

לעדכונים - הצטרף לדף הפייסבוק של בן-דרור ימיני