מכרו אותנו לטליבאן

בכל תחום אפשרי - החינוך הממלכתי, הגיור, מינוי רבנים, שירת נשים - ממשלת ישראל, ולא רק הנוכחית, מכרה את המדינה לזרמים המתחרדים-לאומניים

מועצת עורכי הדין בחרה השבוע שני נציגים לוועדה למינוי דיינים. אין שם אישה. עקב הסכם קואליציוני, הרוב של עו"ד יורי גיא-רון מכר את נשמתו לסיעה החרדית שתמכה בו. המשמעות היא התחרדות, עוד התחרדות, של בתי הדין הרבניים (על ההצבעה בלשכה והטעיות מתוצרת "הארץ" ראה במסגרת נפרדת, בסוף הכתבה). זו לא רק מועצת עורכי הדין. ככה מתנהלת המדינה. הרב אליקים לבנון הודיע שיקרא לתלמידיו להפר פקודה, כדי לא לשמוע שירת נשים. "ייהרג ובל יעבור", הוא אמר. עד כדי כך.

לכאורה, שני אירועים, מהימים האחרונים, שאין ביניהם שום קשר. אבל יש. ישראל צועדת, לאט אבל בטוח, למקום האפל ביותר בתולדותיה. הטליבאן עדיין לא שולט בנו. אבל הוא בדרך. ככה זה עם תהליכים. אנחנו בקושי רואים את הצעדים הקטנים. עוד מינוי. עוד פסק הלכה. עוד צעד כזה ועוד אחד אחר. בדרך כלל הרחק מן העין הציבורית. וביחד מדובר ביער גדול שהולך ומאפיל עלינו.  
* * *

אסור להשוות. הטליבאן, כחלק מהאיסלאם הפוליטי, עוסק בטבח המוני של יריבים, רובם מוסלמים. גם החרדים-לאומנים ביותר, מקרב היהודים, רחוקים מהרצחנות הזאת. אבל הכיוון התיאולוגי והפוליטי דומה. משום שכל דת טומנת בחובה קשת רחבה של מקורות, ובוודאי פרשנויות. תיאולוגים מוסלמים חיברו תורות שלמות המוכיחות שהקוראן קורא, למעשה, לשוויון מלא לנשים. אבל הם הובסו. האחים המוסלמים, האסכולה הווהאבית והטליבאן - מנצחים. זה הסיפור גם ביהדות. יש בה אינספור מקורות.יש בה יחס של כבוד לגר, לזר, ליתום ולאלמנה. יש בה הומניזם ונאורות. אבל אט אט רק המקורות החשוכים משתלטים. לבנון כבר הבהיר שאסור לבחור אישה למועצה מקומית, משום שמדובר ב"שררה". למי הוא קרוב יותר, לטליבאן או למפד"ל של פעם? לבנון הוא הפנים החדשות של היהדות הדתית. הוא הרב של יהודה ושומרון. הוא הרב שהבהיר בעבר שדמוקרטיה אינה מחייבת אותו. הוא הרב שקרא לחיילים לסרב פקודה. הרב דב ליאור הביע עמדה דומה. שניהם שייכים לציונות הדתית. לא חרדית. לבנון שייך לבית היהודי, המפלגה המתונה, ולא לאיחוד הלאומי, הקיצונית יותר כביכול. הטליבאן כבר כאן, ואנחנו מסרבים לראות.

* * *

"קול באישה ערווה" הוא רק תסמונת. הרי אם היינו נוהגים לפי "דאורייתא", היינו מוצאים ששירת נשים ממלאת את התנ"ך. כך דבורה הנביאה ("ותשר דבורה וברק בן אבינועם"), כך הנשים שפיזזו ורקדו לפני דוד ושאול ("ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשיר ... הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו"), ועוד ועוד. אבל התנ"ך כבר אינו מעניין אותם כמקור. הם הרי יקבעו שאישה מנועה מכהונה כחברת מועצה, למרות שהם יודעים על דבורה הנביאה.
הבעיה איננה התהום שרובצת בין המודל המקראי לבין המודל העדכני. הבעיה היא בתהום שבין המודל הממלכתי-דתי ששלט כאן רק לפני עשרות שנים לבין המודל החרדי-לאומני החדש. הרי עשרות שנים השתתפו רבנים בכירים באירועים ממלכתיים שבהן שרו נשים. הם לא קמו ולא מחו ולא יצאו ולא נזקקו לשום אימאמים שמוציאים פאתוות שאוסרות עליהם לשמוע קול באישה. אבל הנה קם לנו דור חדש. והוא עושה ליהדות בדיוק מה שעשו האחים המוסלמים והזרם הווהאבי לאיסלאם. בין המקורות הרבים והמגוונים ושלל הפרשנויות האפשריות - הבחירה היא בחשוכה ביותר. כך תופעת הטליבאן. כך גם אצלנו.

זה לא קרה ביום אחד. אנחנו בתהליך. המחנה החרדי השתלט על המחנה הדתי בהקשר ההלכתי, והמחנה הדתי השתלט על המחנה החרדי בהקשר הלאומני. כל תחום ממלכתי במדינת ישראל הולך והופך לחרדי יותר. החינוך הממלכתי דתי הופך להרבה יותר חרדי. פחות לימודי ליבה ופחות שעות ללימודי חול. הרבה יותר לימודי קודש. רב לכל גן ילדים. כך בתחום הגיור. הזרם החרדי-קלריקלי ביותר השתלט על הענף. גם הדתיים הודרו מהתמונה. כך בתחום הנישואים. רבני צה"ר, שאינם חשודים בסטייה מהזרם האורתודוכסי, הפכו למוקצים ולפסולים. כבר אסור להם לחתן. 

* * *

ההתחרדות של הזרם הדתי איננה פועל יוצא של הארה או גילויים חדשים בהלכה. היא פועל יוצא של המצב בפועל בו המדינה מעניקה יותר ויותר דווקא לחרדים. זו המדינה שהעבירה להם את השליטה במנגנוני הגיור. זו המדינה שהעניקה להם את השליטה בבתי הדין הרבניים שהפכו לחרדיים. זו המדינה שהעניקה להם פטור מלימודי ליבה. זו המדינה שהעניקה יותר ויותר פטורים למשתמטים. הנתונים מפחידים. כל שנה, בכיתות א', יש תוספת של אחוז חרדי אחד. כ-25% עכשיו. 35% בעוד עשור. התוספת אינה מגיעה מילודה. התוספת היא פועל יוצא של מעבר מחינוך ממלכתי-דתי לחינוך חרדי, בעיקר מקרב מצביעי ש"ס.
והשינוי המשמעותי ביותר הוא בחינוך הממלכתי דתי. הוא הולך ומתחרד. התוצאה המצטברת מפחידה. אלה בוגרי המסלול הזה שמגיעים לצה"ל ונשמעים לאימאמים, ולא למפקדים. ואם נדייק, זו לא המדינה. זו הקואליציה. זו השיטה הקואליציונית, שרומסת את הרוב ואת הדמוקרטיה, ויוצרת בישראל מיעוטוקרטיה. זה משתלם להיות מתחרד. המתונים נרמסו. האימאמים התחזקו. 

* * *

יש רק דרך אחת להציל את ישראל מהאסון הטליבאני. הקמת קואליציה ציונית ממלכתית - הליכוד, קדימה, העבודה, עם כל מפלגה שתסכים לעקרונות יסוד שיכללו את חיזוק החינוך הממלכתי, הוצאת הגיור מידי הזרם החרדי, הפסקת התקצוב לכל בית ספר, חרדי או דתי, שאין בו גרעין רחב ומוגדר של לימודי ליבה, הגבלה הדרגתית של הפטור משירות צבאי, ועוד ועוד. במילים אחרות, צריך להפריד את הדת מהמדינה. זה לא יהיה פשוט. זה יגרום לעימות קשה, אולי חסר תקדים, בין חלק מהמחנה הממלכתי-ציוני, דתי וחילוני, לבין המחנה החרדי-לאומני, שכוחו הולך ומתעצם. אבל זו מלחמת קיום. ישראל קמה וחייבת כמובן להישאר מדינה יהודית ודמוקרטית. אבל בגלל החיבור בין פוליטיקה לדת, ובגלל שיטת הקואליציה, ובגלל הכניעה הקבועה למחנה הטליבאני, ישראל מאבדת את הזהות היהודית לטובת דורסנות חרדית, ואת הזהות הדמוקרטית לטובת פאתוות מתוצרת לבנון ודומיו. הטליבאן כבר כאן. הוא הולך ומשתלט על יותר ויותר עמדות מפתח. הבחירות הבאות הן אולי הסיכוי האחרון לעצירת הטאליביניזציה שלנו. בקצב הדברים שקורים כאן, אם נמתין יותר מדיי, זה עלול להיות מאוחר. 

מזימה מתוצרת "הארץ"

ביום שני בבוקר, היום שבו נבחרו נציגי לשכת עורכי הדין לוועדות למינוי שופטים, דיינים וקאדים, פרסם עיתון "הארץ" מאמר מערכת בגנות הבחירה הצפויה של נציגי הלשכה בוועדה למינוי דיינים. איך זה שלא תהיה אישה בוועדה. איך זה שהחרדים ישתלטו על המינויים לבית הדין הרבני. טענות צודקות. המאמר הוכתר כ"עסקה אפלה".

אלא שדבר אחד שכח העיתון לציין. אותו עו"ד יורי גיא-רון, ששולט במועצה, בהצבעה, וגם בעסקה האפלה, שייך לאסכולה של ברק-ביניש ושל עיתון "הארץ", והוא גם אדם שהומלץ להגיש נגדו כתב אישום. העסקה האפלה התממשה. גיא-רון גרם לבחירת שני נציגים שיתגברו את מחנה ביניש בוועדה למינוי שופטים, אחד מהם זכה לתמיכת בל"ד, וגם שניים שיתגברו את המחנה החרדי בוועדה למינוי דיינים. אישה לא נבחרה. בדיוק כשם שנוצרה מסורת שלפיה תמונה אישה לוועדה למינוי דיינים, הייתה מסורת של מינוי שני נציגים, אחד של האופוזיציה, אחד של הקואליציה, לוועדה למינוי שופטים.

מדובר בניצחון של איש מאסכולת "הארץ" ומחנה ביניש. ובכן, במקום לספר את הסיפור האמיתי, בחר אותו מאמר מערכת להטיל את האשמה על שר המשפטים, יעקב נאמן. אין גבול לחוצפה. גם להסתיר את העובדה שיש המלצה לכתב אישום נגד גיא-רון, גם להתעלם מהעובדה שהוא איש מחנה ביניש, וגם להטיל את האשמה על נאמן.  

וזה עוד לא הכל. כבר למעלה מעשור, כאמור, בוחרת המועצה נציג קואליציה ונציג אופוזיציה. לא עוד. הרוב של גיא-רון שינה את כללי המשחק. התיקון לחוק בא להחזיר את המצב התקין לקדמותו. אלא שחברי המקהלה הקבועה, של חסידי אסכולת ביניש ו"הארץ", התנגדו לתיקון, ואפילו קראו לו בשמות כמו "פגיעה בשלטון החוק" או "תיקון סולברג". אין קשר. אבל שטיפת המוח עבדה שעות נוספות.  

וגם זה עוד לא הכל. משום שמפלגה מעניינת בקואליציה התנגדה לתיקון בחוק. אגודת ישראל. משום שהאגודה הגיעה להסכם עם אותו גיא-רון, כך שנציגיה ישלטו בוועדה למינוי דיינים, ובתמורה, יתנגדו בכנסת לתיקון שאמור להחזיר את המצב הקודם.

בהצבעה השתתף גם פרקליט המדינה, משה לדור. בתגובה לשאלתי, הבהיר לדור שהוא פסל את עצמו מהחלטה בעניין כתב אישום בגין קשרי עבודה מהעבר עם גיא-רון. ערב ההצבעה הוגשה עתירה נגד השתתפות גיא-רון עצמו בהצבעה, לאחר שסירב לפסול את עצמו. הכיצד זה שמי שכתב אישום פלילי מרחף מעליו, גם משתתף בהצבעה על מינוי שופטים, וגם שולט בה? על זה "הארץ" לא כתב מילה. הוא "משלנו". באופן תמוה משהו, העתירה נדחתה. האם העתירה הייתה נדחית לו האיש המעורב היה שייך למחנה אלקין-לוין? סליחה על השאלה, משום שאסור לנו לחשוד בכשרים, בעיקר אם הם שופטים.

צדק עיתון "הארץ" כשטען שמדובר ב"עסקה אפלה". חבל רק שהוא לא סיפר לנו שזו עסקה אפלה של המחנה שאליו שייך עיתון "הארץ" בכבודו ובעצמו. שלא נדע.   

לעדכונים ולתגובות - עמוד הפייסבוק של בן-דרור ימיני